ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שבועות-ההכנה,הקבלה ובית המקדש

ע"י: הרב דוד סתיו

במתן תורה קבלנו תורה ואנו צריכים ללמוד אותה ולדעת אותה.הרב סתיו מבאר כיצד

 


במתן תורה קבלנו תורה ואנו צריכים ללמוד אותה ולדעת אותה. לימוד זה אינו לימוד רגיל, שכן מצינו ש"לא חרבה הארץ אלא על שלא ברכו בתורה תחילה". משפט זה נאמר על דור שלא היה תינוק מדן ועד באר שבע שלא ידע כל התורה כולה. ידיעת התורה אינה מספיקה, והיא אינה שווה כלום ללא הברכה שלפניה. ברכת התורה היא ההכנה לתורה, כי ידיעת התוכן של התורה אינה מספיקה, אלא צריך דרגה אחרת. אנו צריכים דרגת ידיעה כדרגת "והאדם ידע את חווה אשתו". אנו צריכים דרגת התחברות. התחברות בתורה היא חיבור אל העניין הא-לוקי. מתן תורה הוכיח קבל עם ועדה (ולכן נעשה בפרהסיא) שיש הקב"ה, ושאין הקב"ה מלך רם ונשא היושב במרומים שאין לו מגע וקישור אל העולם. הקב"ה משגיח על העולם, שולט בו, בוחר לו עם, נותן לו תורה ויש חיבור הדוק בין הקב"ה לעולם, דבר שנותן אפשרות לנבואה, לחבור כלשהו בין הגופים הגשמיים לאין סוף ברוך הוא.


לתורה והתחברות כזו צריך הכנה והתכוננות, צריך לברך תחילה, צריך לספור 49 יום, ולרכוש מח קניני תורה. גם בני ישראל לא קבלו תורה ביום צאתם מארץ מצרים, הם היו צריכים להתעלות מטומאותם ולהתקדש. הם נדרשו בסופו של תהליך לשלשת ימי הכנה מסיביים, לפרישה מתענוגות העולם הזה, ולטהרה. משה רבינו הוסיף יום מדעתו לתהליך ההכנה, כי ראה שהעם אינו מוכן , והבין שאין תועלת בקבלת התורה ללא הכנה מספיקה, ואכן הקב"ה הסכים על ידו. אנו נשארים ערים כל הלילה כי אי אפשר להגיע למצב של קבלת תורה מתוך שינה אלא מתוך הכנה, על אף שהיא גורמת לביטול תורה גדול ביום לפני, ביום אחרי, ולפעמיים גם יומיים אחר כך. אנו נשארים ערים, כדי לא לחקות את אבותינו שישנו בערב קבלת התורה והקב"ה קינטרם על כך. לימוד תורה צריך לעשות בטהרה, וצריך לרחוץ ידים לפניו, ופעם אף היה צריך לטבול לפני הלימוד.


תורה נמשלה למים, וגם מים טעמם לא דומה כאשר הם קרירים על נפש עיפה מימי הליכה במדבר, למים סתם כך במשרד ממוזג על כסא מנהלים. מים טעמם נקבע ע"פ ה'הכנה' אליהם, וכך גם לימוד התורה. לימוד התורה אינו לימוד תיאורטי ונטרלי, אלא הוא סם חיים למימינים בה וסם מוות למשמילים בה.


חג השבועות נקרא כך, על אף שהוא רק יום אחד (לעומת שאר הרגלים שהם 7 ימים), כי הוא סיום ההכנה, ואנו חוגגים בו את ההכנה למתן תורה. אנו מתכוננים, אך באמת שבועות הוא גם חג מתן תורה עצמו, ולא רק חג ההכנה, מתי חל המהפך?


 המעבר כנראה חל לפני קריאת התורה בה אנו כבר מקבלים את התורה, וכבר אחרי תהליך ההכנה. כנראה המעבר חל בקריאת האקדמות שהם בקשת רשות אחרונה, והתכוננות אחרונה, ואז אפשר להגיע לקבלת התורה עצמה.


ביום חתונתו- זה מתן תורה, וביום שמחת לבו- זה בניין ביהמ"ק. המדרש מגלה לנו שסוף התהליך הוא בניין ביהמ"ק. אנו מבקשים בסופה של כל ספירה בימי ספירת העומר "הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת ביהמ"ק...", כי אנו מבינים שזהו סוף התהליך. לאחר קריאת התורה שהיא שחזור מקסימלי של מעמד הנתינה, אנו עוברים לתפילת מוסף. כל כולה של תפילת מוסף היא ערגה, כסופים ובקשות לבניין ביהמ"ק, ששם מגיע החיבור האופטימלי בין העניין הא-לוקי לבין האדם שמעלה את קרבנותיו, ואש ה' אוכלתם.


סיכום שיעור שניתן בישיבה לקראת שבועות תשס"ה

 

 

בית המדרש