ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

להביע אהבה

ע"י: רועי זמיר

רועי זמיר מנסה להבין במאמר זה את המשמעות של ברכת כהנים והלשון בה היא מבוטאת בספר במדבר

פרשת נשא עוסקת בנושאים שונים. לקראת סופה של הפרשה נחבאת אל הכלים פרשיה קצרה ובה מצוות ברכת כוהנים. ה' מצווה את הכוהנים לברך את בני ישראל בנוסח הברכה הידוע "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פני אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. הלשון בה מצווה משה את הכהנים לברך את את עם ישראל היא כה תברכו את בני ישראל "אמור להם" ( בלשון ציווי - כל תאמרו להם) לאחר מכן נוסח הברכה. רש"י עומד על הכפילות שיש במשפט ועל הייתור של הביטוי אמור להם ומפרש מה בא הביטוי הזה להוסיף ואלו הם דבריו.


אמור להם - שיהיו כולם שומעים:
אמור - מלא, לא תברכם בחיפזון ובהלות, אלא בכוונה ובלב שלם:


דברים אלו של רש"י נובעים מתוך אחד השורשים העמוקים של ברכת כוהנים. בנוסח הברכה שמברכים הכוהנים על קיום מצווה זו  הוא "ברוך.. אשר קידשנו... לברך את עמו ישראל באהבה". בתורה שבכתב אין ציווי לברך באהבה דווקא אבל חז"ל ראו באהבה חלק מהמגדיר של הברכה עצמה. הברכה איננה רק אקט טכני חיצוני של אמירת "מנטרה " מסוימת אלא היא אמורה להיות ביטוי לאהבת הבורא לעם ישראל שעובר דרך האהבה שמקרינים הכוהנים.


אחת מהיסודות הבסיסיים ביותר של הברכה היא להראות את האהבה לנאהב להקרין אותה החוצה. בכל פעם שהכוהנים מברכים את העם הם מעבירים מעין מכתב אהבה בין ה' לבין עם ישראל ואמורים להתוות את הדרך כיצד אותה האהבה צריכה לבוא לידי ביטוי גם בין אדם לחברו.


דבריו של רש"י בעצם מהווים הדרכה לא רק כיצד יש לברך את ברכת הכוהנים אלא גם כיצד יש להראות אהבה. בדיחה ישנה מספרת על שני בני זוג שהגיעו לבית הדין על מנת להתגרש. כאשר נשאלה האישה מדוע היא ענתה שהיא רוצה בזה מכיוון שבעלה לא אוהב אותה יותר. הדיינים פנו אל הבעל ושאלו אותו האם אכן כך הם פני הדברים. הגבר ענה שהוא עדיין אוהב את אשתו. אם כך שאלה האישה מדוע אף פעם לא אמרת לי את זה הבעל ענה: הלא אמרתי לך מתחת לחופה ומאז לא השתנה דבר. הבדיחה הזו מביעה את הרעיון שאהבה יש לבטא כל הזמן ולא לעשות זאת כלאחר יד ובשפה רפה, לא בחיפזון ובבהילות אלא בכוונה ובלב שלם.


כך הם פני הדברים גם בעולם החינוכי. את היחס החיובי שלנו לתלמידנו, לחניכנו ולילדינו יש להשתדל להראות כל הזמן וכשם שהכוהניים מצווים לבטא את הברכה באופן ברור וחד כלפי עם ישראל כך גם אנו צריכים להביע את היחס הזה כלפי המעגלים בהם אנו פועלים.


 


נקודה למחשבה


בפרשה מופיעה גם פרשית הנזיר. הפרשיה עוסקת בדיניו של מי שקיבל על עצמו נדר נזירות. אצל הוגים והפרשנים ישנם דעות שונות לגבי השאלה עד כמה הנזירות היא חיובית. פרשייה זו יכולה להעלות את השאלה של מקומם של חוויות מעין נזיריות בתהליך החינוכי. האם המסגרת החנוכית צריכה לפעול בתוך המציאות הקיימת וכל הסחי הדעת שהיא גורמת או אולי יש לבנות מערכת שבתקופת החינוך מנתקת את הילד מההוויה הרגילה ולוקחת אותו לאיזו שהיא "אטמוספרה" אחרת.

 

 

בית המדרש