ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

דיני עירובי תבשילין והכנה מיום טוב לשבת

ע"י: הרב רונן נויברט

הרב רונן נויבירט מסכם את הלכות עירובי תבשילין והכנה מיום טוב לשבת לקראת שבועות שחל ביום שישי

1. בכדי לבשל ולהכין מיו"ט עבור שבת, יש להניח בערב יו"ט עירוב תבשילין, דהיינו : תבשיל ופת שיניחם עבור השבת.



2. נוסח הברכה
מופיע בסידורים, ובזמן שיברך ויאמר את "בדין יהא שרא לנא"- יאחז הפת והתבשיל בידיו (ואם לא עשה כן - יחזור ויערב ללא ברכה[1]).



3. כל תבשיל שנאכל כמנה עיקרית ("דרכן ללפת בהן את הפת") ראוי, ובתנאי שישאר ראוי לאכילה עד שבת[2], ורצוי להדר בתבשיל חשוב כגון דג או בשר[3] ולשמרו במקרר[4]. שיעור התבשיל - כביצה (ובדיעבד גם בזית יצא).


 


4. את התבשיל והפת יש לשמור עד גמר ההכנות לשבת (ואת ההכנות יש לסיים מבעוד יום לפני זמן כניסת השבת). ונוהגים להשתמש בפת כלחם משנה בשבת ולאכלה בסעודה שלישית של שבת.


 


5. אבדו או נאכלו - אם לא נשאר כזית אסור להכין עוד לקראת השבת.


 


6. העירוב נצרך לכתחילה גם עבור הדלקת הנרות לשבת, ולכן אין לאכלו עד שבת.


 


7. בהכנת הנרות לשבת אין להמיס את הנרות כיוון שזוהי מלאכת ממרח שאסורה מן התורה אלא יש להשתמש בנרות מוכנים.


 


8. דין העירוב הוא חובת הבית בו מכינים לשבת ולכן : אם ישנן מספר משפחות האוכלות במקום אחד - די בעירוב אחד בלבד[5] והוא הדין למתארח במלון שאינו צריך לערב.


 


9. המתארח לסעודות בלבד[6] וחוזר לישון בביתו ומדליק נרות שבת בביתו - צריך מן הדין לערב בביתו ויערב ללא ברכה, או שיבשל מאכל לצורך שבת (כגון : ירתיח מים) ובזה יתחייב בעירוב בברכה. הוא הדין גם למתאכסן במלון ומדליק נרות שבת בחדרו - צריך לערב בלא ברכה.


 


10. מי ששכח לערב יכול לסמוך בדיעבד על העירוב של רב העיר, אמנם מי שסמך על כך לכתחילה - אסור לו להכין עבור שבת.[7]


 


11. העירוב מתיר גם הכנות אחרות לצורך שבת, כגון: סידור השלחן, הדחת כלים וכדומה.


 


 


 




[1] פסקי תשובות תקכ"ז י"ב


[2] שאם לא כן - אין העירוב מועיל


[3] ולא להסתפק בביצה מבושלת שפחות חשובה כיום


[4] כיוון שאם יתקלקלו, אין העירוב מועיל כבהערה הקודמת


[5] משנ"ב תקכ"ז נ"ו


[6] פסקי תשובות תקכ"ז י"ז


[7] שו"ע תקכ"ז ז', משנ"ב שם כ"ו, שו"ע הרב שם י"ד, פסקי תשובות שם ח',ט'

 

 

בית המדרש