ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תפילות השבת (14): מקדש השבת

ע"י: הרב שי פירון

בשיעור זה על תפילות השבת דן הרב שי פירון בברכת מקדש השבת הנאמרת בליל שבת.


סוף השיעור הקודם, הסתיים בהצבת אתגר יחודי למאמין -  היכולת לקצר ולתמצת את דבריו.


מיד לאחר אמירת 'מגן אבות' אנו פונים לאמירת או"א - רצה נא במנוחתנו.


גם כאן אנו חוזרים, בקיצור, פעם נוספת על התפילה.


אלא - שהפעם אנו מתקדמים שלב נוסף: אנו מכריזים על המטרה.


אנו פותחים בבקשות רוחניות - 'קדשנו במצוותך ותן חלקנו בתורתך',


פונים לבקשות גשמיות - 'שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך'


ומדגישים שכל זה נועד רק כדי: 'וטהר לבנו לעובדך באמת'...


מדוע אנו זקוקים לכל זה?


רק כדי שנזכה לסיפא של הברכה:


'והנחילנו ...ברוך...מקדש השבת'


כל מה שאנו עושים הוא בחינת הכנה לקליטת קדושת השבת. כיון שאנו נמצאים השבת בתפר שבין קדושת יו"ט - חג השבועות, לקדושת השבת - נקדיש כמה מילים לענין זה:


עקרונית ניתן להציע שמדובר בשתי קדושות השונות באופן כמותי, ואפשר להציע שמדובר בשתי קדושות השונות באופן מהותי.


לכאורה, נראה שזו הי מחלוקת הרמב"ם והראב"ע:


הרמב"ם מציין את הצורך לקדש הן בלילי שבת והן בלילי יו"ט, ומסביר


"כשם שמקדשין  בלילי שבת ומבדילין במוצאי שבת, כך מקדשין בלילי ימים טובים ומבדילין במוצאיהן ובמוצאי יום הכיפורים שכולם שבתות ה' הן" (הלכות שבת כט, יח).


בולט לעין, שלדעת הרמב"ם קדושת יו"ט וקדושת שבת הן שתי קדושות בעלות אותו אופי - "שכולם שבתות ה' הן" .לעומת זאת, בדברי האבן-עזרא על התורה עולה כיוון שונה:


"אמר חכם מהחכמים הגדולים:  ידוע כי שבת אחת שבת ה', אם כן מה טעם 'שבתותי'? והשיב, בעבור כי שתא אלפי שני הוה עלמא, הנה האלף השביעי שבת, גם שנת השמיטה שבת - שבתות רבות בכל שנה. ודע, כי לא מצאנו מפורש במועדים שבת רק שכתובה, ומחלוקת יש בפירוש 'ממחרת השבת'... ויום הכיפורים נקרא שבת רק לישראל, לא לה' (שמות לא, יג)


האבן-עזרא כותב במפורש, שהחגים אינם 'שבת'.


ראיה נוספת למחלוקת זו היא מסוגיית הבבלי בפסחים. התלמוד דן בהבנת ההכנה מיו"ט לשבת וכה דבריו של רש"י בסוגיה:


"מדאורייתא צרכי שבת נעשין ביום טוב - דכתיב 'אך אשר יאכל לכל נפש', ושבת ויום טוב חדא קדושה היא, דתרוייהו 'שבת' איקרי, וכי היכי דמותר לבשל לבו ביום מותר לבשל למחר" (פסחים מו(


לדברי רש"י, הסיבה שמותר להכין מיו"ט לשבת נובעת מכך שמדובר באופי קדושה דומה. לכן, כשם שהכנת אוכל נפש לצורך יו"ט דוחה את קדושת יו"ט, כך הכנת אוכל נפש לצורך שבת דוחה את קדושת יו"ט!


אולם, מדברי תוס' על אתר עולה הסבר שונה:


"ונראה לר"י דהכי פירושו לעיל: צרכי שבת נעשים ביו"ט לאו משום דקדושה אחת היא, אלא כלומר הואיל שהיא מצות שבת, אם לא יעשנה ביו"ט שוב לא יעשנה - חשיב כמו אוכל נפש דיו"ט" (שם, מז)..


אולם עדיין לא ניתן להכריע שמדובר בהבדל מהותי. ההבדל יכול להיות גם כמותי.


נראה לענ"ד שאחד ההבדלים המהותיים נמצא בנוסח התפילה בה אנו עוסקים. הנה, דווקא בתפילה הזו, בה אנו עוסקים בקדושת השבת אנו מדגישים: "זכר למעשה בראשית". אע"פ שידוע לנו שיש שתי בחינות לקדושת השבת, בחרנו לציין דווקא את 'מעשה בראשית'.


יתכן, וזה ההבדל המהותי בין קדושת שבת שיש בה בחינת מעשה בראשית לבין יו"ט שכל כולו יציאת מצריים.


ההבדל המהותי שקדושת בראשית היא קדושת הטבע, היא קו אחד הנמשך מכל ימות השבוע. היא היכולת לקדש את המציאות, ולרומם אותה. לקראת שבת, מתוך עולם הטבע - אנו שובתים ממלאכה ומזכירים שכל הטבעיות הזו היא אלוקית, היא מרוממת ונשגבת. לכן אין בשבת בחינ של שמחה, ו'לכם'. כל עניינה של השבת הוא להבהיר את מקור השבוע כולו.


קדושת יציאת מצריים היא קדושת הנס, ההתגלות האלוקית בחיי היום יום. אנו מנסים לחבר בין האלוקות לבין המציאות. חגים הם אירועים יותר אנושיים...

 

 

בית המדרש