ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

ענווה שלא במקומה

ע"י: רועי זמיר

מהו חטאם של משה ואהרון?מה ניתן ללמוד מכך? על כך במאמר הבא

 


בפרשה אנו קוראים על חטאם של משה ואהרון שכאשר העם דורש מהם מים פונים לה' והוא מצווה עליהם לדבר אל הסלע ואילו משה ואהרון המקום לדבר אל הסלע מכים אותו. פרשנים רבים ניסו להצביע על השורש של אותו החטא ולהבין מה הייתה נקודת העומק של החטא הזה שבגללה נענשים משה ואהרון בצורה כל כך חמורה. אחד המפרשים הראשונים ר' יוסף אלבו בעל ספר העיקרים כותב שחטאם של משה ואהרון היה חטא של ענווה יתרה מכיוון שבמקום לפעול מיידית להשקות את העם במים בבחינת צדיק גוזר והקב"ה מקיים הם קודם כל פנו לה' ורק לאחר ששמעו מה' כיצד עליהם להביא מים אל העם חזרו עליו ועשו את הנדרש על מנת להוציא מים מן הסלע.


דברים אלה של ר' יוסף אלבו סתומים ולא ברור מתוך דבריו מדוע מעשים אלו הם כל כך חמורים . מהיכן הבין ר' יוסף שהיה עליהם לפעול מעצמם ולא לחכות להרעתו של הקב"ה בנידון. בניגוד לנביאים אחרים שביצעו ניסים כביכול מעצמם כמעט בכל פעולותיו של משה אנו מוצאים את אותו הדפוס בו הוא פונה לה' ולא פועל מדעתו.


אל השאלות הללו מתייחס בעל המשך חוכמה  ( ר' מאיר שמחה הכהן מדוינקס) . הוא ענה עליהם בעזרת הקרבה בין פרשה זו של מי מריבה לפרשה אחרת בה פעל משה והיא פרשת קורח. בפרשה זו אנחנו לא מוצאים את אותו דפוס הפעולה הקבוע של משה בו הוא ממתין לציווי האלוקי שיורה לו כיצד לפעול. מייד כאשר משה רואה שהוא לא יוכל להרגיע את טענות אלו שחותרים תחתיו הוא פועל באופן החלטי וחד משמעי ומציע את מבחן הקטורת שכתוצאה ממנו נפגעים באופן ניסי קרח ועדתו. הפער הזה בין התנהגותו של משה בפרשת קרח לבין התנהגותו כעת היא מהות החטא של משה. לא יתכן שכאשר הדברים נגעו למעמדו וליוקרתו של משה הוא השתמש מייד בכל האמצעים על מנת לשמור על מקומו ואילו כעת שהעם צמא ומבקש מים משה פועל לאט "מקיים התייעצויות" וחוזר לדפוס הפעולה הקודם שלו בו הוא לא יוזם ופועל מכח עצמו.


לדברים האלה ישנו ערך מוסר גדול. עלול להיות קיים פער בין האופן בו בני אדם מקדמים את העניינים הנוגעים להם בתוך המערכת לבין האופן בו הם מקיימים עניינים הנוגעים לתלמידים או לעמיתים. כאשר העניינים נוגעים לעצמם אז הבירוקרטיה מיותרת ואין צורך לעקב את התהליכים ולברר אותם לעומק ואילו כאשר הדברים נוגעים לצרכים דחופים של האחר פתאום הם לא מסוגלים לדלג על אף חלק מתהליך קבלת ההחלטות ולפתע שבים ומופיעים כל כללי "המנהל התקין" להיות רלוונטיים וחשובים. חוסר העקביות הזה שנוצר לפעמים הוא כשל שיש להיזהר ממנו.


 


נקודה למחשבה


סביב התגובה של ה' למעשיו של משה נטבע הביטוי שאם צדיקים הקב"ה מדקדק כחוט השערה, האם ההנהגה הזו של הקפדה יתרה דווקא על מעשיהם של צדיקים שייכת גם להנהגה האנושית של המחנך, מה משמעותה של ההנהגה הזו לגבינו.

 

 

בית המדרש