ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קצוות

ע"י: רועי זמיר

רועי זמיר דן במשמעות הרוחנית העומדת מאחורי שינויי המיקום של בלעם בין ברכה לברכה


בפרשת השבוע אנו קוראים על בלק מלך מואב שמבקש מבלעם לקלל את עם ישראל ולהביא למפלתו בלעם מנסה לעשות זאת שוב ושוב אך כל פעם במקום לקלל הוא מברך. בפרשה מתוארת הטכניקה המיסטית בעזרתה פועל בלעם. היא כוללת הקרבת קורבנות והסתכלות על העם. בלק ובלעם עוברים מנקודה לנקודה על מנת להצליח לראות את פגמי האומה הישראלית. בפעם הראשונה בה בלעם מנסה לקלל את העם אומר הפסוק מא וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת-בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם:


הכלי יקר מסביר שהבחירה בקצה העם אינה מקרית ואלו דבריו " לפי שהקצוות עלולים ביותר לקבל נזק... כי מצד המוקצים יהיו ראויים לקללה ואם מצד הקצינים החשובים בנקל להכניס בהם עין הרע". בלעם מנסה לראות את השוליים את מי שנמצא בקצוות הוא מבקש ליצור פרוד בין הקצוות לבין המרכז. בלעם מחפש נקודת מבט צרה דרכה הוא יוכל לראות את הפגמים והחסרונות. בלעם על פי המתואר בתורה היה עיוור בעין אחת משמעות הדבר שהוא לא היה מסוגל לסקור את הדברים במבט רחב הוא סירב לראות את המימדים השונים שיש בעם ישראל והתבונן על הדברים באופן חד מימדי שרואה רק את השלילה שבכל דבר. המבט הנכון הוא כזה שמסוגל לסקור את הכל בסקירה אחת מבלי להיגרר אחרי השוליים מבלי לראות ביוצא הדופן חזות הכל.


לדברים אלו שתי השלכות על העולם החינוכי.  ראשית יש לשים לב לדברי הכלי יקר שמצביע על הרגישות של הקצוות. גם הקצוות החיוביות וגם הקצוות השליליות הן רגישות במיוחד ויש לנהוג בהם בזהירות רבה יותר. נקודה שנייה שעולה מן הדברים נוגעת לשאלה כיצד עלינו להסתכל על קבוצה שעומדת מולנו. פעמים רבת יש לנו נטייה להביט קודם כל על הקצוות מכיוון שמי שנמצא שם הוא פעמים רבות בולט יותר ואולי גם מעניין יותר. פעמים רבות אנו משליכים מן הקצוות על המרכז ומעצבים את  ההתייחסות שלנו אל הכלל דווקא מהפרספקטיבה של הקצה . המבט הנכון מנסה למצוא תמיד את הפרספקטיבה הרחבה והמדויקת. הדברים נכונים גם במבט על האדם הפרטי. פעמים רבות אנו נוטים לדון את האדם לכף חובה מכיוון שאנחנו מביטים על צדדים מסוימים באישיותו ובמעשיו על אף שהם יוצאי דופן. שינוי הפרספקטיבה והתבוננות באופן רחב יותר יש בכוחה לשנות את יחסנו וליצור יחס מדויק יותר ובדרך כלל גם חיובי יותר.


 


נקודה למחשבה 


בלעם אומנם מבקש לקלל את עם ישראל אך בסופו של דבר הוא מברך אותם. יתרה מזול לכל אורך הדרך בלעם מקפיד לומר שהוא לא מסוגל לומר מעבר למה שישים ה' בפיו. היחס השלילי לבלעם מבוסס בעיקר על הכוונות שלו. דברים אלו מעלים את השאלה מה בעצם היחס בין כוונות למעשים ומתי דווקא הכוונות הן אלו שמגדירות את היחס.

 

 

בית המדרש