ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אמן על ברכתו של גוי

ע"י: הרב שי פירון

האם ישנה משמעות כלשהי לגוי לברך את ברכות הנהנין?האם גויה יכולה להשתתף בסעודת ´אמנים´?על כך בתשובה הבאה


שאלה:


שלום הר' שי,אנחנו בעיצומן של ההכנות, רוחניות ו"מעשיות" כאחד לקראת הנסיעה.


רציתי לשאול באופן עקרוני, לגבי מהות הברכות אצל גוי.


א. האם ישנה משמעות כלשהי לגוי לברך את ברכות הנהנין


ב. בכוונתי, בע"ה באחת מן ההזדמנויות לערוך "סעודת אמנים" באנטוורפן מאחר ולאחרונה נחשפתי לעניין וזה עורר בי רושם עז. בבית הספר בו נלמד ישנה מזכירה לא יהודיה מדהימה שממש מקורבת לשליחים וגם לנו כבר דואגת מרחוק,כאות הוקרה, תהיתי, האם לכשיזדמן, יש טעם להזמין גם אותה לסעודה שכזו - גם אם היא לא תהיה ממנין המברכות, והאם היא יכולה להיות שותפה פעילה בסעודה שכזו.


כמובן שהכל כרגע בגדר מחשבות אך אני סקרנית באופן עקרוני לרעיון.אשמח מאוד לשמוע תגובתך בנשוא.שבת שלום וקיץ מרענן,


 


תשובה:


אני מתנצל על שלא השבתי לכם מיד על שאלתכם, אולם היתה לי התבלטות מסוימת שאביאה בפניכם.


לכאורה לשאלתכם בענין ברכה של גוי, וענית אמן אחריה בסעודת אמנים שתאורגן על ידה, יכולה להיות תשובה פשוטה שהרי מצינו מפורשות בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רט"ו סעיף ב':  "השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות, אע"פ שלא שמע כולה מתחלתה ועד סופה, אף ע"פ שאינו חייב באותה ברכה, חייב לענות אחריו אמן". זוהי הלכה פשוטה. אולם בהמשך מוסיף השולחן ערוך:  "אבל אם היה המברך אפיקורוס או כותי או תינוק, או היה גדול ושינה ממטבע הברכות, אין עונין אחריו אמן". ומכאן שעד ששאלת אודות אותה גויה שרצונך להזמין הרי שיש לדון בדינם של שאינם שומרי תורה ומצוות, ואין זו השאלה כאן ובפרט שיש דעות רבות להקל בענין חילוני זמננו. אבל, כאן מוסיף הרמ"א מפורשות: " ועונין אמן אחר עכו"ם, אם שמע כל הברכה מפיו" (הר"י פרק אלו דברים). ודברים פשוטים אלה היו יכולים להיות תשובה ברורה ונהירה.


אומנם, בביאור הלכה הביא דעת הרמב"ם שאין להקל, אבל כתב שם: " הנה דעת כמה אחרונים שלדעת הרמב"ם אין עונין אחריו בכל גווני ומ"מ נראה דלמעשה יש לנהוג להקל אחרי דיש פוסקים שסוברין דאפילו לא שמע כל הברכה ג"כ צריך לענות כדמוכח מהירושלמי וכן פסק הגר"א לדינא וע"כ די לנו אם נחמיר שצריך שישמע כולו".


ואעפ"כ התלבטתי כיוון שיש הבחנה בין אם שמע מגוי שמברך לבין אם היוזמה לברכת הגוי באה מהישראל שזהו ענין אחר. זאת ועוד, הדיון בסוגיה הוא מסביב לשאלה אם עונין אמן אם לאו ועדיין יש מקום לברר אם יש בכך משום ברכה לבטלה לבקש ממנו לברך, כגון לדעת הרמב"ם שלא  עונים אמן. וכך משמע לכאורה מדברי הרב פיינשטיין באגר"מ  או"ח ח"ב סימן נ'.


אולם, נראה לי שבמקרה זה יש להתיר ואפילו לבקש ממנה לברך משני טעמים:


א. על פי תשובת בעל בצל חכמה, אם ברך את הברכה וכיון לה', היינו לבורא, אע"פ שלא יודע להבחין בין אלוה אמת לבין עבודה זרה שלהם, הרי שיש לאסור. כל זה נכון בעובדי עבודה זרה. משא"כ בכגון זה שאין מחלוקת לאיזה אל מתפלל, ולכן ברכתו של הגוי טובה יותר מברכתו של הכותי. וממילא כיון שתאמר בכוונה לשם הבורא ית' אין בכך איסור (שו"ת בצל חכמה חלק ג' סי' קי"ג).


ב. במקורות רבים מצינו את מרכזיותם של שיקולים העוסקים בדרכי שלום בהלכה עד כדי כך שהתירו אפילו במקרים הקרובים לדאורייתא כגון בהצלת נפשות ועוד. על כן, כיוון שהאירוע הוא מסיבה להודאה למסייעים על הגעתכם אין להמנע מהזמנתה ויותר מכך אין לשנות את תוכן המסיבה בשל נוכחותה.


נסיעה טובה,ה' ישמור צאתכם ובואכם,שי

 

 

בית המדרש