ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

המשפט לאלקים

ע"י: רועי זמיר

הפרשה עוסקת בתחילתה במערכת המשפט והשלטון הישראלית ובמצווה למנות שופטים ושוטרים שיוציאו את הצדק אל הפועל. ומה מחדשים המדרשים?

 


הפרשה עוסקת בתחילתה במערכת המשפט והשלטון הישראלית ובמצווה למנות שופטים ושוטרים שיוציאו את הצדק אל הפועל. המשנה בפרקי אבות אומרת "הוו מתונים בדין" . המדרשים על הפרשה מדגישים מאד את העיקרון הזה ומאפיינים את הדיין העברי בחקירה לעומק אותה הוא מבצע. כשהמדרשים באים לאפיין את ההבדל בין הדין עליו  נצטוו ועל פיו פועלים בני נח לבין הדין על פיו פועלים דייני ישראל הם שמים דגש על הברור לעומק והירידה אל הפרטים.


שכך שנינו:
מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים. ובני נח הורגים בעד אחד, ובדיין אחד, ושלא בהתראה. מה שאין כן בישראל, לפי שדיני ממונות בשלשה, ודיני נפשות בעשרים ושלשה.
וכתיב: לא יקום עד אחד באיש וגו' (דב' יט טו). וצריכין דרישה וחקירה.


רבי יוחנן בן זכאי חקר את העדים על הפרטים הקטנים ביותר לעומת הערכאות של עמים אחריםבתקופתו שהיו מוכני להוציא אנשים להורגם כאשר רף הראיות נמוך. המדרש גם נותן הצדקה תיאלוגית לזהירות הרבה של הדיין בגזר הדין .


כך אמר יהושפט לדיינין: כי לא לאדם תשפוטו כי לה' (דה"ב יט ו).
אמר רבי חמא בר חנינא:
בא וראה אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו בשר ודם דן לבוראו. אלא אמר הקדוש ברוך הוא לדיינין: היו נוהגים אימה בעצמכם, כאילו אותי אתם דנין.
כיצד?
אדם עושה מצווה אחת לפני, גזרתי עליו ליתן לו מאה שדות. אם אתה מעביר עליו את הדין באחת מה שגזרתי עליו, אני נותן לו משלי, ומעלני עליך כאילו ממני נטלת:


המדרש רואה את פסק הדין ככניסה אל המרחב האלוקי . הדיין נוטל על גביו אחריות גדולה מאד הוא מחליט מכריע כיצד יש להנהיג את העולם, תפקיד שבמהותו שייך לבורא. הכרעה כזו מכניסה על פי המדרש גם את ריבונו של עולם לתמונה . הכרעה שלא כדין מערערת בעצם על האופן בו הקדוש ברוך הוא מעוניין להנהיג את עולמו. ניתן אולי להוסיף למדרש רובד נוסף שהרי האדם נברא בצלם אלוקים והרכה בלתי צודקת לפני היא פגיעה גם בריבונו של עולם.


התייחסות כזו אל המשפט מטילה על השופט את הצורך להיות זהיר מאד ולנהוג בענווה רבה לפני שהוא מקבל הכרעה. בניגוד למערכת המשפט שרואה בפסק הדין של השופט כהסדר אנושי בלבד, לא מאמינה בקיומו של צדק אובייקטיבי ולא מנסה להתכוונן אל משהו שמעבר להחלטה עצמה.  השופט העברי מנסה להגיע אל האמת ולעמוד לפני הבורא בידיים נקיות מה שמטיל עליו אחריות רבה .


מחנכים לא פעם מקבלים הכרעות שהם מעיין הכרעות שיפוטיות. לא פעם החלטות שלנו עלולות להשפיע על כל מהלך חייו של אדם. ראוי ונכון שהכרעות כאלו ייעשו מתוך תחושה של מחויבות גדולה להגיע אל האמת ומתוך התחושה שלפנינו עומד אדם שנברא בצלם. התבונות שכזו תעזור לנו לנהוג בזהירות רבה יותר ולקבל הכרעות נכונות יותר.


נקודה למחשבה


בפרשה מופיע הפסוק "צדק צדק תרדוף" לא פעם התלמידים רודפי הצדק מכבידים מאד על המערכת. מתי עלינו לטפח רדיפת צדק ומתי רדיפת צדק היא אינה במקום. מה היחס בין הציווי לרדוף צדק לבין האמירה שלעיתים עדיף להיות חכם מצודק".

 

 

בית המדרש