ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

יום עיון בנושא ´חזון ישיבת פתח תקווה´

ע"י: יצחק שיזגל

יום העיון לע"נ יצחק פילוסוף ז"ל עסק בחזון הישיבה. הרב יובל שרלו והרב דוד סתיו מספרים מה היו חלומותיהם בשעת הקמת הישיבה ומה מקומה של ישיבת פתח תקווה כיום בציבור הישראלי.


ביום חמישי האחרון נערך בישיבת ההסדר "אורות שאול" בפתח תקוה יום עיון בנושא "דמותה של הישיבה". יום העיון הוקדש לעילוי נשמת יצחק פילוסוף ז"ל, אביו של תלמיד הישיבה עמיחי פילוסוף. עם הגעת יום השנה, החליטה המשפחה לתרום סט גמרא מהדורת 'שוטנשטיין' לישיבה. את יום העיון פתח ראש הישיבה הרב יובל שרלו ואמר כי מהדורה זו היא מהדורה חשובה ביותר, ומועילה הן לאלו שרוצים לקבוע עתים לתורה, והן ללומדים בישיבה, שיכולים על ידה לקצר את הזמן הלוקח להגיע לעומקה של הסוגיא. לאחר מכן נשאו דברים לזכרו של יצחק פילוסוף בנו עמיחי, ואחיו.




את הדיון על דמותה של הישיבה התחיל הרב שרלו באמירה כי לאחר חמש עשרה שנה מאז נוצר חזון הקמת הישיבה, דרושה בחינה מחודשת. ערכים השתנו וכך גם המציאות. לאור זאת עלינו להתבונן ולראות מהו החזון הנוכחי של הישיבה. אל עבר איזה עתיד אנו חותרים. מדברי הרב שרלו עלה כי ישנו פער בין החזון לבין מימושו. אמנם פער זה קיים בהגדרה, אולם עלינו לעשות את המרב על מנת לצמצם את הפער ולחתור למימוש חזון הישיבה.




בהמשך עלה הרב דוד סתיו,יו"ר ארגון רבני צהר וממקימי ישיבת ההסדר, ודיבר על המטרות שהיו בשעת הקמת הישיבה. הרב סיפר על תחושתו שאחת הטראומות שלו כילד הייתה כאשר מורה ענה לו ש"ככה זה בגמרא". כלומר, יש להשאיר את ההיגיון הבריא והשכל הישר מחוץ לכותלי בית המדרש. הרב סתיו, שהקים את הישיבה יחד עם הרב שי פירון והרב יובל שרלו, הרחיב בדבריו על הגמרא ועל מעלתה: הגמרא היא "הספר שבו החכמה שלנו, החכמים שלנו ניהלו דיאלוג מתמיד אין-סופי בינם לבין הקב"ה, בינם לבין התורה, בינם לבין עצמם, בין תלמיד לרבו”. היו מי שהיו מוכנים לנעול את נעלי רבותיהם כדי שיוכלו לברר איזו שהיא סוגיה. לדברי הרב, "ביקשנו להקים בית מדרש שאנשים ידברו עם התורה", ויש צורך שהלומד ירגיש שהוא בן בית בגמרא כמו בעיתון.


חלום שני שדובר עליו בהקמת הישיבה על-פי הרב סתיו, הוא שלא יהיה מצב שתהיה שאלה הקשורה לתורה, הנהגה, רבנים וכדומה, בו התלמיד ירגיש שלא בנוח להעלות את השאלה בבית המדרש לנוכח הרבנים. התורה עוברת בשיח גלוי בין רב ותלמיד. תלמיד ישיבת פ"ת איננו שומר שאלות לעצמו, הכל עולה על שולחן הדיונים גם במחיר של דברים לא מוכרעים וברורים.


הרב הוסיף נקודה שלישית עליה דובר בהקמת הישיבה: כמיהה ליצור תורה כללית, העוסקת בגאולה ובארץ ישראל ומבקשת להתמודד לא רק עם השאלות הפרטיות. עיסוק בהבנה כיצד ניתן להפוך את התורה, שפעמים רבות נראית כמחוברת לעולם פרטי, לעולם של גלות, לכזו היכולה להתמודד עם מודרנה ועם המציאות - עם החיים שלנו.




לאחר דברי הרב סתיו, שניים מבוגרי הישיבה, קובי דמבינסקי ומזור לבנוני, סיפרו מה הם קיבלו מהישיבה. מזור שלא מכבר השתחרר ממעצר בעקבות האשמת שווא עקב מעורבותו בתקרית הירי בגוש עציון, סיפר כיצד החוויות שמלוות אותו מהישיבה סייעו לו גם בשעות הקשות. הוא דיבר על הקשר העמוק עם הרבנים וצוות ההנהלה ועל חשיבות הדבקות באמירת האמת גם כשקשה. כמו כן הוא ציין את החינוך למורכבות שהוא רכש בשהותו בישיבה. הוא הסביר שהמורכבות גורמת מחד לחיים להיות קלים יותר מכיוון שקל להסתכל על דברים בצבעי שחור-לבן ומאידך, החיים נעשים קשים יותר, משום שרואים את שני הצדדים בכל סיטואציה בחיים. בעניין זה מאוחר יותר הדגיש הרב שרלו ש"אסור לנו להיות משקיפי או"ם חסרי אמירה שמסתכלים מהצד". הוא הסביר כי אמנם ישנה סכנה שהמורכבות תביא אותנו לחולשה, אולם אנו מאמינים כי היא צריכה להביא אותנו למקום אקטיבי ומלא מכל העולמות.


קובי הזכיר בדבריו שהישיבה קמה על-מנת להציב את הרף הכי גבוה. הרב שרלו והרב סתיו רצו לתקן את מה שלא היה טוב בישיבות אחרות שהכירו בעברם, ולכן הרף היה הכי גבוה. הרף בנושא ההתמדה הוא דבר מבורך, גם אם איננו מגיעים אליו תמיד. “אם אני שואל את עצמי מה הישיבה נתנה לי באמת",שאל קובי וענה, כי הישיבה "נתנה קודם כל מסירות נפש לתורה בצורה הכי חשובה שיכולה להיות". המסר משני ראשי הישיבה המתעסקים בשלל עיסוקים שאינם קשורים לישיבה הוא "מסר שהוא בין השורות" הקורא לעשייה ומעורבבות בחברה הישראלית.




הדברים שנאמרו במהלך היום גרמו לתלמידים לדון לאחר מכן בדרכה של הישיבה, ובסיכומו של דבר נראה כי יום העיון נחל הצלחה.


יהי רצון שהדברים יהיו לעילוי נשמת יצחק פילוסוף ז"ל.




 

 

בית המדרש