ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

חדש אסור מן התורה!?

ע"י: אביאל רוזנברג

אביאל רוזנברג מראה כי דווקא בא´ ניסן צריך לציין את היציאה לחירות

בשבת האחרונה שמענו כולנו בבית הכנסת את פרשת 'החדש הזה' שנוצרה למעשה בראש חודש ניסן. לצערנו, התאריך א' ניסן חולף על פנינו מבלי להתיר רושם כלל. היחידים שתאריך זה מציין אצלם עניין מיוחד הם ציבור חובשי הספסלים בבית המדרש שביום זה יוצאים לחופשת 'בין הזמנים'. כיצד אנו מרשים לעצמנו לתת ליום שפותח את מעגל השנה היהודי להתפוגג בשקט?  האין יום זה אומר לנו שום דבר?!

איזה ערך יש בקביעת נקודת ציון על מעגל השנה כראשית? לכאורה, אם לוח השנה שלנו מעוצב בצורה מעגלית אזי כל הגדרה של נקודה כהתחלה או כסוף חסרת משמעות. טענה זו חזקה לא רק במישור הגיאומטרי אלא היא מלווה את כולנו בחיינו הקיומיים. מצדדי הדטרמיניזם טענו כי מהלך החיים שלנו מעגליים עד כדי ריקון מתוכן של משמעות המעשה. מעגליות החיים שלנו באה לידי ביטוי בעובדה כי כולנו נמות בסופו של יום, בתחושה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה וככלל בשגרה הכל כך אנושית ומוגבלת בה אנו חיים. בעולם הפילוסופי תפיסה זו הביאה עד כדי שלילת יכולת הבחירה של האדם שהרי למעגליות יש מסלול קבוע מראש וכך גם לבני האדם יש חיים קבועים ללא יכולת שינוי או עיצוב.

מעניין לציין כי על עצם העמדת החיים במהלך מעגלי אין חולקים. נדמה כי זו עובדה טבעית וברורה, החל מהמהלך הטבעי והמעגלי של הבריאה וכלה בקונצנזוס הכלל תרבותי על לוח שנה מעגלי. ברם, קביעה נקודה מסוימת כראשית מתעקשת להעניק לאותו מסלול מעגלי משמעות ותוכן.

פרשת החודש המגדירה את ניסן כראש השנה נאמרת על רקע יציאת מצרים - מיתוס החרות היהודי. ההגדרה של נקודת הראשית במסלול המעגלי קובעת כי ברצף החיים הטבעי, בו אנו מתקיימים, יש משמעות עמוקה ביותר למעשי אנוש. א' ניסן הוא תאריך החירות היהודי, היום בו עלינו לקרוא תיגר על השגרה המעגלית המובילה אותנו מכוח האינרציה. בערב לפני שנלך לישון נידרש לעשות חשבון נפש היכן אנו עומדים ביחס לחיים אותם אנו חווים בכל יום. בבוקרו של ר"ח ניסן, נביט במראה ונשאל את עצמנו מה בכוחנו לחדש במהלך החיים שלנו.

מסופר על בני זוג שהגיעו לייעוץ זוגי. כאשר היועץ שאל לפשר הסכסוך טענה האישה כי בעלה והיא נשואים מזה עשרים שנה ובכל התקופה הזו היא לא שמעה ולו פעם אחת מבעלה שהוא אוהב אותה. ענה בעלה ואמר כי הוא לא מבין מה היא רוצה ממנו. מתחת לחופה הוא אמר שהוא אוהב אותה ומאז שום דבר לא השתנה!

כולנו נתונים בתוך שגרה נינוחה, טבעית ובריאה של חיים. ברם, כאשר אנו מאפשרים לראשית המעגל לחלוף על פנינו ביעף אנו הופכים לגרורים ופסיביים. א' ניסן קורא לנו לעצב את החיים שלנו על פי הרצון והבחירה החופשית שלנו. צריך נועזות בכדי לחוות את ראש חודש ניסן כמו שצריך ולעשות את הדברים שאיננו רגילים אליהם. החל מהאמירה הכל כך פשוטה של 'אני אוהב\ת אותך' לבן או בת הזוג וכלה בקפיצה מהצוק, בויתור על הביטחון של הקיים, בפריצת המסלול המעגלי והגעה למקום חדש ורענן.

אסיים בקריאה קצרה לאחיי בני הישיבות היוצאים בימים אלו לחופשת 'בין הזמנים'. דווקא בעולם הלימוד התורני יש כל כך הרבה כוח בריא של שגרה חורפית ונעימה. לאמור, אנו עוברים על דף ועוד דף, מסכת ועוד מסכת, ספר ועוד ספר מתוך חוויה עמוקה של שיוט במימי התורה. א' ניסן קורא לנו לצאת לחירות - לא רק טיולים וניקיונות אלא לחירות בעולם הלימוד. אנו חייבים לעצמנו חשבון נפש עמוק מה חידשנו בעולם התורה? היכן הד' אמות שלי בתורה והיכן אני עומד ביחס לתורה שלמדתי? אין אמירה יותר מעוותת מהפרפראזה שנעשתה למשפט 'חדש אסור מן התורה'. שומה עלינו לקום ולחדש עולם תורני רענן וחירותי. חופשה נעימה!

 

 

בית המדרש