ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מה לעשות כשחזון הארץ מתרחק?

ע"י: אריאל שרלו

מאמר שנכתב לפני מספר שנים לעלון הישיבה לקראת שבת שלח


פרשת שלח
נפתחת בשתי נפילות גדולות של עם ישראל ובגזירה אלקית המרחיקה את העם מן הארץ. רבים
הפירושים ורבות האפשרויות מה היה חטא המרגלים ומה ניתן ללמוד מחטא המעפילים, אך
ברצוני להתמקד בנושאים המופיעים לאחר חטא המרגלים ולנסות להביט דרכם בהצעה האלקית
לעם שעומד בשבר כה נורא ובריחוק רב מחזונו וציפיתו- מה עליו לעשות.


הנושאים המופיעים לאחר חטא המעפילים וגזירת הארבעים
שנה הם: פרשת הנסכים, פרשת חלה, קרבנות שגגה, המקושש ומצוות הציצית. מדוע מצוות
אלו מופיעות כאן?


פרשת הנסכים מבוארת ע"י הפרשנים (רש"י,
רמב"ן, ראב"ע) כפרשייה המבשרת לעם ישראל שבעתיד הם יגיעו אל הארץ! לא
סתם פותחת הפרשה במילים 'כי תבאו אל הארץ'. בצורה דומה תבואר פרשת החלה - 'כבאכם אל הארץ'.
הרמב"ן אף מוסיף ומחדד שפרשת הנסכים שייכת דווקא בארץ ולכן יש כאן גם נחמה
תוכנית ולא רק צורנית, וכן הדבר לעניין חלה.


קרבנות השגגה בוארו ע"י ראב"ע כמבשרות
שחטאים מכופרים- 'ונסלח להם כי שגגה הוא', ודבר זה מהווה אישור לעם על כך שחטאיהם
כופרו בעקבות נשיאת קולם בבכי ותפילת משה. ראב"ע ממשיך ומסביר שבפרשת הקרבנות
מופיע גם העושה ביד רמה (פסוק ל') כדי לבאר להם שהם עשו ביד רמה ולכן חלקם מתו, וגם
המקושש מופיע מסיבה זו. הציצית מבוארת על ידו כמסמלת את חמלת ה' על ישראל שיהיה
לאדם זכר תמידי שלא יעשה הרע בעיני ה'[1].


עפ"י ראב"ע שלש עצות נתן הקב"ה לעם:


1.       אל יאוש! בסוף הרגע יגיע!
('בעיתה אחישנה').


2.       חטאים הם ברי כפרה, בתנאי
שמחפשים וחוקרים עליהם ולא ממשיכים לעשות ביד רמה. ('ישראל אע"פ שחטא ישראל
הוא').


3.       הקב"ה לא נוטש את עמו, אלא
להיפך -
יורד הוא ממקום קדשו ומאפשר לאדם לשוב גם ברמה יותר נמוכה הראויה לו למעמדו כעת
(דוגמת המשכן לפי מי שמסביר שהמשכן הוא תגובה לעגל, או דוגמת היתר אכילת בשר).


 


גם בימינו אנו ניתן לקחת את העצות האלקיות הללו. גם
מצבנו כעת הוא מצב של שבר חזון, של הרגשת ריחוק מהארץ. בשלשה דרכי מאבק מצייד
אותנו הקב"ה: לא להתייאש, ולדעת שבבא העת נשוב בע"ה לארצנו בשלימות,
לנסות במקביל לבחון מה ניתן לתקן בנו, ולדעת כמובן שהקב"ה לא נוטש את עמו וגם
כשעם ישראל נמצא בדרגה נמוכה הוא משפיע עליו את שפעו ומוצא לו דרכים המאפשרות לו
לקיים את המצוות גם בדרגתו הנמוכה (ובהערת אגב - אם הקב"ה יכול לרדת אל העם
ולהוריד סטנדרטים, אנחנו לא יכולים?).


שנזכה לראות בימינו את ארץ ישראל פורחת בשלימות ואת
בניין עיר קדשנו, אמן.




[1] ישנם גם פירושים שהסבירו מציאותית את המקושש
וטענו שזה פשוט קרה בסמיכות, ואת ציצית כתיקון למקושש - עיין רמב"ן לדוגמא. אני
התמקדתי בעיקר בפירוש ראב"ע.

 

 

בית המדרש