ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

השקר שבחופש

ע"י: אביאל רוזנברג

הכיוון הנכון של כל תלמיד וחייל היוצאים לחופש הוא לשאול כיצד אני מביא את עצמי לידי ביטוי? מה הייתי רוצה ליצור? היכן הייתי רוצה להתחדש? איזה נקודה בחיי או בחיי זולתי הייתי רוצה להאיר? אביאל רוזנברג עם עצות להכנה לחופש

בימים אלו החופש שורר באוויר וקריאות דרור סובבות אותנו. תלמידי בית הספר כבר עומדים עם רגל אחת מחוץ לבית הספר תוך תכנון מסיבות הסיום. תלמידי התיכון נהנים כבר מזה זמן מאוירת המבחנים המעניקה להם ימי חופש רבים. אפילו בצבא בימים אלו משתחרר מחזור אוגוסט אשר ממלא את הפייסבוק בקריאות שמחה. אפילו בני הישיבות שאמנם מחכים עד לתשעה באב בכדי לצאת לחופש מצליחים להריח מעט מאוירת החופש הסובבת אותנו.

בנקודה זו עלינו לשאול את עצמנו שאלה קטנה ופשוטה - מהו החופש? התשובה האינסטינקטיבית משיבה באמצעות שלילת המסגרת האחרונה. לאמור, משמעותו של החופש הגדול הוא הפסקה מהלימודים שהיו במהלך השנה. החופש מהצבא משמעו שחרור מעול הצבא ומשימותיו ויציאה לאזרחות. גם אצל בני התורה, החופש משמעות יציאה מבתי המדרש והפסקת הלימוד (באופן כזה או אחר). אולם, מדוע אין אנו יכולים לתאר את החופש גם בתיאור חיובי ואקטיבי?

יודעים רק לדבר

באופוזיציה כיף לצעוק, לבקר ולהעיר על כל צעד ושעל של הממשלה. לא צריך להיות פוליטיקאי בשביל להבין אמירה זו, בעולם כולו בני האדם מתחלקים לאלה שעושים ואלה שמדברים. פעמים רבות שהצדק נמצא דווקא אצל אלו שמדברים בעוד אלה שעושים סוחבים מאחוריהם קופה של שרצים. העשייה, ההתקדמות והפעלתנות גוררת אחריה כישלונות, נפילות ופספוסים - כך היא דרכו של עולם. לכן, מעדיפים רבים מאיתנו לנמק באריכות מדוע אלה שעשו פספסו ומהן נקודות החולשה שלהם, בעוד לנו יותר נוח לשבת בצד.

במהלך החיים שלנו אנו עוברים בכל מיני מסגרות שונות. בית ספר, תיכון, צבא, אקדמיה ועבודות שונות. יש לנו נטייה לראות את הצדדים המפוספסים של ההווה, להתמקד בצד השלילי של הדברים. ממילא, החופש הנכסף המחכה לנו מעבר לסיבוב מהווה מקסם שווא עבורנו. אנו חולמים על ה'אחר' על ה'שונה' על ה'אחר כך', כאילו שאחרי החגים הכל יהיה בסדר. כך אנו מוצאים את עצמנו מחכים שהבית ספר הזה כבר יגמר, שהלימודים כבר יגמרו, שהעבודה תסתיים. במלים אחרות, חווית חיים שכזו שואפת שהחיים כבר יסתיימו.

רוצה ליהנות?

מי שיוצא לחופש בלי להצליח להגדיר לעצמו מהו החופש נותן לחיים לחלוף לו ליד האוזן. מי שיוצא לחופש סתם כי במסגרת הקודמת היה לו קשה ולא כיף, מפספס את כל הרעיון של החופש. החופש לא מהווה מפלט מהחיים האמיתיים אלא חלק ממארג כולל שעל האדם ליצור - מארג שמהווה את סיפור חייו.

בכדי להתחיל להבין מה אנו רוצים מעצמנו בחופש עלינו בעצם לחזור לסיפור חיינו ולשאול מה בעצם אנו רוצים? תשובות שמתמקדות באמצעים כאלה ואחרים כגון 'להרוויח כסף', 'לטייל', 'לעשות כיף' מתחמקות מהשאלה הנוקבת. זאת משום שהן מתעלמות ממארג החיים הקיים ויוצרות פיקציות שאצל רובנו לעולם לא תתגשמנה. עלינו להפסיק להתנכר לסיפור החיים שלנו ולהתחיל להביט אל המציאות נכוחה. החופש הוא ליצור ולהוציא אל הפועל את עצמיותינו, את חלומותינו ושאיפותינו. החופש לממש את החיים הוא החופש לממש את הרצון הפנימי שלנו - את הייעוד שלנו. החופש לחיות.

אנחנו אוהבים לחיות את העתיד תוך התעלמות מהווה. הפחד והחששות מפני התחלות חדשות, מפני הבלתי נודע מלוות את כולנו. כך גם החופש תופס אצלנו מקום בעתיד כבריחה מהווה המעיק והמצר. עלינו להוציא את ההווה לחופש, לנטרל את הפחדים, לעצור, לעמוד ולהפסיק לברוח מההווה. כשנצליח לחיות חיים של הווה נגלה כי החופש לא מתחיל ביולי ולא מסתיים בספטמבר או באלול - החופש הוא חווית חיים שלמה וקיימת.

אז מה לעשות?

הכיוון הנכון של כל תלמיד וחייל היוצאים לחופש הוא לשאול כיצד אני מביא את עצמי לידי ביטוי? מה הייתי רוצה ליצור? היכן הייתי רוצה להתחדש? איזה נקודה בחיי או בחיי זולתי הייתי רוצה להאיר? מה לטעמי צריך תיקון וכיצד אני יכול לתרום למען תיקונו? את השאלות הללו צריך לשאול את עצמו גם בן התורה שטרם יצא ל'בין הזמנים'. היכן אני עומד ביחס למה שלמדתי? איזה רובד אני מחדש בתורה? איזה נקודה בתורה הייתי רוצה להאיר? האם יש תחומים בתורה הדורשים תיקון? מה אני תרמתי על מנת לתקן אותם?

לסיכום, במאמר זה לא באנו להביא מזור לכל ההורים המתכוננים לקרב 'החופש הגדול'. אין כאן טיפים מעשיים ולא הכנה לאזרחות למען אחינו המשתחררים מצה"ל. החופשיות האמיתית איננה יצירה פיקטיבית של כיף והעברת הזמן אלא מימוש פנימי של שאיפותינו. עלינו להיפגש באופן עמוק עם סיפור חיינו, משפחתנו, כישרונותינו וחלומותינו. כך, בתוך הסיפור שלנו אותו אנו חיים בכל יום גם החופש יקבל את מקומו הטבעי והחירותי.

חופשה נעימה

 

 

בית המדרש