ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

התשובה כדרך חיים

ע"י: אביאל רוזנברג

מאמר לזכרו של ר´ צדוק במלאת 111 שנים לפטירתו


במלאות מאה ואחד עשרה שנה לפטירתו ולרגל היארצייט הקרב ובא בט' באלול ברצוני להעלות דברים קצרים לזכרו. רבי צדוק הוא אחד מהאדמו"רים המקוריים והפוריים שידעה החסידות. בדומה לרבי נחמן גם לרבי צדוק אין כיום חסידות ממוסדת הנושאת את דגלי תורתו ואמונתו. באופן מפתיע, דווקא בעולם הישיבות הציוני החליטו לגאול את תורתו ולעסוק בה באופן אינטנסיבי. כך אנו מוצאים כי אחד מספרי החסידות הבסיסיים היושבים כיום על מדף בן התורה הציוני הוא 'צדקת הצדיק' של רבי צדוק הכהן מלובלין. דווקא ספר ביכורים זה נתקבל ונתפרסם בקרב לומדי התורה ועל אף ספרים רבים אחרים שהוציא ר' צדוק מאוחר יותר זכה 'צדקת הצדיק' למעמד הבכורה.


במאמר קצר זה נציג על רגל אחת את מושג התשובה על פי רבי צדוק. טענתי היא כי רבי צדוק לקח את התשובה מהמערכת הממוסגרת של הימים הנוראים והפך אותה לדרך חיים. התשובה היא דרך לאורה צועדים לאורך כל השנה והיא מהווה אלטרנטיבה למציאות היומיומית בה רובנו חיים.


בעולם המחשבה הבסיסי בו אנו חיים אנו מבינים כי העולם בנוי משכר ועונש, טוב ורע, חטא ומצווה. בתוך עולם זה אנו מבינים כי התשובה היא מעין מנגנון תיקון לפספוסים שנעשו לאורך הדרך. לאמור, אם אדם חטא אז יש לו עקמומית מסוימת במהלך חייו ולכן כאשר הוא עושה תשובה הוא מיישר מחדש את העקום וממשיך בצבירת המצוות בדרכו לגן העדן. התשובה אפוא במבנה המחשבתי הזה תופסת מקום של תיקון בתוך המערכת של הטוב והרע.


לעומת זאת, בתורתו של רבי צדוק התשובה מהווה אלטרנטיבה מוחלטת למערכת הדיכוטומית. התשובה איננה איזשהו מנגנון לסילוק באגים בתוך עולם השכר והעונש בו אנו חיים, אלא היא מערכת נפרדת. כאשר האדם שב בתשובה הוא מדלג מהמערכת הדיכוטומית הרגילה ועובר למערכת אחרת. זאת ועוד, המערכת האלטרנטיבית אשר התשובה בונה מהווה מטרה ואידיאל אשר עלינו לשאוף להיות בה כל חיינו. מהי אפוא אותה מערכת אשר התשובה של רבי צדוק מביאה אותנו אליה?


"עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות, רצה לומר שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון השם יתברך" (צדקת הצדיק אות מ'). ישנה מערכת המבטלת את הדיכוטומיות האובייקטיבית של הטוב והרע, הזדון והזכות. המוקד במערכת זו עובר אל התודעה של עובד ה' המכוון את מעשיו לרצון ה' יתברך. במוקד המערכת הזו עומד אך ורק רצון ה' כאשר הסובייקט מכוון את כל מעשיו למטרה זו. יוצא אפוא, כי עצם המעשה, כרע, כזדון וכחטא הראוי לעונש איננו רלוונטי לאור המטרה העליונה של רצון ה' יתברך. בעולם התשובה, מה שמעניין אותנו הוא העמדה הנפשית בה אנו עומדים ולכן הזדונות שוות ערך לגמרי לזכויות - אם זה מכוון לרצון ה' יתברך.


ממבט ראשון נדמה כי בדברים אלו ישנה קריאה אנרכיסטית ואכן היו כאלה שנרתעו ודחו את תורותיו 'הקיצוניות'. אולם מי שיבוא בשער ויעיין בתורותיו של רבי צדוק יראה כי אין זה העיקר כלל. בדבריו של רבי צדוק טמונה קריאה עצומה לשוב אל ה' ולכוון את התודעה הפנימית בצורה אמתית ועמוקה. עולם התשובה של רבי צדוק דורש ממנו אותנטיות ומכוונות אמיתית ולא פונקציונאלית. התשובה איננה עוד מנגנון של תיקון פשלות. הקב"ה איננו רואה חשבון העוסק בספירת פרוטות. הקב"ה הוא בוחן כליות ולב, הרוצה בעבודה פנימית עמוקה ומכוונת ובתודעה זו עלינו לחיות. רבי צדוק לא מבטל את העולם האובייקטיבי אלא שם אותו כמלבוש לסובייקט. התשובה שמה את מרכז הכובד על התודעה של עובד ה'. כאן ישנה קריאה מטלטלת לצאת משגרת החיים 'המזרחניקית' שלנו בה אנו ממלאים את חובותינו וחיים חיים סתמיים. הקב"ה לא רוצה שנשים וי על המשבצת של התפילה ונשוב לשגרה האנושית. האדם השב בתשובה מכווין את החיים שלו אל המטרה העליונה של 'רצון ה'' ומשם יונק האדם את חיותו.


"ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו" (יחזקאל לג, יב). התשובה של רבי צדוק פועלת כחרב פיפיות ואולי הוא רמז על כך בנתינת שם לספר הביכורים שלו - 'צדקת הצדיק'. כשם שהתשובה של הרשע עושה את הזדונות כזכויות כך צדקתו של הצדיק איננה עומדת ביום רשעו. ישנם צדיקים המכמתים את העולם הנפלא של המצוות והעבירות לתופס של רואי חשבון ומגישים אותו לפני הקב"ה ביום הדין. צִדקות שכזו לא תציל אף אחד. לעומת זאת, כאשר הכוונה מכוונת, כאשר הרצון אמיתי, כאשר התודעה אותנטית אז רשעת הרשע לא יכשל בה.


לסיכום, אין במאמר זה קריאה להתעוררות לקראת אלול ולכבוד הימים הנוראים הקרבים ובאים. החיבור של התשובה לימים אלו יוצר מעין הצדקה לעולם הדיכוטומי שלנו בו יש את כל השנה בה יש חיים 'רגילים' ואת אלול בו אנו עושים תשובה. התשובה היא דרך חיים, בה אנו נקראים לכוון את מעשינו אל המטרה העליונה. חיים של תודעה עמוקה. חיים אותנטיים. חיים בהם אנו מעניקים לקב"ה מקום אמיתי ונוכח ולא כולאים אותו בתוך המשבצות והריבועים שבנינו לעצמנו במשך השנה. רבי צדוק קורא לנו לבחון את עצמנו באמת ולשאול האם אנו אכן עומדים מאחורי המעשים שלנו או שמא אנו מסתתרים מאחורי 'צדקת צדיק' מעושה...

 

 

בית המדרש