ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

"הדור קיבלוה" דווקא בחנוכה

ע"י: הרב צבי יניר

בפורים קיבלו ישראל עליהם את התורה מתוך פחד גזרת המוות והרצון להינצל. בחנוכה, לעומת זאת, קיבלו עליהם את התורה מתוך שלום פנימי ושונה לגמרי.

 

בעל ה'שפת אמת' מחדש כי שלושת חגי הדרבנן הם בבחינת שלושת הרגלים של התורה: פסח, חג הגאולה, כנגד חג הגאולה שעתיד להיות (בחוגים שלנו הכוונה היא ליום העצמאות – שהרי לפי הא"ת ב"ש המפורסם –"ז-ע", יום העצמאות יוצא תמיד באותו יום בשבוע שחל שביעי של פסח); שבועות (מתן תורה) כנגד פורים; סוכות כנגד חנוכה.

אמנם, נראה כי גם אפשר להציע דרישה שונה מזו שעשה ה'שפת אמת'.

פורים מיוחס לשבועות מכיוון ש"הדר קבלוה בימי אחשורוש". כלומר, מתן תורה נחגג מחדש בימי נס הפורים, שהרי בסיני קבלת התורה הייתה בבחינת "כפה עליהם הר כגיגית", ובימי אחשורוש קיבלוה מחדש בלא כפיה.

אמנם, כשחושבים לעומק, עולה שגם בימי אחשורוש קבלת התורה לא הייתה לשמה לגמרי. הסיבה שהיהודים קבלו על עצמם מחדש את התורה בימי נס הפורים הייתה ההצלה מסכנת ההשמדה שנגזרה עליהם ע"י המן. אילולא ההצלה מהסכנה הפיזית לא היו היהודים מקבלים עליהם את התורה. רק ההצלה מהסכנה הפיזית לחיי עם ישראל גרמה להתעוררות מחדש לקבלת התורה.

לעומת זאת בנס חנוכה לא הייתה כלל סכנה פיזית לעם ישראל. בעוד שהמן - שהיה בבחינת היטלר - רצה למחוק את היהודים מעל פני האדמה, היוונים לא רצו בכך. הם לא רצו להשמיד ולאבד את עם-ישראל, אלא ליָוֵון ולשנות את תרבותם. למרות זאת, מתתיהו, בניו ובעקבותיהם רוב העם יצאו להילחם על-מנת לשמור על התרבות שלנו - התורה הקדושה. בעצם כל המלחמה היא מלחמה על התורה – הרוח של האומה היהודית. למעשה, מלחמה זו מבטאת את קבלת התורה האמיתית שנובעת אך ורק מרצון עז לשמור תורה ומצוות, ולא התעוררות שנובעת מהצלת חיים פיזיים כפי שהיה בפורים.

לכן הדר קיבלוה השלם והפנימי ארע דווקא בחנוכה, ובעצם חג חנוכה הוא החותם הסופי של קבלת התורה בעם ישראל.

 

אפשר לומר בדרך קצת דרשנית שיתכן שזה ההבדל שבין חנוכה לפורים. בפורים אנו מוצאים התלבטות בחז"ל האם ניתן לכותבו לדורות כפי בקשת אסתר. לאמור, האם מותר לתקן חג חדש או שהוא בבחינת בל-תוסיף. עד אימת שלא מצאו לפורים רמזים במקרא חכמים לא הסכימו לקבוע את פורים כחג לדורות. לעומת זאת בחנוכה לא מצאנו התלבטות בחז"ל האם מותר לתקן חג חדש, וגם לא מצינו שהם חיפשו רמזים במקרא לחג החנוכה. אולי, לאור דברינו, הדברים מבוארים. חנוכה הוא בודאי סיום של מתן תורה וודאי שהוא ראוי להיתקן, לעומת זאת פורים, שהוא קבלת תורה שאינו לשמה לגמרי, יש מקום להסתפק האם בכלל יש טעם לתקנו כחג לדורות.

 

 

בית המדרש