ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קיצור הלכות עשרה בטבת

ע"י: הרב צבי יניר

מה הדין אם אכלתי בטעות? האם מותר לטעום ולפלוט? מתי אומרים תפילת עננו? והאם מותר לצחצח שיניים? הרב יניר מציג תקציר של הלכות עשרה בטבת

עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי הצום לזכר חורבן ירושלים. ביום זה החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. המצור הסתיים כעבור שנה וחצי בחורבן ממלכת יהודה, חורבן העיר ירושלים וחורבן בית המקדש הראשון. ההלכות לעיל הנן הלכות לכל ארבעת הצומות בהם אכילה ושתיה אסורה למעט תשעה באב שנחשב כצום חמור יותר ויש בו איסורים נוספים.

אכילה:

בעיקרו של דבר אכילה אסורה. מניקות וכן חולה אף שאין בו סכנה פטורים מלצום ואסור להן להחמיר. גם מעוברות פטורות מלצום, ומותר להן להחמיר רק אם אינן חלושות.

טעימת תבשיל:     

דעת השו"ע (לספרדים)- מותר לטעום עד רביעית בבת אחת אם פולט.

דעת הרמ"א (לאשכנזים)- יש להחמיר בד' התעניות שלא. המשנ"ב מוסיף כי במקום סעודת מצווה ניתן להקל ולטעום ולפלוט.

שטיפת פה, צחצוח שינים:

 דעת השו"ע (לספרדים)- מחמיר בד' תעניות ואוסר משום אכילה.

 דעת המשנה ברורה (לאשכנזים)- מתיר במקום צער.

שכח ואכל:
ממשיך לצום, ואומר עננו (עיין לעיל), ואין צריך להתענות ביום אחר. (תקס"ח משנ"ב סק"ח)

 


תפילת עננו
 (סי' תקס"ה)

תפילת עננו נאמרת בחזרת הש"ץ בשחרית ומנחה בין ברכת 'גואל' לברכת 'רפאנו'.

בתפילת יחיד:

אשכנזים- אומר רק במנחה ואפילו מנחה גדולה בתוך ברכת 'שומע תפילה'. בשאר התפילות דהיינו ערבית של ערב הצום ושחרית חוששים שאולי יאחזו בולמוס ולא יגמור את הצום. (ט"ז, משנ"ב סק"ח) -ויכול אם רוצה לאומרה בשחרית על ידי שישמיט את המילים 'ביום צום תעניתנו'.

ספרדים- ניתן לומר בכל התפילות בשומע תפילה, ולדעת השו"ע אפילו בערבית שעדיין לא החלו לצום אומרים ואף אם יאחזנו בולמוס ויאכל אין זה שקר שהרי חכמים תיקנו להתענות בו. הרב עובדיה בשו"ת יביע פוסק כי אין לומר בערבית!

אם שכח לומר עננו-
 אין מחזירין אותו על התפילה, ואם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה ולפני שעקר רגליו אומרה קודם 'יהיו לרצון', בלא לחתום בברכה!

האם חייבים מינימום עשרה צמים כדי שאפשר יהיה לומר 1. ברכת עננו של הש"ץ , 2. קריאת התורה (תקס"ו,ג):
            בעננו- חייבים (יש מקילים לומר אף בשבעה צמים בד' צומות מכיון שהם מדברי קבלה)
            בקריאת התורה- במנחה או בימים ראשון, שלישי, רביעי ושישי שאין קריאה ללא התענית-חייבים עשרה שצמים. ויש מקילים בד' צומות (י”ז בתמוז, ט' באב, צום גדליה וי' בטבת) לקרוא אף בשבעה.
            בכל מקרה בשני וחמישי בשחרית די בשישה שצמים.


אם אינו צם או הפסיק לצום- האם יכול לומר עננו בתפילת לחש, להיות חזן ולעלות לתורה?

עננו - יחיד שאכל לא אומר ענינו:

ונראה דבתענית ציבור אע"פ שאכל יכול לומר עננו בתפלתו דשייך לומר ענינו ביום צום התענית הזה כמו שתקנו חכמים להתענות בו וכדלעיל בסימן תקס"ה (כנראה הכונה לעניין חזן כמובא בהמשך כאן), אבל אם הוא תענית יחיד אע"פ שמחוייב להשלים כל שאכל כשיעור שהיה מאבד תעניתו אם לא היה נודר יום זה לא יאמר ענינו.

 חזן שאכך יאמר ענינו באופן שונה:

ואם אירע שעבר לפני התיבה או שאין אחר – יאמר 'ביום התענית הזה' (ולא 'ביום צום תעניתנו'), ולא יאמרה כברכה בפני עצמה [בין גואל לרופא] אלא ב'שומע תפילה' , ובכ"ז יצאו הציבור ידי חובה. (הכרעת המ"א, משנ"ב ומחצית השקל) (תקסו,ה)

יחיד שאכל לא יעלה לתורה:

אם הוא כהן יחיד יצא החוצה כדי שלא יעלו אותו לתורה. וכן בחושש שיקראו לו יודיע לגבאי שלא יעלהו. אולם יש סברה להקל ביום שני וחמישי בשחרית (כפי שחל השנה) שבין כה וכה יש חיוב לקרוא בתורה.

נשיאות כפיים בתענית ציבור

הכרעת המגן אברהם באו"ח סי' קכ"ט ס"ק א' שהמתפלל מנחה גדולה לא עולה לדוכן וכן אין אומרים אלוקינו ואלקי אבותינוורק במנחה קטנה הסמוכה לשקיעה נושאים כפיים או אומרים אלוקינו ... במנחה גדולה שייכת הגזירה שגזרו לא לעלות למנחה כיוון שבדרך כלל זה זמן שאחרי האוכל ויש חשש שכרות, לעומת זאת במנחה קטנה שהיא דומיא דנעילה לא גזרו.

רחיצה

אסור כל גופו במיים חמים, אך מותר כל גופו בפושרים או פניו ידיו ורגליו בחמין.

הערה-ללכת לבריכה אף שאינה חמין, הוי כרחיצה אסורה בחמין. (=רחיצה של תענוג)

צום מועיל!

 

 

בית המדרש