ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מכת החושך של חיינו

ע"י: הרב אחיה פרינס

בתקופות קשות, בהם נדמה שהכל חשוך, עלינו לזכור שפעמים חושך הוא סימן לאור גדול, ועלינו להתרומם כדי לקלוט את האור הגדול שהתקופה מזמנת לנו. כאשר נדמה שאין דרך ואין מוצא, יש מקום להבנה שזהו מקור להתגלותו של "יש" גדול, מעבר למה שהיינו מורגלים עד עכשיו, ועלינו לצפות לדרך חדשה ועליונה שתופיע בעולם.

מתי לאחרונה יצא לך לבקר בשוק חושך אמיתי?

חושך. שולחנות הפוכים עם שיריים של מסטיקים לעוסים. קליפות תפוזים פזורות, תבניות ביצים קרועות, מוסיקה מכמה כיוונים עם משפטי חושך, ואיש חשוך אחד המחלק כסף.

באמצעות הכסף שקיבלת מהאיש החשוך, אתה יכול, בפשטות, להסתובב בשוק ולקנות חושך מהרוכלים המקומיים, אך ההפתעה הגדולה היא לגלות שבשוק החושך גם אתה רוכל. גם האורח המזדמן רשאי לנסות ולמכור את החושך שלו לכל המרבה במחיר.

האם אתה מוכן להציג את החושך שלך למכירה?

האם אתה בכלל מודע לחושך שלך? (מי שלא מודע, יהיה לו קשה להסתדר שם בשוק).

ואולי בכלל אתה לא מוכן להודות בחושך שלך, או שאתה מתבייש בו?

האם יש חושך שאתה לא מוכן למכור? שאתה לא מוכן לוותר עליו?

"סליחה..." עובר מקבץ נדבות על ידך עם יד מושטת וקול מתחנן, "יש לך קצת חושך בשביל הילדים? יש לי שמונה בבית, אישה חולה...".

הכרוז מכריז: "נא להזדרז ... בעוד חמש דקות נסגר השוק, והכסף יוחזר לאיש החשוך",

מכירות אחרונות.

המוסיקה מתגברת. חיפזון.

"אני מוכרת הסתכלות חיצונית", "אני מוכר את הדיסקים הצרובים שיש לי בבית", "אני קונה חיה מפחידה", "מפלצת מתחת למיטה", "געגועים לסבתא", "קנאה ובעיקר זאת הנמצאת במפגש עם החבר הטוב שלי".

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

פרשת בא. שלוש מכות אחרונות במצרים ושלושתם קשורות דווקא לעולם החושך:

מכת ארבה – הארבה בא במספרים עצומים עד שהארבה החשיך את המציאות, והמצרים לא יכלו לראות את פני האדמה - "וכיסה את עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ" (שמות י, ה).

מכת חושך -  החרפה של החושך עד שניתן ממש למשש את החושך "וימש חושך".

מכת בכורות – במשך כל הלילה נשמעות צרחות וקריאות אבל, ושיאה של המכה – ויהי בחצי הלילה.

מדוע רגע לפני היציאה ממצרים צריך להרבות בכל כך הרבה חושך?

נקדים את דברי ר' צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק יא):

"ילפינן [למדנו] מברייתו של עולם דבכל דבר הלילה קודם ליום כדאיתא ריש ברכות. כי בכל דבר ההעדר קודם להויה וכי אשב בחושך אדע כי אח"כ ה' אור לי. כי כל חיי האדם כך מורכבים מהזמן, חושך ואור, יום ולילה, כך חוזר חלילה. רק שהחושך קודם, דקליפה קודמת לפרי".

ראשית, צריך לומר שככה זה. הצורה שבה בנוי העולם שלנו היא, שהמפגש של האדם הוא קודם כל עם הקליפה ורק אחר כך עם הפרי והגרעין, "ויהי ערב ויהי בוקר".

אולם מדוע זה כך? מהי התועלת שיש לאור מן החושך? למה שלא יהיה אור תחילה?

דמיינו את עצמכם נכנסים לחדר חשוך ורוצים לדעת מה יש בחדר; ממששים ומגששים, ובעמל רב מצליחים לזהות שיש בחדר כסא, שולחן ומנורה. רגע אחד...  אני בטוח שתוכלו לומר מאיזה חומרים מורכב כל אחד ומהו עיצובו, אבל לא תהיה לכם תמונה כללית של החדר. לעומת זאת, אם תכנסו לחדר מואר, ודאי תראו בבת אחת את צורתו הכללית של החדר, ותוכלו לדעת למה הוא משמש ומה מטרתו, אמנם תחסר לכם ידיעת הפרטים.

ועכשיו, ידידיי, אם לא חשוך לכם מדיי, המשיכו לדמיין את החדר החשוך כשלפתע נדלק האור - ואז תגלו את היתרונות בחדר החשוך ובחדר המואר. כך גם צריך להבין שיש דברים מופלאים שניתן להשיג לא רק באור אלא גם בחושך.

מה ההבדל בין שוק של חושך לשוק של אור? איזה שוק יותר מעניין? איזה שוק אתה מעדיף?

וכך כותב הרב מרגליות  ב"אור בהיר" על "ספר הבהיר", עמ' א:

"דע כי יסוד מוסד הוא ביד בעלי הקבלה הפנימית כי עניין החושך והאור הרמוזות בתורה האמיתית אינה כמו שאנו מרגישים בהם בחוש ראותינו, אבל הדבר בהפך, כי האור המוחש אצלנו בעולם ההגבלה הוא חושך והחושך המוחש אצלנו הוא אור, וביאור זה, כי כבר ידעת כי האור העצום שנגלה ביום הראשון מי משפלים בלעדי השי"ת יוכל לסבלו, כי זהו סוד מאמרם שלא היה העולם כדאי להשתמש בו כי איך ישתמשו בעלי החשך בהיפוכו וכו'.
והנה זה האור העצום השאיר אחריו ברכה, חוט ממנו להאיר על הארץ, וזה הנשאר נקרא חשך בערכו, ובבחינת הנבראים הסובלים אותו נקרא אור, כי האור הראשון נקרא חשך בעיני הנבראים כי לא יסבלוהו, אמנם הנמשך ממנו הוא חשך בערכו נקרא אור כי מתוכו ירגישו אור, והוא דמיון המסך המושם לפני אור השמש כדי להביט בעין השמש, כי המביט בעין השמש, ישוב בעיניו חשך".

אחת מתכונותיו של האור היא שכאשר ישנו אור חזק - הוא מסנוור, ונדמה לנו כחושך (ניסיתם פעם להביט בשמש??).

כדי ליהנות מהאור עלינו לצמצם אותו, או להסתירו על ידי מסכים (לדוג: משקפי שמש). כך גם באור האלוקי המושפע עלינו. את האור כשלעצמו איננו יכולים לסבול, בשבילנו הוא חושך, ורק כאשר הוא מצטמצם, ומתלבש בלבושים, אנו יכולים ליהנות מאורו. וכך מובא במדרש בראשית רבה פרשה ג, ד:

ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן א"ל מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן נבראת האורה, א"ל מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו.

האם מכת החושך באמת הייתה חשוכה?

חז"ל הסבירו בעומק, כי מכת החושך הייתה אור כל כך חזק עד שהמצרים לא הצליחו לקלוט אותו. הוא סנוור אותם והם ראו רק חושך. לצד המצרים נולד עם מיוחד – עם ישראל,  המונהג ע"י מי ש'כשנולד התמלא הבית אורה'. עם זה אנו לומדים בפרשתינו ("החודש הזה לכם...") כי יש מעליותא להביט באורה החיוור של הלבנה המאירה אף היא דווקא בחושך, ולכן דווקא במכת החושך – היה אור במושבותם.

בתקופות קשות, בהם נדמה שהכל חשוך, עלינו לזכור שפעמים חושך הוא סימן לאור גדול, ועלינו לרומם את השגותינו כדי לקלוט את האור הגדול שהתקופה מזמנת לנו. כאשר נדמה שאין דרך ואין מוצא, יש מקום להבנה שזהו מקור להתגלותו של יש גדול, מעבר למה שהיינו מורגלים עד עכשיו, ועלינו לצפות לדרך חדשה ועליונה שתופיע בעולם.

האם עכשיו אתה מוכן לדבר על החושך שלך? 

 

 

בית המדרש