ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מאמר מערכת

ע"י: דוד בן מיכאל

אסופת מאמרים על סדר ומבנה בספר דברים על פי משנת הרב יואל בן נון. מטרת הספר היא לבסס את הטענה כי נאום המצוות של משה רבנו בנוי בהקבלה לעשרת הדיברות. הספר יצא במהודרה מוגבלת.

חוברת זו צמחה מתוך סדרת שיעורים בספר דברים שהעביר מו"ר הרב יובל שרלו בישיבת ההסדר פתח תקווה. במסגרת שיעורים אלו חשף בפנינו הרב שרלו את עיקרי משנתו של הרב יואל בן נון בנושא סדר ומבנה בנאום המצוות שבספר דברים. לדעת הרב בן נון, המצוות הנזכרות בנאום מתאימות, בעניינן ובסדרן, במידה מרובה לסדר המצוות בעשרת הדיברות. במהלך השיעורים נוכחנו לדעת כי אכן גושי מצוות רבים מתאימים בתוכנם ובסדרם לסדר המצוות בעשרת הדיברות, אך ישנם מצוות וגושי מצוות חריגים, שלכאורה אינם קשורים לתוכן או לסדר המצוות שבעשרת הדיברות. כאשר סיימנו את סדרת השיעורים בספר דברים הציע הרב שרלו כי קבוצת תלמידים אשר החומר הנלמד קרוב לליבם תחקור ותברר את פשר מיקומן של המצוות החריגות בנאום המצוות. התלמידים יבחרו מצווה או גוש מצוות אחד החורג מן ההתאמה לעשרת הדיברות ויסבירו את סיבת חריגותו, או שיראו את הקשר שבכל זאת קיים בינו לבין עשרת הדיברות. קבוצת התלמידים אשר מאמריהם רואים אור בחוברת זו נאותה לבקשתו של הרב שרלו והחלה לעבוד על העבודות בהנחייתי. לאחר שסיימנו את העבודות עלתה יוזמה ליצור קשר עם הרב יואל בן נון ולשתף אותו במסגרת חוברת זאת. הרב בן נון נאות לעבוד בצוותא עמנו וחשף בפנינו את משנתנו המלאה בנושא הנחקר. במשנתו המלאה של הרב בן נון ישנה התייחסות לבעיית החריגים בנאום המצוות וקישורן לעשרת הדיברות. בחוברת שיבצנו את הערותיו של הרב בן נון במאמריהם של התלמידים, וכן צרפנו טבלה המציגה את משנתו של הרב בן נון במלואה. בנוסף, הרב בן נון כיבד אותנו בכתיבת מאמר בנושא "קריאת שמע המורחבת". מאמרו, המופיע בראש רשימת המאמרים, עוסק במצוות ההכרה והתודעה בנאום המצוות המקבילות לשני הדיברות הראשונות בעשרת הדיברות.

במסגרת תפקידי כעורך החוברת עברתי על כל המאמרים בחוברת ועל הרעיונות המוצגים בהם בדבר קישור החריגים בנאום המצוות לעשרת הדיברות. לאחר שנוצר הקשר עם הרב בן נון, נחשפתי גם למשנתו המלאה של הרב בן נון בדבר הסבר החריגים. המפגש עם שלל הרעיונות הטמונים במאמרים חשף בפניי את האפשרות כי מצווה אחת בנאום המצוות יכולה להשתייך לכמה קטגוריות. לעיתים מופיע אף גוש מצוות אשר ניתן לשייך את כולו לשני נושאים שונים, מפני שהמצוות הכללות בו וסגנונם מתאים לשני הנושאים הללו.

סידור חוקי התורה באופן הנ"ל מלמד לדעתי על רצון משה רבנו להדגיש את הבחינות השונות הקיימות בכל מצווה. משה רבנו יכול היה לסדר את המצוות בנאומו בתבנית ברורה, על פי רשימת נושאים מסודרת, כפי שנקט למשל הרמב"ם בספרו "משנה תורה", אלא שסידור זה היה מבטא רק היבט אחד של המצוות. סידור חוקי התורה באופן הנ"ל מלמד לדעתי על רצונו משה רבנו להדגיש את הבחינות השונות הקיימות בכל מצווה. כך לדוגמא מצוות 'בכור' (טו, יט-כג) אשר ניתן לשייכה להלכות מקדש וקדשיו, במיקומה הנוכחי בין המצוות המפרטות את הדיבר "לא תשא את שם ה' א-להיך לשווא למצוות השייכות לדיבר "שמור את יום השבת לקדשו" משתייכת הן לאיסור להקריב במקום שאינו המקום אשר יבחר ה' הכלול באיסור "לא תשא" והן למצוות השייכות בזמן מסוים הכלולות בדיבר "שמור את יום השבת לקדשו".[1] זו דוגמא אחת מני ספור, המלמדת על כלל המצוות ברשימת נאום המצוות.

אני מנצל במה זו כדי להודות לכל מי שעזרו וסייעו בעדי בעריכת החוברת. ראשית ברצוני להודות למו"ר הרב יובל שרלו אשר משיעוריו צמחה חוברת זו, שנתן לנו את ברכת הדרך לכתיבתה של חוברת זו. תודתי נתונה לרב יואל בן נון ,שחוברת זו עומדת על עיקרי משנתו, על הסכמתו לעבוד בצוותא עמנו ולהציג בפנינו את משנתו המלאה בנושא סדר ומבנה בנאום המצוות. תודתי נתונה גם לידידי רן חורי שסייע עמי רבות בעריכה ועיצוב חוברת זאת, הן בפן התוכני והן בפן הלשוני. אני מודה לדודתי, גברת עידית עמיר, אשר נאותה לערוך את עמוד השער. לכותבי המאמרים בחוברת זאת שהסכימו לעמול על הנושא בו בחרנו לעסוק והגישו לנו תוצר מוגמר – תודה לכם. אני מודה לכל מי שעזר וסייע בעריכה ובהגהה של המאמרים בחוברת זאת ששמו לא אוזכר כאן, תעמדו על הברכה כדברי חז"ל ש"אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין"...[2] מעל לכול, תודתי נתונה לבורא עולם שנתן לי את הכוח לערוך חוברת זו.

תם ולא נשלם עיוננו בנאום המצוות. אמנם במאמרים הכתובים בחוברת זו הוצגו הסברים לחריגותן של מצוות בנאום המצוות אך לא בכך תמה המלאכה. ייחודם של דברי תורה הוא שאין קבועים במקומם אלא פרין ורבין.[3] לפיכך כל המעיין בסדרת המאמרים בחוברת ייווכח כי ניתן להרחיבן ולהמשיכן, כמעין שניתן להמשיכו לכמה וכמה מקומות. תקוותי כי אכן דברי התורה הזו יפרו וירבו את מוחם של הקוראים לכתיבה והרחבה בנושאים הנחקרים בחוברת זו.





[1] להרחבה ראו הנכתב במאמר הפתיחה ובמאמרו של יצחק שיזגל בחוברת זו.


[2] תענית ח, ב.


[3] על פי האמור בחגיגה ג, ב.


 

 

בית המדרש