ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מי שמאמין לא מפחד?

ע"י: רון הופמן

מהי ´יראת שמים´? האם פחד ויראה הם אותו הדבר? האם הפחד מהקב"ה הוא רגש חיובי בעבודת ה´? מה חשבו המלבי"ם,הרב קוק והרב סולובייצ´יק על הפחד? הכל במאמר

מהי יראת שמים? רון הופמן

מהי "יראת ה'"? מבאר המדרש (שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה ל סימן יד)

ואלה המשפטים: דוד אמר יראת ה' טהורה עומדת לעד (משפטי ה' אמת צדקו יחדיו), מהו? כך אתה מוצא: אדם שונה מדרש הלכות ואגדות, ואם אין בו יראת חטא אין בידו כלום. משל לאדם שאמר לחבירו יש לי אלף מדות של תבואה, יש לי אלף מדות של שמן ואלף של יין, א"ל חבירו, יש לך אפותיקאות (מחסנים) ליתן אותן בהם אם יש לך כן - הכל שלך, ואם לאו - אין בידך כלום. כך אדם שונה הכל - אמרו לו אם יש לך יראת חטא הכל שלך, שנאמר (ישעיה לג) והיה אמונת עתיך וגו' יראת ה' היא אוצרו, לכך נאמר יראת ה' טהורה.

דוד המלך משווה בין יראת ה' למשפטי ה'. המדרש מסביר שהאדם יכול ללמוד הרבה משפטים ופרטי הלכות אבל אם אין לו יראת חטא אין בידו כלום. כלומר, יראת חטא היא המחסן שלתוכו ניתן להכניס את כל מה שלמדנו, אם אין מחסן שמאחסן את הלימוד אזי אין בידינו כלום. מדוע אפוא הלומד ללא יראת חטא אין בידו כלום? לשם כך יש להבין מהי יראת חטא.

את היראה נפגוש בפרשת השבוע במעמד הר סיני. היראה היא הסיבה שבגללה היה מעמד הר סיני-

רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְקֹוָק אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן: (דברים ד', ט-י)

אנו רואים כי ה' הקהיל את העם ועשה את מעמד הר סיני כדי ללמד אותו לירא ממנו וכך גם הם ילמדו את בניהם לירא את ה'. אולם עדיין יש להבין כיצד מתן תורה גורם ליראת ה'? האם הכוונה שה' הפחיד את העם? נפנה לדברי המלבי"ם (שם, פס' י') העוסקים בהתגלות ה' על הר סיני:

וזה הטעם האחד שנתן במה שכתב באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי ליראה אותי, כי לפי דעת הרשעים שאי אפשר שיהיה לה' קשור עם בני אדם להשגיח על עניניהם לא יצויר שייראו מלפניו [אחר שאינו] מבין אל מעשיהם וע"י שידעו שאני משגיח על בני אדם ומצוה אותם תורה ומצות יצויר היראה שייראו אותי.

עולה מדבריו כי בכדי להגיע ליראת חטא, הדבר הבסיסי ביותר שיש לדעת הוא כי ה' משגיח על המעשים שלנו. כלומר, כאשר עם ישראל רואה שה' מצווה אותם בדיוק מה לעשות, הם מבינים שה' משגיח ובודק את מעשיהם. לאחר הבנה זו, האדם מגיע ליראה שמא הוא יעבור על הצווי של ה', שהרי הקב"ה משגיח ומודע לכל עבירה אותה אנו עושים.

לאור הדברים הללו יש להבין- האם יראה הזו היא פחד (מכיון שה' משגיח על מעשינו)? הרב סולובצ'יק (ימי זכרון עמ' 172- 173) סבור שהפחד הוא הניגוד של היראה:

"בכל כתבי הקודש לא נאמרה אף פעם אחת לשון פחד מפני הקב"ה אלא לשון מורא מפניו: "ויראת מאלוקיך", "את ה' אלוקיך תירא", "ובעבור תהיה יראתו על פניכם". שגור הביטוי "יראת שמים" ולא "פחד שמים", "ירא אלוקים" ולא "מפחד אלוקים"...

הפחד הוא תופעה פסיכית בלתי רגילה המתרחשת באדם החרד מדבר שאין בכוחו למנעו כלל ולהתגונן בפניו... הפחד הוא כוח עיוור, אפל ובהמי המסוגל לשבור את האדם מבחינה גופנית ורוחנית גם יחד ולעוות את דמותו לחלוטין... לעומת זה, הרי היראה הוא רגש שיש לו בסיס הגיוני ותכליתי. יראה היא מצב, שבו האדם ירא מדבר שאותו הוא יכול לבקר ואפילו למנוע... מבחינה לשונית צרופה, קרוב השורש "ירא" לשורש "ראה". אם לאדם עיניים בראשו ורואה הוא נכוחה את מהלכי ההתפתחות ההיסטורית בעולם ואת חוקי המציאות, ונוהג הוא באינטליגנציה ובזהירות בדרכי החיים- יהא מלא יראה... היראה מצווה לחיות בישוב הדעת ובחשבון של חכמה ושכל".

בעוד שהפחד מביא את האדם לעיוותים ולמצב בו הוא לא להיות מסוגל לחשוב בהיגיון, לאדם הירא יש עיניים בראשו. הירא צופה מראש מה ראוי לעשות וממה ראוי להימנע, הוא אינו חי בלי לחשוב מהם תוצאות מעשיו. "אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי שמעון אומר הרואה את הנולד" (אבות ב, ט). האדם הישר אינו זורם בלי לחשוב מהם תוצאות מעשיו, הוא רואה את הנולד ולמה עלולים לגרום מעשיו. יש לציין שהיראה איננה נוגדת בהכרח את השמחה. האדם מסוגל ואף נדרש להגיע למצב של שמחה, וזאת כמובן מתוך מחשבה מוקדמת, ראיית הנולד והאחריות למעשיו.

הסבר נוסף למושג "יראת שמים" מביא הרב קוק באחת מאגרותיו (אגרת תשצ"ח). מדוע רגילים לומר יראת שמים ולא יראת ה'? הסיבה לכך היא כי יראת שמים נובעת מכך שהאדם מסתכל בשמים ובעולם, ומבין את הגדולה האלוקית. ההכרה בגדולת ה' גורמת לאדם לרצות להידבק במידותיו של ה' ולהידמות לו. יראה לא גורמת לפחד מה'. יראת שמים פירושה להיות מחובר לה', לראות איך אני הולך בדרכיו. יראת שמים היא זו המחברת בין האדם לאלוקיו וגורמת לאדם לעשות את רצון הא-ל (ע"פ הסבר של הרב דוד סתיו). 

כעת נחזור למדרש בו פתחנו. מדוע יראת חטא היא האוצר שבו שומרים את הדינים הנלמדים? מסביר רש"י (שבת לא, ב ד"ה יראת שמים)-

אם ירא שמים הוא - נעשה חרד לשמור ולעשות, ואם לאו - אינו חש לתורתו.

יראת השמים היא זו שמקיימת את לימוד התורה מכיון שהיא זו שמביאה את האדם לשמור ולעשות את ההלכות שלמד. לימוד התורה צריך להביא את האדם למעשה. אם התורה נשארת רק במחשבה והאדם לא מתרגם אותה הלכה למעשה, אזי מוכח שהתורה לא מספיק חשובה לו וממילא היא לא תישאר בידו. היראה היא הכוח המביא לידי מעשה. המבט של היראה הוא לעשות את כל המצוות בתכלית השלמות בכל פרטיהן ודקדוקיהן. כלומר, האדם הירא מודע לכך שאם הוא לא מקיים את פרטי ההלכות ואף מגיע לידי חטא, הוא פועל בניגוד לרצון ה' המשגיח עליו בכל עת. אשר על כן, האדם ירא השמים השואף לקיים את רצון ה', לומד את פרטי ההלכות ופועל על פיהם. ע"י היראה אנו יכולים להכניס את כל מה שלמדנו לתוך מחסן העשייה שלנו ולקיים את מה שלמדנו.

לסיכום, המלבי"ם ביאר שיראת חטא מגיעה ע"י הבנה שה' משגיח על מעשינו. שמיעת קול ה' במתן תורה גרמה לעם להבין שה' משגיח על מעשיהם. הרב סולובצ'יק הסביר שיראה אינה פחד אלא ראיית הנולד ולקיחת אחריות על מעשינו. המדרש מלמד אותנו כי בכדי שהתורה, וכל המשפטים ופרטי ההלכה שמופיעים בפרשת משפטים- נזקי שור ובור, דיני השומרים וכו' ישארו בידינו ונקיים אותם, אנו צריכים להיות יראי חטא. את הסיבה לכך ביארנו לפי דברי הרב קוק שיראת שמים מסמלת את החיבור העמוק בין האדם ובין אלוקיו. החיבור הזה הוא זה שיביא אותנו לפעול על פי כל פרטי ההלכות שלמדנו. ההסבר לכך הוא שבלא היראה אין לאדם מוטיבציה לעבוד את הקב"ה וממילא לא יהיה לו ענין לזכור את מה שלמד (כאשר אדם לומד חומר מעניין או חומר שהוא מרגיש קשור אליו, קל לו יותר לזוכרו). הניתוק בין האדם לאלוקיו גורם לנתק בין האדם ובין לימודו. ברור אפוא כי ללא יראה, התורה לא תמצא בידינו, משום שאין לנו סיבה אמיתית לאחסן את הפרטים הללו אצלנו. היראה מחברת אותנו למשפטים ולהלכות שלמדנו, וגורמת לנו לפעול על פיהם. יהי רצון שנזכה להתחבר להקב"ה גם ע"י יראתו.

 

 

 

 

 

בית המדרש