ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

ספונטניות, הומור וחסידות בפרשת משפטים

ע"י: אביאל רוזנברג

למה ללמוד חסידות? פעמים רבות החסידות עוסקת בעולמות עליונים, באמירות תלושות ובסודות לא מובנים. לכן עולה לנו תחושה כי אין לנו דבר עם החסידות והנסתר ועלינו להתמקד במובן לנו. אולם לא כך הם פני הדברים, האמירות המסתתרות מאחורי המילים מכילות תכנים שאין רלוונטיים מהם. לכבוד פרשת משפטים אשר כביכול עוסקת בעניינים טכנוקרטיים, מאמר המזמין אתכם לטעימה קצרה מהצבעים שעולם החסידות מעניק ל´דינים´.

 

למה ללמוד חסידות? פעמים רבות החסידות עוסקת בעולמות עליונים, באמירות תלושות ובסודות לא מובנים. לכן עולה לנו תחושה כי אין לנו דבר עם החסידות והנסתר ועלינו להתמקד במובן לנו (כגון הרב סולובייצ'יק). אולם לא כך הם פני הדברים: נכון, יש אכן מתודולוגיה שאיננה מובנת לנו עד תום, אך האמירות שמסתתרות מאחורי המילים מכילות תכנים שאין רלוונטיים מהם. לכבוד פרשת משפטים אשר כביכול עוסקת בעניינים טכנוקרטיים, ברצוני להזמין אתכם לטעימה קצרה מהצבעים שעולם החסידות מעניק ל'דינים':

ראשית בכורי אדמתך וכו' לא תבשל גדי בחלב אמו. מצוה זו מורה על מדת... לא תבשל גדי בחלב אמו, זהו מורה להיפך על מדת מהירות... כי מדת מתינו נקרא תדיר, כי תמיד טוב להתנהג בה, אך לפעמים צריך האדם למדת מהירות ואז המדה הזאת משובחת מאד יותר ממדת ישוב הדעת שהוא נקראת תדיר, ומדת מהירות בזמנה נקראת מקודש כדאיתא בגמרא תדיר ומקודש איזה מהם עדיף וזה הענין בגמרא ברכות הראשונים מסרו נפשייהו אקדושת השם וכו', היינו שלהם היה נמצא מדה זאת של מהירות שהוא מדה יקרה מאוד בזמנה, שאז צריך האדם לצאת הגדר המתינות, ומחמת מדה הזאת אתרחיש להו ניסא.

מי השילוח ח"א פרשת משפטים ד"ה ראשית

האדמו"ר מאיזביצ'א יוצר חילוק בין מידת המהירות ובין מידת המתינות. המישור הראשון בו צריך להבין את הפסקה הוא הפסיכולוגי. לאמור, ברירת המחדל שלנו צריכה להיות מתונה, מכילה וסבלנית, כאשר הפזיזות מן השטן. עם זאת, כאשר המתינות טוטאלית ואין ביכולתנו להגיב על דבר במהירות, ספונטניות ואינטואיטיבית אז כנראה משהו נסתם בנו. היופי באמירה הזו היא החילוק בין ה'תדיר', דהיינו המצב הנורמאלי, ובין המצבים המיוחדים בהם נדרש האדם למידת המהירות.

בדרך כלל בני אדם נוטים להיות קוטביים כאשר הם מתחלקים או למתונים אשר לא מסוגלים להתעצבן על שום דבר, וגם אם הם מתעצבנים הם לא באמת מוציאים את זה החוצה, או ל'מהירים', כאלה שמדברים הרבה לפני שהם חושבים וההתאפקות מהם והלאה. החכמה אותה מנסה להנחיל לנו רבי מרדכי יוסף ליינער היא היכולת לשלב בין השניים. מחד להיות אדם מתון, רך ועדין ומאידך לדעת במקום הצורך למהר מבלי לחשוב יותר מידי. אומרים כי זוהי מעלתו של עדינו העצני אשר ידע להקשות עצמו כעץ בשעת הצורך ולהיות גם עדין כתולעת.

 

עבודת ה' מהירה

המישור המפתיע אף יותר בו יש לקרוא את הפסקה הוא המישור הדתי, כאשר אנו רואים שתי דרכים של עבודה. האחת היא העבודה המתונה לפי הסדר, הכללים והגדרים הרבים. עבודת ה' שלנו מתאפיינת בדרך כלל בשגרתיות והרגלים קבועים ומעגליים. היופי ביהדות הוא בהעלאה על נס של ההלכה, לאמור, דווקא בריטואל היומיומי והאפור מתגלה הא-ל ולא רק באורות וביוצא דופן. אכן, המוחזק ביהדות הוא השמרנות וההרגל. ניתן לחוש זאת בדמותו של הבייניש המשעממת, היבשה והמרובעת.

כיצד נראית עבודת ה' מהירה? מילים ותכונות הנראות לא יהודיות כספונטניות, זרימה, פתיחות אינסופית, אימפולסיביות, קנאה ואולי אף כעס מתארות את המהירות. אנו נדרשים בסיטואציות מסוימות למהר לקפוץ מבלי לחשוב פעמיים ומבלי לחשוב יותר מידי על ההשלכות. ייתכן ומחיר המהירות יהיה אי הקפדה על פרטים מסוימים בהלכה, ייתכן ולא נספיק לעשות שאלת רב ולהבין כיצד ניתן ליצור פטנטים שיכשירו את הסיטואציה. מחיר המהירות אפוא הוא בפריצת המסגרות הרגילות, החל במסגרות החברתיות, דרך המסגרות ההלכתיות וכלה אף במסגרות האמוניות והדתיות. יוצא אפוא כי בפסקה זו טמונה אמירה מרעישה לא רק במימד הפסיכולוגי שבה אלא אף במימד הדתי-אמוני.

 


חסידות איזביצ'א

התורות האיזביצ'איות מתאפיינות בפריצה וחתירה בלתי נלאית אחר איזו אותנטיות שמעמידה אותנו על סף שיגעון ואולי אף על גבולות האורתודוכסיה. מסתתרת כאן קריאה נפלאה להתחבר לחלקים הלא רציונאלים שבנו, לתכונות הנפש הנמוכות כביכול אשר בעבודה היומיומית נדחקות ונתפסות כחולשות. פעמים והחיבור למקומות ה'נפולים' הללו, למידות של קנאה ושנאה הוא השלמה מלאה של קומת האדם.

היופי בפסקה הספציפית הזו הוא המורכבות שבאה לידי ביטוי בשילוב בין שתי התכונות. אין כאן קריאה מוחלטת לכיוון מסוים תוך דחייה וזלזול באחר אלא חיבור מלא בין השניים. מחד, המוחזק הוא אכן התחום הרציונאלי, המתון והמחושב, המחובר לחלקים היותר גבוהים ומסודרים באדם. מאידך, מבקש האיזביצ'ר לרתום לעגלה גם את התחומים הנמוכים יותר אשר מאפשרים לנו לפעול גם באופן אינסטינקטיבי, מהיר ופשוט מבלי להיכנס לחילוקים שונים ומשונים. בכדי להגיע למקומות הללו אנו צריכים לפתח תחומים נוספים בנפש ובדת בהתאמה. לאמור, ברובד הפסיכולוגי עלינו לפתח רגישות ועדינות ולהסיר מעט את קליפות הרציונאליות. ברובד הדתי עלינו להפנים את העובדה כי אין ל'מתינות' מונופול על עבודת ה' וכי ניתן לפעמים לפעול ב'מהירות' ממקום אחר בנפש.

אסיים בכמה מילים לקראת ימי חודש אדר הבעל"ט. בישיבה מעדיפים בדרך כלל את התכונות של הרצינות, כובד הראש, ההתמדה, החריצות וכדומה. ואכן אלו הדברים שדרושים לבן הישיבה כדי להגדיל תורה ולהאדירה, ויש לנו מה להתקדם בתחומים הללו. אולם דווקא ימי אדר מזמנים לנו לפתח גם תחומים אחרים בבניין הנפש ועבודת ה' שלנו – ספונטניות, הומור, יצירה וזרימה הן תכונות שאנו יכולים להעלות על נס דווקא בחודש הקרוב.

שבת שלום!

 

 

 

 

 

בית המדרש