ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מה זה בכלל מפתח?!

ע"י: בית הישיבה

מהו מפתח? מה הרעיון שעומד מאחורי הגליון החדש? הקדמת הרב יובל שרלו והקדמת העורכים של הגליונות הראשונים. את הגליונות המלאים ניתן למצוא בספריית ישיבת ההסדר פ"ת.

הקדמת הרב יובל שרלו

הגדרת הישיבה כתיבת נוח מביעה שתי התייחסויות: הראשונה והעיקרית היא שקידת התורה, והצלילה בצורה אינטנסיבית בתקופה קיצונית של תלמוד תורה; השנייה, המשנית, היא התייחסות ל"צהר תעשה לתיבה". צהר זה הוא גם המקום דרכו נכנס האור מבחוץ לתוך התיבה, אך גם החלון ממנו שולחו היונה והעורב כלפי חוץ. גם בתקופת הלימוד בישיבה ישנה חשיבות שלא לשכוח את ההבטה כלפי פנים בעזרת אור מבחוץ, ואת ההוצאה החוצה של דברים שהתחוללו פנימה. אין מדובר ביחסי היחיד והחברה בלבד, אלא גם בתהליכים המתרחשים באדם פנימה: התביעה הישיבתית היא להתמקד בתורה ובתורה בלבד, ויחד עם זאת יש צהר לאור האישי, לעניינים רוחניים ונפשיים הסובבים את האדם, ולרוחב דעה ורגש.

כפילות זו באה לידי ביטוי ביצירה בישיבה. קובץ זה הוא קובץ העוסק ב"מִפְתָּח", לאמור: באותה נקודת חיבור שבין הפנים האינטנסיבי בישיבה ובין החוץ, וכאמור – חוץ הנוגע לעניינים רבים, מהאדם עצמו ועד סוגיות החברה. בשעה שקובץ זה הוא חלק מתלמוד תורה ומשתלב בעבודה רוחנית עמוקה יש בו ברכה מרובה, ויישר כוח ליוזמים, לכותבים, לקוראים, ולאלה המשיטים את התיבה המיוחדת שלנו בים הסערה התוססות והמבורכת.


הקדמת העורכים

מלפני חודשים אחדים, כשרעיון ייסוד כתב עת זה החל להתגבש, תהו אחדים אודות הצורך בייסוד כתב עת נוסף בישיבה. "מִפְתָח", המצטרף אל כתבי העת הוותיקים יותר – העלון השבועי "פתחון פה", כתב העת התורני "פתיחתא" וכתב העת השנתי "פיתוחי חותם", נועד לשמש במה ליצירות מסוג אחר מזה שהתפרסם עד כה בישיבה. שני ייעודים יש לכתב עת זה – האחד לסגנון הכתיבה והשני מתייחס לתחום הכתיבה:

הייעוד הראשון של "מִפְתָח" הוא לשמש במה למאמרים הכתובים בסגנון חופשי ואישי יותר. בניגוד למאמרים המתפרסמים בכתבי העת הוותיקים יותר היוצאים בישיבה, מאמרים בעלי אופי מובנה, סדור ו'אקדמי', סגנון המאמרים שב"מִפְתָח" הוא אישי ואינטימי יותר, מאמרים המבקשים לפרוס בפני הקורא רשמים אישיים והרהורים, לאו דווקא כאלה שחותרים להצגת תזה מסודרת ומובנית, אלא כאלה המבקשים להאיר נושא מסוים, להציג רעיונות ומחשבות ולשתף בהם את החבורה. ייעודו השני של "מִפְתָח" הוא לשמש במה למאמרים העוסקים בענייני החול, נושאים מתחומי עניין של הכותבים-הלומדים שאינם באים לידי ביטוי בלימוד היומיומי בישיבה. זאת, מתוך הנחה שהעיסוק הרוחני המתמיד בישיבה סביב נושאים שבקודש משפיע על אופן ההסתכלות וצורת הניתוח של האדם גם כאשר הוא בא לעסוק בענייני החול. חוברת זו מבקשת לכנס לתוכה את הכתיבה על נושאי החול, מתוך אמונה בקיומו של פן אחר וייחודי בהסתכלותם של בחורי ישיבה על נושאים אלו.

חוברת זו מהווה ניסיון ראשון בישיבתנו לתעד את הקולות הרוחשים בשקט בבית המדרש ומחוצה לו, קולות מהורהרים יותר, היוצאים בהיחבא מן הלב אל המחשבים הניידים והמחברות. הצגת מאמרים אלה בפני כלל החבורה, כך אני מאמין, תביא להעשרה ברוכה של השיח הישיבתי, להיכרות מחודשת עם צדדים שונים במרחבי החיים שמסביבנו ובאנשים שחשבנו שהכרנו. אני מקווה שחוברת זו תהיה הראשונה בחוברות רבות, שיוסיפו ויפתחו צוהר לתסיסה הרוחנית – זו שמעל פני השטח וזו שמתחתיו – שמתחוללת בישיבתנו.

 


בפתח הגליון השני

בשמחה רבה יוצא לאור הגיליון השני של מִפְתָּח, כתב עת למחשבה, הגות ויצירה. כקודמו, אף גיליון זה מבקש להציג על במת בית המדרש מעט מן היצירה וההגות המתהוות בין הכתלים ומחוצה להם. המאמרים המתפרסמים בחוברת זו שונים במהותם מן המאמרים המתפרסמים בבמות אחרות של הישיבה. אחד ההבדלים הוא בכך שהמאמרים המתפרסמים במִפְתָּח לא בהכרח התהוו, נהגו ונכתבו לאחר דין ודברים סוער שבתוך הלימוד, לאחר ויכוחים קולניים ולמדניים; אלו מאמרים שלעיתים דווקא נהגו והועלו על הכתב בשקט, בהיחבא, במחברת סודית או במחשב נייד, נעלמים מעין כל. מאמרים הזורים אור על נבכי נפש כמוסים יותר, אינטימיים ופרטיים יותר ופרטיים, ומאפשרים הצצה אל פינות פחות מוכרות בקרב הסובבים אותנו ביום-יום.

בפתח הגיליון, דברי ההספד של ראש הישיבה הרב יובל שרלו על מורו ורבו, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, שהלך לעולמו באחרונה. דמותו המיוחדת של הרב עמיטל, כפי שהרב שרלו שרטטה, מקרינה על דרכה המיוחדת של הישיבה, וחסרון דמותו הייחודית של הרב עמיטל ללא ספק תורגש בבית המדרש, כמו גם בשיח הציוני-דתי.

מאמרו של איל קליין עוסק בשאלת הפער בין תדמית חיצונית לבין כנות פנימית. איל מציע אופן הסתכלות המרכך את הפער, ומציג אותו בפרספקטיבה ייחודית. אביאל רוזנברג עוסק בשאלת דמותו של בן הישיבה, ובוחן האם מסגרת הישיבה גוררת עמה, באופן אימננטי, תדמית 'חנונית' וחסרת חיות בקרב לומדיה, או שמא תיתכן דמות אחרת של בן ישיבה, חיה ומלהיבה יותר.

מאמרו של חגי גרין מציע התרשמות ביקורתית מן הספר "סיום הסכסוך" של אבינדב בגין, העוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובדרכים לפתרונו. חגי בוחן את קריאתו של בגין ל'שחרור מהתניות', ומשווה בינה לבין המשיחיות מבית הראי"ה קוק ולתפיסה החרדית. אהרן טופר מעלה הרהורים אודות הספר "בפתח גן העדן" מאת יוסי קליין הלוי, המתאר את מסעו של המחבר בעקבות מאמינים נוצרים ומוסלמים בארץ ישראל. בעקבות הספר, מעלה אהרן את שאלת יחסה של היהדות לבני דתות אחרות, והאפשרות לכינון שיח בין-דתי המבוסס על חוויית האמונה.

חותם את הגיליון מאמרו של עידו פכטר, המהווה המשך למאמרו של הרב יובל שרלו מן הגיליון הקודם, "הרהורים על כוונון ההלכה לרצון ה'". עידו בוחן את הפער בין תפיסת ההלכה הכללית-הציבורית של ימי בית ראשון וההלכה הפרטית-האישית של ימי בית שני, וקורא להתחיל בהצבת יסודות לקראת כוונון ההלכה מחדש לרצון ה', בהתאמה לעידנים המשתנים עם תחיית האומה בארצה.

קובץ מאמרים זה מהווה טעימה קטנה בלבד מן השפע המחשבתי וההגותי הרוחש בישיבה. נותר לקוות והמאמרים בגיליון זה, יחד עם קורות העיתים, יביאו לתסיסה רבה, ליצירה, למחשבה, להעמקה, לרוחב דעת ולהתחדשות רוחנית ודתית.

אריאל הורוביץ

 

 

בית המדרש