ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הלכות פורים

ע"י: ינון טייטלבאום

מאמר המסכם את הלכות פורים- מה מותר? מה צריך? ולמה? הכל בפנים.

 

הלכות פורים 

תוכן עניינים: 

פרק א: אירועים לפני הפורים

פרק ב: קריאת המגילה בערב

פרק ג: קריאת המגילה ביום ושאר מנהגי היום

פרק ד: ביאורים נוספים בדין קריאת המגילה

פרק ה: חובת ההודאה בפורים

 

   פרק א: אירועים שלפני הפורים

חודש אדר מרובה באירועים, חלק מהאירועים קשורים באופן ישיר לפורים וחלקם קשורים בעקיף לפורים. חלק מהאירועים שנסקור כאן הינם: "שבת שקלים", "שבת זכור", תענית ז' אדר, מנהג מחצית השקל. אירועים אלה יובאו בהרחבה בפרק א.

שבת שלפני ראש חודש אדר הינה שבת שקלים, והשבת שלפני פורים הינה שבת זכור. ישנה דעה שאומרת ששבת זכור ושבת פרה הינה דאורייתא מכיוון שיש בתורה ציווי של זכירת למחות את עמלק ועניין פרה אדומה.

משנכנס חודש אדר, מרבים בשמחה, ובתקופת מרדכי ואסתר התכנסו היהודים לצום שלושה ימים, ובעקבות כך ישנה תענית אסתר לפני פורים, שבזכות תעניות ותפילות בשלושת ימים אלו הגזרה עברה. אחד הסיבות שאומרים כשנכנס אדר מרבין בשמחה היא מהמגילה שכתוב במגילה: "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה"[1] וגם חודש זה מתמזל מזלם של ישראל.[2]

יש המתענים ב-ז' אדר מכיוון שהוא יום נולדת ופטירת משה רבנו., הספרדים נהגו לעשות סדר לימוד לזכר משה רבנו בלילה. אם יש מניין שמתענים ב-ז אדר, מוצאים ספר תורה וקוראים את הקריאה בתענית, ובתפילה אומרים עננו.  לפי האשכנזים אם יש יום זיכרון של מת באדר, בשנה מעוברת עושים זאת באדר א', וכן לנער שמלאו לו שלושה שנה בשנה מעוברת עושה את הבר מצווה ביום שנולד. תענית אסתר יוצא כל שנה בי"ג אדר, ובאותו יום מתענים[3], אולם אם יוצא י"ג בשבת מקדימים את התענית ליום ראשון. אם יוצא י"ג אדר ביום שעושים ברית מילה, עושים את הסעודה בליל, ואבי הילד רשאי לאכול ביום וצם למחרת[4].הרמ"א אומר שמכיוון שתענית אסתר אינה חובה, הוא מתיר למעוברות, מניקות וחולים במחלה הכי קלה פטורים מתענית זו, אך הבריאים יצומו.  גם נערים ונערות מתחת לגיל מצוות פטורים מתענית זאת. אדם ששכח להתענות ביום זה, ישלים למחרת את התענית. ביום תענית אסתר קוראים את הקריאה לתענית ואומרים עננו. וגם חתן וכלה שהם בתוך שבעת ימי שמחתם, ופטורים גם מהשלמתו.

גם נוהגים להביא את מחצית השקל במנחה בתענית אסתר או לפני ערבית  לזכר מחצית השקל שניתן בזמן המקדש.. האשכנזים נותנים שלושה חצאי שקלים ולפי הספרדים משהו ששווה לפחות עשרה גרם כסף טהור מי שפטור נתינת מחצית השקל הוא קטן שלא הגיע לגיל מצוות, ויש אומרים עד גיל עשרים

   פרק ב: קריאת המגילה בערב

למגילה יש מן המכובד לבוא בבגדי שבת, ובערבית אחרי שמונה עשרה אומרים קדיש שלם, קוראים המגילה, אח"כ אתה קדוש, קדיש שלם ללא תתקבל. אם קוראים את המגילה במוצ"ש אז אומרים גם ויהי נועם ואתה קדוש. בפורים יש חיוב לומר בכל התפילות ובברכת המזון על הניסים. כל איש ואישה חייבים לשמוע את המגילה, גם קטנים אולם עדיף לא להביא תינוקות לבית כנסת חשש שיבלבל את שמיעת הציבור. קריאת המגילה שנקראת בערב חייבת לקרוא לאחר צאת הכוכבים ולא לפני, חשש שמה ישברו את התענית לפני סוף זמנה. מצווה מן המובחר היא לקרוא בית כנסת, מכיוון שיש הדרת מלך, אם ניתן גם לשמוע במניין בלבד. אם אין אינו יכול לקרוא לא בבית כנסת ולא במניין יכול לקרוא יחיד אך ללא ברכות, כי לברכות צריך עשרה. מנהג של ישראל היא לא לקרוא את המגלה בתוך קלף כרוך, אלא כופלה דף על דף כמו איגרת, אך מי ששומע אינו צריך לפשוט כאיגרת. מי שהיה אנוס או שכח לקרוא ועבר זמנה של קריאה, לא צריך לחזור שוב לקריאה. יש מחלוקת רש"י ותוספות  האם נשים היו באותו הנס. יש פירוש שהנשים בזכותן קרה הנס או שהן היו באותה הגזרה שהיה באותה תקופה. רמ"א אומר שהאישה יכולה לצאת ידי חובה אם היא שמעה ולא בקריאה. דיני המגילה היא כדיני תורה ויש בה דיני גם דיני איגרת. התפירה של המגילה יש בה דין של איגרת לעומת דין תפירה של התורה. יש לברך שלוש ברכות-על הניסים, שהחיינו ושמיעת המגילה. לאחר המגילה יש את הרב את ריבנו וצריך שיהיו עשרה על מנת שיאמרו אותה. יש עניין שיש לקרוא גם בערב וגם בבוקר.

 

יש לברך לפני הקריאה שלוש ברכות, בין אם קורא ביום ובין קורא בלילה:

●        קריאת מגילה.

●        שעשה ניסים

●        שהחיינו.

לאחר קריאת המגילה מברכים את ברכת הרב את ריבנו. מחלוקת ספרדים אשכנזים בבוקר האם אומרים גם את ברכת שהחיינו, ספרדים לא אומרים, אשכנזים כן אומרים.

את ברכת שהחיינו של היום, יכוון לא רק לקריאת המגילה אלא גם לשאר מצוות היום:

●        סעודת היום.

●        צדקה לעניים.

●        משלוח מנות.

מי שקורא את המגילה צריך לכוון להוציא את כלל הציבור, ולהשמיע כל תיבה ותיבה, ומי שלא שמע אפילו תיבה אחת לא יצא, והקורא צריך לחכות בעקבות כך עד שהאנשים בהרעשת המן יפסיקו כך שיוכל להמשיך להוציא את הציבור. הקורא את המגילה, כשמגיע לשמות בני המן צריך לקרוא אותם בנשימה אחת, וגם את המילים חמש מאות איש בנשימה אחת. מי שיש לפניו מגילה פסולה אינו יכול לצאת, גם מי שיש לפניו חומש[5], גם אם כיוון לשמוע לא יצא, צריך לקרוא גם מן המגילה הכשרה. אדם שכבר יצא ידי חובה בשמיעת המגילה, וקורא על מנת להוציא אדם אחר, יכול לברך את הברכות, ואם אישה רוצה להוציא ידי חובה, עדיף שגבר רק יברך את הברכות. אם פורים יוצא בשבת, ניתן לטלטל את המגילה לבית הכנסת, אולם אם יוצא ביום א' אסור לטלטל אותו בשבת מעניין של הכנת חול מקודש.  ציבור שאין לו מי שכול לקרוא עם טעמים, יביאו מישהו שיכול לקרוא את התיבות גם בלי טעמים- העיקר שיקרא נכון את התיבות של המגילה. ציבור שאין מגילה כשרה, יכול אדם אחר להקריא לקרוא מחומש והקורא במגילה יכול להגיד בעל פה. אבל שנמצא בשבעת ימי אבלותו, ינסה לארגן מניין בביתו, ואם לא יכול, יתפלל בביתו וילך לשמוע את המגילה, ואם הקריאה חלה במוצ"ש, ילך לבית כנסת לאחר סעודה שלישית לתפילה ושמיעת המגילה. אדם שנפטר לו מת בתענית עצמו, ישמע את המגילה, וראשי לא לאכול בשר ולא לשתות יין, זה בתענית כי הוא אונן. ביום הוא יקבור את המת ואז יתפלל ויקרא מגליה ללא ברכות, אולם אם שמע מגילה לפני הקבורה יצא, אולם עדיף שיחזור ויקרא ללא ברכות .

שוטה וחירש שאינו יכול לשמוע, פטורים מקריאת המגילה. אולם יש הטוענים שחירש שיכול לדבר מחויב בקריאת המגילה אך פטור משמיעתה ויכול להוציא ידי חובה. עיוור ואילם מחויבים בשמיעת המגילה.  מי שיכול לצאת ידי חובה יכול גם להוציא ידי חובה. יש מקומות שיש מניין נשים, ואישה יכולה להוציא את כלל הנשים ידי חובה.

בעל הקריאה אינו רשאי להתחיל בקריאת המגילה עד אשר יתנו לו את האישור להתחיל. יש חובה לקרוא את המגילה בתוך הכתוב, ואם לא עשה זאת אינו יוצא ידי חובה. בעל הקריאה צצריך לכוון את הקריאה בכך שיוציא את השומעים ידי חובה.

   פרק ג: קריאת המגילה ביום ושאר מנהגי היום

 בתפילת שחרית לאחר שמונה עשרה אומרים חצי קדיש, קוראים פרשית עמלק, מעלים שלושה אנשים, מחזירים את הספר וקוראים מגילה. לאחר המגילה מברכים ברכה אחת, אולם אם יש ברית מילה באותו יום, מקדימים את קריאת המגילה. כל עיר שהיא מוקפת חומה מימי יהושע בן נון נקראת המגילה בט"ו. המשנה ברורה אומר שזמנה של קריאת מגילה בערב זמנה כל הערב, הזמנה של קריאה ביום היא כל היום.  קריאת המגילה חשובה די כך שאפילו מבטלים תורה כדי לקרוא את המגילה. ביום של פורים, חייב אדם לשלוח משלוח מנות לאדם אחד לפחות שתי מתנות, וכל המרבה הרי זה משובח. יש עניין גם של ריבוי מתנות לעניים כי  שמחה גדולה בשבילם ומשמח את לבבם. משלוח מנות חלה גם על העניים, אך הם יכולים לתת גם משלוח מנות מהפשוט ביותר. משלוח מנות חל גם על הנשים, אולם יש מחמירים על עניין שהנשים שסומכות על בעליהם שישלחו בשמם.

יש לרבות בסעודה ובשתייה גם ביום וגם בלילה, ואם חל במצאי שבת הסעודה, ימעט בסעודה שלישית שיהיה לו מקום לסעודת פורים. עניינו של הסעודה היא ביום, ומי שאכל רק בערב אינו יצא ידי חובה, מתפללים מנחה גדולה כדי שהאנשים יכלו לעשות את הסעודה מבעוד יום. ואם חל בשישי, יקדימו את הסעודה לבוקר מפני כבוד השבת. עיינו של היין הוא בגלל הנס שקרה בזכות היין, ולכן יש עניין בשתיית יין בפורים, כמו שחכמים אמרו חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, ויש מי שאומר שינסה לשנות בהרגלו של שתיית היין יותר ממה שנוהג בדרך כלל. גם אבל בתוך השבעה חייב בנתינת מתנות לאביונים ומשלוח מנות, אולם לא שלוחים לאבל משלוח מנות שלא יהיה עניין של שמחה.

בפורים אין עושים מלאכה, ומי שעושה מלאכה, אינו רואה סימן ברכה באותו מלאכה. בט"ו אדר נקרא שושן פורים ואין אומרים בו תחנון ולא למנצח, אין מספידים ביום זה ואין מתענים ביום זה. נוהגים לשתות במקצת, אך אין אומרים על הניסים, ומותר להתחתן ביום זה. ביום שנקראת המגילה אין עורכים נישואים כי לא מערבבים שמחה בשמחה. בשנה מעוברת שיש שני חודשי אדר, באדר א' אין אומרים תחנון , ואין אומרים הספדים ותענית ביום זה. ואם חל בשבת, אין אומרים צדקתך.

   פרק ד: ביאורים נוספים בדין קריאת המגילה

יש ענין של זמן קריאת המגילה לפרוזים ולמוקפים חומה, כל אחד חוגג בזמנו. הרמב"ם אומר שמי שנצא תחת הדין מוקף חומה מימי יהושע- קורא את המגילה בי"ד בערב, והפרוזים קוראים בי"ג בערב, גם שושן הבירה היהודים ששם קוראים את המגילה נקראת באור לט"ו. בני הכפרים שמתקבצים רק בשני וחמישי בגלל הקריאה, יקדימו את קריאת המגילה ליום הכניסה הסמוך לי"ד אדר ויקראו את המגילה. מי שעבר מכרך למוקפת, ולהפך, והחליט לחזור לעירו קורא בעיר שלו, ומי שלא- קורא בעיר שעבר אליה. עיר שלא הייתה מוקפת בימי יהושע ואז אחר כך הייתה מוקפת קוראת כמוקפת בימי יהושע.

כל אחד קורא במקומו. אם הלך למקום השני (הכרך שהלך למוקף ולהפך) ותכנן לחזור אז חוזר וקורא במקומו, אם נתקע-קורא במקום שנמצא.[6]  רבא בגמרא שאומר לא שנו זה כרך שהלך לעיר. רש"י אומר שכל המצוות של היום מתחילות מעלות השחר-עד אז היה חל עליו את דיני המקום שבו נמצא (בעל העיר שהלך לכרך). מי שנמצא בעיר בט"ו לא חל עליו את דיני העיר כי כבר עשה את המצוות של היום ביום שהוא נמצא-הכרך. בנוסף תמיד צריך ללכת לפי הבוקר שנמצא האדם- אם בי"ד בבוקר נמצא בכרך-עושה את דיני המקום, ואם נמצא בט"ו בבוקר בכרך- עושה את דיני היום בעיר.[7] 

[8]על מה הולך המשפט "לא שנו"- על האדם שבא מהכרך לעיר וקורא כמוקף אם לא חוזר בליל של אותו יום ואם נשאר בבוקר למחרת בעיר- עושה את מצוות היום כאנשי העיר. אפשר לעשות את אותו הדבר הפוך-על אדם שבא מעיר שהגיע לכרך בליל יד וחשב לחזור בערב-עושה את המצוות של העיר אבל נשאר בבוקר עושה את פורים עם אנשי הכרך. (כל הדיון שרש"י עושה פה הוא רק על הלילה אם נשאר או לא).

הרא"ש מקשה על רש"י שהמשפט זה רק על אדם בן כרך שהלך לעיר ולא בן עיר שהלך לכרך, אבל הסביר שרש"י הסביר את העניין רק לגבי בן כרך שהלך לעיר ולא בן עיר שהלך לכרך.  הראש מסביר דבר מאוד יפה: אדם שבא מהעיר לכרך בי"ג והיה שם גם בי"ד, אז הוא מתחייב לעשות את הפורים עם אנשי הכרך ולא עם אנשי העיר כי בטל עליו את הפורים של העיר. וכך אפשר לומר על אנשי הכרך-והיו בבוקר של י"ד בעיר ולא בירושלים אז חלים עליו דיני פורים של עיר. הערוך השולחן  אומר אפילו במגילה יש א עניין הפרדה בין כרוכים ללא כרוכים אך קורא להם מוקפים חומה וכורך. אחד הסיבות שבשושן נאמר המגילה הינו שהנס נעשה גם  בי"ד וגם בט"ו, והחולט שיקראו בט"ו.

קריאת המגילה חשובה שאפילו הכוהנים דוחים את קרבתם, וחכמים דוחים את לימודם.

 

   פרק ה: חובת ההודאה בפורים

למה אין הלל בפורים?

●        הנס קרה בחו"ל.

●        העם עדיין בגלות והם עדיין עבדי אחשוורוש.

המאירי אומר שקריאת המגילה היא שווה ערך להלל, ואם לאדם שאין לו איך לקורא את המגילה – יגיד הלל.

 

 

 





[1] אסתר ט כ"ב


[2] תענית כ"ט:


[3] תענית אסתר


[4] במידה והצום יוצא בחמישי


[5] כיום ניתן לקרוא מחומש או מתנ"ך


[6] רמב"ם זמנים הלכות פורים


[7] רש"י מגילה י"ט עמוד א'


[8] סיכום קטן


 

 

בית המדרש