ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הרהורים בין פורים לפסח

ע"י: מזור לבנוני

"פורים הוא איילת השחר שזהו הזמן החשוך ביותר, הן בעונות השנה והן בהיסטוריה, ותכף לאחר מכן מגיע פסח המציין את תחילת האביב, שהכל מאיר ומלבלב, והכל גלוי ופועל כשורה. הקישור בין החגים מראה לנו שכך הם חיינו הפרטיים, הלאומיים והקוסמיים. ישנן עליות וירידות, תקופות קשות וטובות, והן קורות בצמידות. צריך לחגוג כל חג עד הסוף ולקבל את מלוא העוצמה מכל תקופה" מזור לבנוני משתף בהרהורים בין החגים.

מערכות חגים

אנחנו מכירים מספר מערכות חגים הכוללות כמה חגים. ישנה מערכת חגי תשרי הקרובים בזמן ומבטאים תהליך כלשהו. אנו מכירים את מערכת שלשת הרגלים שאינם קרובים בזמן, אך קשורים בדינים ובמאפיינים רבים. אנו מכירים גם את הקשר בין פורים לחנוכה, שההקשר נובע מהתוקף והקביעה המאוחרת והסיבות הדומות. אנו לא מכירים קשר כלשהו בין פורים לפסח, ועוד נראה בהמשך שהם חגים שונים לחלוטין, אך אנו מוצאים ברש"י (תענית כט.): "משנכנס אדר- ימי נסים היו לישראל פורים ופסח". רש"י מקשר בין שני החגים, ומסביר שהשמחה המרובה היא על צרוף הניסים שהיה בתקופה זו.

השוני

על קביעתו של רש"י ישנן קושיות רבות. החגים הללו הם הכי רחוקים שיש בזמן ובמהות. פסח חל בחודש הראשון של השנה ופורים הוא בחודש האחרון של השנה, וביניהם עוברת שנה שלמה, ומצד שני מתחלפת השנה ביניהם. פסח הוא החג הראשון המציין את הגאולה הראשונה עת הפכנו לעם, ואילו פורים מציין גאולה מאוחרת מאוד שהייתה עמוק בימי הגלות. חג הפסח נולד בתחילת הנבואה לפני נתינת תורה שבכתב, ונס פורים ארע כבר בסוף הנבואה בתחילת מיסודה של תורה שבעל פה. גם בתכנים הם שונים לחלוטין: פסח מציין את הגאולה הניסית, את ידו החזקה של ה' ללא שום התערבות ארצית, ה' ילחם לכם ואתם תחרשון. הנס היה על ידי ה' ללא שום עזרה של שליח ומלאך, ואחת ממטרותיו להראות את כוחו וחוזקו של ה'. פורים הוא החג המסמל את הסתר הפנים, וזהו אירוע של התנהלות הארצית (כלפי חוץ) בלבד, ללא שום אזכור של ה' ומעשיו. פסח הוא חג ההודאה, אומרים את כל סוגי ההלל, ואפילו בלילה, ואילו בפורים לא אומרים כלל הלל.

הקשר

יש לציין שחידושו של רש"י מצטרף לכמה מקורות מוקדמים יותר. הגמרא במסכת מגילה מתלבטת באיזה חודש לחגוג את פורים בשנה מעוברת ומכריעה לטובת אדר הקרוב לניסן, כדי לסמוך גאולה לגאולה, וכדברי הריטב"א "דקסבר מסמך גאולת אדר לגאולת ניסן עדיף". בנוסף, אנו מכירים את החובה ללמוד הלכות חג בחג. בפסח ישנו דין מיוחד להתחיל ללמוד 30 יום לפני החג, ולדין זה ישנן משמעויות הלכתיות. כמובן שזה יוצא בדיוק בפורים, וקובעי הלכה זו ידעו זאת. דמיון נוסף הוא ששניהם חגים על אירועים שחלו בחו"ל, ושניהם חלים בי"ד (שזה לא תחילת חודש, ולא בדיוק אמצעיתו).

ההבדל משלים

אנו רואים, אם כן, שישנו קשר כלשהו בין החגים אע"פ שנראה שהם שונים בתכלית ומבטאים דברים הפוכים לחלוטין. יכול להיות שזהו באמת הקשר. במהלך חיינו אנו עוברים תהליכים רבים המתבטאים הן בעונות השנה והן באירועים העוברים עלינו. ישנם זמנים חשוכים וקשים, וישנם זמנים שהכול מאיר ומלבלב, הכול מסתדר והולך כשורה. פורים ופסח מציינים את הקיצוניות הזו, פורים הוא איילת השחר שזהו הזמן החשוך ביותר, הן בעונות השנה והן בהיסטוריה, ותכף לאחר מכן מגיע פסח המציין את תחילת האביב, שהכל מאיר ומלבלב, והכל גלוי ופועל כשורה. הקישור בין החגים מראה לנו שכך הם חיינו הפרטיים, הלאומיים והקוסמיים. ישנן עליות וירידות, תקופות קשות וטובות, והן קורות בצמידות. צריך לחגוג כל חג עד הסוף ולקבל את מלוא העוצמה מכל תקופה. בזמן כל חג אנו צריכים לחיות את ייחודיות החג עד הסוף, וכך במערכת חגים שלמה אנו נחווה מערכת חיים שלמה של כל הדברים העוברים על האדם, ונהיה שלמים ומלאים יותר.

פרספקטיבה

כיוון שני הוא שאמנם פורים הוא חג הסתרת הפנים, בעיצומו של החושך, עמוק בשנות הגלות, ללא שום ישות לאומית ריבונית, ופסח באמת מציין את היציאה המופלאה ביד חזקה לקראת הקמת ממלכת ישראל. אך לאחר שמתקדמים קצת ומביטים אחורה אנו רואים שבאמת אי אפשר להפריד לגמרי. חיינו לרוב הם חושך ואור המשמשים בערבוביה. לעיתים אנו רואים יותר את האור, ולעיתים אנו מרגישים שאנו מדשדשים עמוק בבוץ. אך פורים ופסח מלמדים אותנו שכהרף עין אנו עוברים מתחושת החושך באיילת השחר, לאורה של הזריחה. המעברים מאוד מהירים והם מלמדים אותנו, שגם בזמן הסתרת הפנים הקשה, כאשר מסתכלים לאחר זמן, כבר אפשר לגלות את הניצוץ המאיר. קישור פורים ופסח מלמד אותנו לחיות בפרספקטיבה רחבה יותר. אנו צריכים לאמץ לנו עיניים רחבות יותר, פתוחות לרווחה, שיודעות להסתכל במציאות ולא לשקוע בתחושה הראשונית, אלא לראות את התהליכים העצומים המציצים מאחריהם.

 

 

בית המדרש