ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

חב"ד - החסידות הקרובה ביותר ליהדות? חלק ב

ע"י: אריאל טוכפלד

מאמר המשך למאמרו הקודם של אריאל טוכפלד העוסק במשנת חב"ד. מאמר זה עוסק ביחס שמעניקה לרבי כמלך המשיח. האמנם?

בחלק הראשון של המאמר דיברנו על כך שבחב"ד, על כל גווניה, רווחת האמונה במשיחיות של האדמו"ר האחרון, הרבי מליובוויטש זצ"ל. החסידות נשארה בדור השביעי של אדמו"ריה, כיוון שהרבי הכריז שהדור שלו הוא הדור שבימיו יבוא בוודאי משיח בן דוד. בהמשך הפכה האמונה לכך שהרבי עצמו הוא מלך המשיח. במאמר זה נבקש להציג חלק מהמקורות המוכיחים זאת, לטענתם.

ראשית, יש לבחון מה צריך לעשות אדם כדי להיחשב כמלך המשיח. באופן טבעי נפנה לצורך מענה על שאלה זו למקור המרכזי שעסק בהלכות משיח, הלא הוא הרמב"ם. בפרק יא מהלכות מלכים ומלחמותיהם, הוא כותב כך:

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי.

רמב"ם, מלכים ומלחמותיהם יא, ד

הרמב"ם מפרט מספר תנאים שעל אדם לעמוד בהם כדי להיחשב 'חזקת משיח':

א.      להיות מלך ישראל.

ב.      להיות נצר לבית דוד.

ג.        לעסוק במצוות, בתורה שכתב ובתורה שבעל פה.

ד.       לכוף את כל ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות.

ה.      להילחם מלחמות ה'.

כמו כן, קיימים תנאים נוספים על מנת להיות המשיח בוודאי:

א.      להצליח בכל הנ"ל.

ב.      לבנות בית המקדש במקומו.

ג.        לקבץ את ישראל מגלויותיהם.

לטענת חסידי חב"ד, הרבי מליובוויטש קיים בחייו את כל התנאים להיחשב ל'חזקת משיח'. כיצד? אז קודם כל, בחסידות מבארים שהכוונה במלך ישראל היא לאו דווקא על ידי משיחתו להיות מלך. חז"ל אומרים שהגואל האחרון הוא כמו הגואל הראשון.[1] מי שיש בו מיסוד דמותו של משה רבנו, הוא יכול להיחשב מנהיג העם, וממילא למלך המשיח. לא רק משוח בשמן אפרסמון הוא מלך, גם אדם גדול בתורה ובמחשבת בני האדם, שיש ביכולתו להנהיג את האומה, יכול להיחשב למלך לעניין זה.[2] יתרה מכך, העובדה שהרבי היה נשיא הדור, שמנהיגים מכל העולם היו נוהרים לפתחו, מלמדת שהוא יכול להיות מוגדר כמלך.

שנית, הוא נצר לבית דוד. לרבי יש ייחוס שמגיע עד לדוד המלך. בנוסף, כל חייו מאז היותו ילד עסק בתורה ובמצוות, ובכל רבדי התורה. יתרה מכך, מאז נתמנה לאדמו"ר פעל באופן מובהק למען הובלת עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות. הרבי ייסד את מוסד ה'שליחות' המפואר כדי לקרב כל יהודי לתורה. הוא המציא את ה'מבצעים' ואת ה'טנק' כי האמין שזו הדרך להשפיע על כל יהודי ויהודי בעולם כולו, גם אלו הרחוקים מאוד מהוויה של תורה.

לבסוף, הוא גם נלחם את מלחמות ה'. לא מדובר פה במלחמה בחרב וחנית, ואף לא בנשק חם, אלא במלחמת ה' – על קיום התורה. הרבי נטל חלק בעניינים רבים הנוגעים לשמירת המצוות בעם ישראל. הוא לחם את מלחמות השבת והכשרות, את מלחמות קיום עולם התורה ועל שלמות ארץ ישראל וכד'.

בנוסף לכך, גם מול אומות העולם לחם הרבי מליובוויטש. כאמור, המלחמה אינה בנשק, אלא דרך הפה. הרבי הנהיג את המלחמה למען חשיבות הדת היהודית בעיני אומות העולם. בנוסף, הוא לחם למען שמירת שבע מצוות בני נוח גם בקרב הגויים. בכך קיים הרבי את דברי הרמב"ם, להילחם את מלחמות ה'.

בחב"ד מאמינים שדורו של האדמו"ר השביעי הוא בוודאי דור הגאולה, היות ונותרו לו רק התנאים להיות משיח בוודאי. לאחר שישוב לחיי העולם הזה, הוא ישלים את שהחסיר, ובכך יתקבל על כל ישראל כמלך המשיח.

הבעיה יכולה להיות בכך שהוא נפטר. כיצד יכול מלך האומה להוביל אותה, כאשר הוא טמון תחת רגב אדמה, וללא רוח חיים? זרם משמעותי מאוד בחב"ד טוען שאכן, הרבי לא נפטר. הוא רק 'התכסה'.

הביטוי הזה, 'התכסה' לקוח מפירוש רש"י בספר דניאל. כידוע, ספר דניאל הוא ספר העוסק בנסתרות הגאולה. בפרק החותם את הספר מתוארת מלחמה קשה, ולאחריה תחיית המתים. דניאל מנסה לברר את הפרטים המלאים מתי הדבר יקרה, ולא נותנים לו תשובות מדוייקות, אלא מספרים שקשה להבין מהם למה הם מכוונים. דניאל שואל מה הכוונה, ונענה על ידי האיש לבוש הבדים שהדברים סתומים וחתומים. העובדה שהקץ לא ידוע היא פתח לאמונה גדולה ולכישלון גדול. אמונה מצד הצדיקים, המאמינים שהזמן יגיע בסוף, והכשלה לרשעים, שלא מאמינים שהגאולה בכלל תגיע. ואז האיש אומר לדניאל כך:

וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים. אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה. וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.

דניאל יב, יא-יג

יש בדברים אלה חישוב, שלא ברור מה טיבו. בכל אופן, רש"י מסביר את מקומו של הביטוי "אשרי המחכה":

אשרי המחכה וגו' - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אליעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החדש) ויתכסה מהם שבועים ששה:

רש"י דניאל פרק יב פסוק יב

אנו לא ניכנס להסבר הפסוקים על פי רש"י, אלא נראה את הדבר החשוב כאן: המשיח יתגלה, אך לאחר מכן עתיד להתכסות שבועים ששה (שלא ברור מה טיבו של הזמן הזה), ולאחר מכן שוב להתגלות.

על פי פירוש זה, ניתן להבין שאנחנו בדיוק בשלב של הכיסוי של מלך המשיח. הוא התגלה בעולם, הוכיח שהוא בחזקת משיח, וכעת ממתין לזמן הנכון על מנת להתגלות פעם נוספת, להיות משיח גמור, ולגאול את עם ישראל.

חיות של אדם ללא התגלות בגוף היא דבר שהיהדות מקבלת את קיומו. חז"ל דרשו שיעקב אבינו לא מת,[3] אליהו הנביא עלה בסערה השמימה, ואנחנו מקבלים את פניו בליל הסדר ובברית המילה ויש אומרים שאף משה לא מת.[4] מדוע, אם כן, לא ניתן לטעון שאף הרבי מנחם מנדל שניאורסון מליובוויטש, שעשה דברים בחייו המלמדים שהוא בחזקת משיח, ישוב לחיים בגופו בעוד זמן מה, יקבץ את הגלויות ויבנה את בית המקדש בירושלים? במאמר הבא נסביר בע"ה מדוע יש לדחות אפשרות זו.

 


לקריאת המאמר האחרון בסדרה




[1] קהלת רבה א, א.


[2] והראיה שר' עקיבא הגדיר את בן כוזיבא בחזקת מלך המשיח, למרות שלא שמענו שנמשח. וראה: רמב"ם, מלכים ומלחמותיהם יא, ג.


[3] תענית ה, ב.


[4] ספרי, דברים שנז, ה.


 

 

בית המדרש