ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

על הלכות פסח כבר עברתם? הנה ההזדמנות

ע"י: ינון טייטלבאום

מאמר שהוא הזדמנויות מצוינת לחזור על הלכות פסח לקראת החג. קיצור הלכות פסח משבת הגדול ועד האפיקומן

תוכן עניינים:

פרק א – חודש ניסן

פרק ב – שבת הגדול

פרק ג – בדיקת חמץ

פרק ד – ביעור חמץ

פרק ה – הגעלת כלים

פרק ו - מצה

פרק ז – פסח שחל בשבת

פרק ח – ההגדה

פרק ט – ליל הסדר

פרק י - סיכום

 


פרק א': חודש ניסן

חודש ניסן הוא חודש הראשון לפי המקרא, שאעפ"י מונים כיום את החודש הראשון את תשרי.[1] וגם בגמרא[2] נאמר שניסן הוא חודש הגאולה. במהלך החודש לא נאמר בו פעם אחת תחנון, ולא אומרים בשבתות בחודש צדקתך. הטעם לכך הוא שב-א' ניסן הוקם המשכן, וכל יום היה נשיא אחר בא ומקריב את קורבנו שכך היה כל יום, יום טוב וזה ערך כשניים עשר יום, ובנוסף לכך היה גם את הפסח עצמו ואת שבעת ימים של הפסח, שככה יצא שכל חודש ניסן לא נאמר בו תחנון וצדקתך בשבתות.  בחודש זה אין נוהגים הספד, גם הרמ"א אומר שאין התענות על ההורים אפילו, וגם חתן ביום חתונתו אין הוא מתענה.[3] יש עניין בנוסף להתחיל ללמוד את הלכות ודיני פסח חודש לפני החג (דהיינו מיד אחרי פורים).[4]

פרק ב': שבת הגדול

השבת שהיא לפני חג הפסח הינו השבת הגדול, מפני הנס הגדול שנעשה בה. בשבת שלפני היציאה ממצרים, בני ישראל התאזרו עוז ואומץ ולקחו על פי ציווי ה'  "שה לבית אבות, שה לבית", ששימש כאליל של מצרים, וקשרוהו אל כרעי מטותיהם על מנת להקריבו ביום הארבעה עשר בניסן כקרבן פסח. הדבר העלה את חמתם של המצרים, אך נבצר מהם להרע לבני ישראל, והוא הנס הגדול שהתרחש בשבת זו. בנוסף לכך- לפי שבשבת זו קוראים בהפטרה את דברי מלאכי, אחרון הנביאים: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" ויש מנהג גם שבשבת זו דורש הגדול שבבני הקהילה בהלכה ובאגדה בענייני חג הפסח.[5]  יש הנוהגים שבאותה השבת אומרים חלק מההגדה של פסח, מכיוון שבאותה שבת החלה הגאולה.[6]

פרק ג'-בדיקת חמץ

כל אדם בישראל, אסור שיהיה בביתו חמץ, ומי שיהיה בביתו חמץ – עובר על שני איסורים[7]:


  • ·       לא ימצא

  • ·       לא יראה

על כן צריך כל אדם ואדם, וכל בית ובית לעשות את הבדיקה של החמץ, של מנת לא יעבור על שני איסורים אלו. ישנם עוד דברים למה כדאי לעשות את הבדיקה:


  • ·       לא ייהנו מהחמץ בפסח.

  • ·       ביטול בלב שלם.

  • ·       שלא ישכחו שיש להם חמץ בבית.

לכאורה הזמן העדיף ביותר לעשות את בדיקת חמץ הוא י"ד בניסן, אך חכמים תיקנו שיעשו את הבדיקה ליל י"ד (י"ג בערב), ותיקנו זאת שהאנשים לא ישכחו ויעברו על חמץ בפסח. דבר נוסף, כל המשפחה גם נמצאת בליל י"ד, וככה כל המשפחה תבדוק יחדיו ויצאו יחדיו בבדיקת חמץ. החובה של הבדיקה הוא על אב המשפחה, אך אם האב מגיע מאוחר באותו ערב, הוא יכול למנות או את אשתו או אחד מילדו על הבדיקה, והוא יבדוק מאוחר כשיחזור לבדו. כמובן הבדיקה נבדקת חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, ואסור לעשות מלאכה. יש ברכה לפני הבדיקה והיא על ביעור חמץ, גם אם הביעור עצמו הוא למחרת, מברך על ביעור חמץ. מי שבבעלותו כמה בתים, חייב לבדוק את כל הבתים. מי שהיה צריך לנסוע לכמה ימים, ובדק באחת הלילות שלפני י"ד, יצא אך אינו מברך על הבדיקה. הבדיקה צריכה להתבצע במקומות שיש חשש שימצאו שם חמץ, כולל האוטו הפרטי והתיקים. גם בבניין רב קומות יש לבדוק את המדרגות, וכמובן את החצרות. את הבדיקה יש לעשות על ידי נר, ולא על ידי אבה א פנס, מכיוון שלא תמיד רואים את הדברים על ידי הפנס או האבוקה, ואולם הנר מאיר בדיוק את האור שצריך. מי שיוצא למדינת הים להרבה זמן, יבדוק את ביתו מהחץ לפני שיוצא. מי שלא הספיק לבדוק בליל י"ד, יבדוק ביום י"ד בבוקר עם ברכה, ומי ששכר את ביתו לאדם אחר או לגוי – יצטרך לבדוק. כביכול לא עושים את הבדיקה בי"ד כי לא רוצים שנעבור על המציאה והראייה של החמץ,[8] וההשבתה של החמץ היא דאורייתא. בבדיקה בנוסף יש איסור דיבור בין הברכה עצמה לעשייה ועד אחרי הבדיקה אין לדבר בשום נושא כלשהו. לאחר הבדיקה אומרים שכל מה שלא נמצא, בגדר של נמצא ובטל ומבטל, וככה לא יעבור על איסורי החמץ.

פרק ד' – ביעור חמץ[9]

חכמים תיקנו את הביעור של החמץ בוקר למחרת הבדיקה, וישנם כל מיני דרכים שניתן לשרוף את החמץ. החמץ שנמצא בפח ציבורי, אין חיוב לשרוף אותו, אך בפח פרטי כן צריך.

דבר נוסף שיש הינו מכירת חמץ כיום יש מכירת חמץ על החמץ שיש חשש שנשאר בבית, יש מעיין חוזה שמוכרים אותו עד אחרי פסח.

פרק ה – הגעלת כלים

לפני הפסח יש להגעיל את הכלים שצריכים אותם לפסח. כמובן ישנם כללים על הכלים, איך עושים להם הגעלה ואיפה עושים זאת.

כמובן הכלים שעושים להם הגעלת כלים הם כלים שיש בהם חמץ שצריכים אתם לפסח והשתמשו בהם במהלך כל השנה. צריך שלכלים לא יהיו שום קומץ של חמץ, ויש ענין של בולעו כך פולטו, דהיינו, כמו שהוא בלע את החץ כך  יפלוט את החמץ. אולם אם הכלי אינו כך, הכלי אינו כשר לפסח אך כשר לשאר ימות השנה.

ישנם כלים אשר ההגעלה עצמה לא מכשירה אותם, אלא צריך ללבן[10] את אותם כלים. המחבת הוא אחד הכלים אשר יש ללבן אותו, גם ארונות חימום שיש בצבא או שאר כלים שיש ללבן אותם. דברים שעלולים להינזק במהלך ההגעלה או ההלבנה, אסור להכשיר אותם, שמא יתקלקלו.

ההגעלה צריכה להתבצע באופן הבא:


  • ·       מטבילים במים חמים.

  • ·       לאחר מכן מטבילים במים קרים.

  • ·       שמים לייבוש שיתייבש והכלי מוכשר לפסח.

גם סירים עושים באותו אופן, אך יש להפריד את הידידות, מכיוון שיש חציצה בין הידיות לסיר עצמו.

את השיש והכיור יש לשפוך עליהם מים חמים, ואת המיקרו שמים כוס מים ומחכים שיתאדו המים, ואת הקומקום והמיחם מפעילים את המים עד שירתחו.

פרק ו – מצה

אכילת המצה היא דאורייתא[11], ועל פי זה אוכלים בליל הסדר מצה, וכן בכל שבעת הימים שאחרי הפסח. ישנן מצות שצריך לשמור אותן לסדר עצמו, ואותן מצות נקראות מצות שמורות. יש שתי משמעויות לשמירת המצה:


  • ·       הוספת שמירה מיוחדת מחמוץ.

  • ·       שמרת הכוונה – שעשיית המצה תהיה בכוונה.

על הדעה השנייה ישנה מחלוקת, כי לא תמיד יש את הצורך של הכוונה, לכן גם הגויים וקטנים יכולים להכין מצה, ובתנאי שיהודי אחראי משגיח עליהם. בעת העשייה באמת יש צורך ביהודי שילוש ויכין את המצב, אך עניין של הקציר- הגידול והקציר ניתן שיהיה גוי.

פרק ז – ערב פסח שחל בשבת

כשפסח יוצא בשבת, מקדימים את הבדיקה לליל י"ג ושישי בבוקר מבערים את החמץ. וכמובן בשתי סעודות הראשונות של שבת ניתן לאכול את הלחם, אך בשבת בבוקר צריך לסיים את אכילת החמץ עד סוף השעה הרביעית. לאחר הסעודה בבוקר אוספים את החמץ שלא ניתן לשרוף אותו בשבת ומשליכים אותו לשירותים. בסעודה שלישית, שאי אפשר לאכול לא מצה ולא חמץ, ניתן לצאת ידי חובה סעודה בבשר ודגים וגם בפירות.

פרק ח - ההגדה

בשעת הסדר יש מצווה לספר את ההגדה ויציאת מצרים, כל מי שמרבה בסיפור יציאת מצרים הרי זה משובח. גם מצווה היא לספר לילדים את יציאת מצרים,[12] וגם מי שאין לו ילדים צריך לזכור כי יש עניין של זכירת יציאת מצרים.[13] ישנם שתי מצוות שעל האדם לחנך את ילדיו:


  • ·       ללמד אותם את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה עם כל ההלכות. 

  • ·       לספר להם בליל הסדר את סיפור יציאת מצרים. 

החיוב של הלמידה של התורה היא מהתורה, [14] וחכמים תיקנו שמי שמלמד את בנו, חייב גם ללמד את עצמו תורה.[15]

ישנם הבדלים בין המצווה בפסח בלין המצווה שביום יום:


  • ·       בכל יום מספיק ההזכרה של יציאת מצרים, ובפסח המצווה היא להרחיב בסיפור יציאת מצרים

  • ·       בליל הסדר גם הנשים חייבות ועושים את סיפור יציאת מצרים בדרך של שאלות ותשובות, וביום יום שמזכירים, רק מזכירים וגם נשים פטורות מהזכרה.

ישנה כלל שאומרת שיציאת מצרים הינה יסוד אמונת ישראל, שביציאת מצרים הייתה התגלות ראשונית של השגחתו של הקב"ה בעולם לפני עם ישראל, על כן אנו חייבים לספר את יציאת מצרים ולהרגיש שבכל דור ודור כאילו יצאנו הרגע ממצרים.  על כן פותחים את ליל הסדר בשאלה כדי שהלב השכל יתפתחו לקבלת התשובה והעניין של היום הזה. במהלך התורה אנו נתקלים בארבעה סוגי אמירות על עניין הגאולה, וכל אמירה היא בצורה של חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. ואף על פי לא משנה איזה סוג של אדם או ילד אתה, צריך לספר על יציאת מצרים. כמובן את ההגדה יש תחילה של גנות – עבדים היינו לפרעה, ומסיים את ההגדה בשבח על שה' הוא גאלנו ואנו משבחים אותו. אחד הדרכים אש ה' נגלה ואנו מספרים על זה הינו עשרת המכות אשר נתן ה' לפרעה ולכל המצרים, והעניין של העשר הם נגד עשר היסודות הנעלמים, וגם נגד עשר הדברות שבני ישראל מקבלים בהר סיני. במסכת פוסחים מובא רבן גמליאל ומלמד שבלי שלושה דברים, האדם לא יצא ידי חובת הפסח, ואלו הם:


  1. פסח.

  2. מצה.

  3. מרור.

גם מי שלא עסק בכל ההגדה, צריך להתעסק בעיקר בשלושת הדברים הנ"ל. בהמשך הגמרא, מסבירים מה פשר כל דבר משלושת הדברים הללו:


  • ·       פסח – מבטא את הקורבן שהיה בבית המקדש והיום אי אפשר להקריב, ואת סגולת עם ישראל מכל העמים.

  • ·       מצה – מבטא את חירות עם ישראל, ואת הגאולה של עם ישראל, ושביציאת מצרים נקשר עם ישראל לקב"ה והפכנו מעם של עבדים לעם של בני חורים שעובדים את הקב"ה.

  • ·       המרור – משמעות השעבוד , ורמז למרירות והשעבוד של מצרים. בנוסף כשאנו מקריבים קורבן לה' אנו מצליחים לעמוד ולהבין את משמעות המלאה של הייסורים שממרקים ומזככים, ומבינים איך בפועל מבינים את הישועות שה' עושה לנו.

פרק ט – ליל הסדר 

כמובן כמו אמרנו בפרק הקודם, שישנם שני עניינים מרכזים בליל הסדר – הזיכרון של יציאת מצרים, והעברת המסורת לדורות הבאים. על מנת לזכור את יציאת מצרים, אנו אוכלים בליל הסדר פסח מצה ומרור.[16] דבר נוסף שתיקנו חכמים שבליל הסדר צריכים לעשות הוא שתיית ארבעת הכוסות של יין, יש אומרים שזה נגד ארבעת הבנים ויש אומרים שזה נגד ארבע שאלות של מה נשתנה ויש ואומרים שזה נגד ארבע לשונות של גאולה. דבר נוסף שתיקנו חכמים שבליל הסדר צריכים לעשות הוא שתיית ארבעת הכוסות של יין, יש אומרים שזה נגד ארבעת הבנים ויש אומרים שזה נגד ארבע שאלות של מה נשתנה ויש ואומרים שזה נגד ארבע לשונות של גאולה. לפני הסדר יש להכין את הדברים הנצרכים לסדר עצמו, כמו הירק, ליבוש הילדים, ולגרום לילדים דברים מתוקים כדי שישאלו בסדר., את השולחן ואת הקערה וכל ה דברים שצריכים לסדר. את הקערה יש להכין ולשים בה את המאכלים המיוחדים לסדר, כגון את המצות, המרור, הקורבן פסח, הביצה, הזרוע הכרפס והחרוסת.  כמו כן יש לשתות ארבע כוסות ועדיפות עם יין. יש פעמים שצריך להסב בסדר, כמו בשתיית היין, אכילת המצה וכו'.  כמובן צריך להזכיר שנוטלים פעמיים נטילת ידים, פעם אחת ברחץ אולם נולים ללא ברכה, ופעם אחת לפני המוציא ובנטילה הזאת יש ברכה. כשנוטלים פעם ראשונה את המצה, לוקחים מהמצה האמצעית, חוצים אותה לשתיים – החצי הראשונה תהיה לאפיקומן ואת השנייה זה לאכילה בהסבה. את האפיקומן יש לאכול לקראת סוף הסעודה ולפני חצות הלילה.

פרק י – סיכום

לסיכום,

לפסח הרבה מאוד דינים והלכות לאשכנזים ולעדות המזרח, אך חשוב מאוד לדעת כשי שלא נכשל בענייני החמץ בפסח עלינו לבדוק את הכלים שאין בהם חמץ, וגם בבית. ובפסח עצמו צריך לדעת שלא ימצא ולא יראה חמץ שלא יעברו על דיני דאורייתא. גם חשוב לשמור על המצות לפסח וליל הסדר. דבר נוסף בחול המועד אין מניחים תפילין, ובמוצאי פסח מתחילים לומר ספירת העומר. סופרים ארבעים ותשעה יום עד שבועות. בחול המועד גם אסור לכתוב, לעשות מלאכה, תספורת וגילוח.





[1] ערוך השולחן


[2] פסחים


[3] ערוך השולחן


[4] משנה ברורה


[5] מהרי"ל


[6] משנה ברורה


[7] שמות


[8] ערוך השולחן


[9] פניני הלכה


[10] הלבנה – חימום באש עד שהחמץ עצמו יישרף.


[11] שמות י"ב ט"ו


[12][12] שמות י"ג ח


[13] שמות י"ג ג


[14] דברים י"א י"ט


[15] קידושין כ"ט:


[16] הפירושים הינם בסוף פרק ח'


 

 

 

בית המדרש