ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

המסרים הפנימיים של ספירת העומר

ע"י: הרב גיל דביר

ספירת העומר אינה רק אקט ריטואלי כציפייה לשבועות, הספירה עצמוה טומנת בחובה עקרונות חשובים בעבודת ה´. הרב גיל דביר על ארבע מסרים פשוטים אך עמוקים

נמצאים אנו בעיצומם של ימי ספירת העומר. פרשתנו, בה גם מוזכרת מצווה זו, מזמינה אותנו לעצור לרגע ולחשוב מה ניתן ללמוד מכך שאנו מונים ערב ערב את הימים החולפים. ר' נחמן לימד אותנו שאם אחרי שהתפללת נשארת אותו האדם שהיית לפני שהתפללת, לשם מה התפללת? ועל פי אותו רעיון נאמר גם אנו: אם אני אותו האדם לפני שספרתי ואחרי שספרתי, לשם מה ספרתי? ברצוני להציע מספר מסרים חינוכיים שניתן ללמוד ממצוות ספירת העומר. מסרים אלו יכולים לסייע לנו בעבודת ה' במשך כל ימות השנה.

 

א. יש חשיבות לתהליך

התרגלנו לחשוב שהעיקר הוא להגיע אל היעד. ספירת העומר מלמדת אותנו שיש חשיבות גדולה לתהליך. בתחילת הבריאה לפני החטא טעם העץ היה כטעם הפרי. הרב קוק מסביר שהכוונה היא שגם לתהליך (העץ) הייתה את אותה המתיקות של היעד הסופי (הפרי). החטא גרם לכך שייוצר פער בין החוויה של הדרך והתהליך, לבין החוויה של היעד והתכלית. בספירת העומר אנחנו מזכירים לעצמנו שהפער הזה הוא לא נכון. גם הימים אותם אנו עוברים בדרך אל חג השבועות הם בעלי משמעות ואנחנו סופרים ומונים כל אחד ואחד מהם בשמחה.

 

ב. עלייה הדרגתית, לאט לאט, לא בבת אחת

הרב קוק בריש מילין מתאר שני מצבים של התקדמות ועלייה : "יש אשר שפעת החיים זולפת ובאה בשפעה פתאומית... שבפעם אחת מרימה אותו ממעמקי תחתיות למרומי שחקים, מחיי חולי חולין - לחיי חיים של קודש קדשים. ולעומת זה, יש אשר השלבים של העליות הנם תכופים, מוכנים להיות נצעדים, והרום אינו בא בשפעה פתאומית, כי אם הדרגה מְבוּנה היא, והעולה דורך על במותיו קמעא קמעא, הולך וצועד, הולך ועולה". ימי ספירת העומר מכוונים כנגד העלייה המתונה . יום אחרי יום אנו מתקדמים אט אט לעבר קבלת התורה מחדש. על היתרון בעלייה המתונה כנגד העלייה המהירה והפתאומית כותב שם הרב קוק : "..העליה הדרגאית היא עליה תדירית - היא אינה צריכה לחיכוי של שעת כושר ועת רצון מיוחד. הפתחים לפני עליה זו, הדרגאית - תמיד פתוחים הם, והאדם בחופשתו וחפצו הבלתי משועבד דורך ועולה צועד ומתעלה".

לא מייד בצאתנו ממצריים קבלנו את התורה. יש צורך בעלייה איטית ומתונה, מבלי לדלג על שום שלב.כך גם בעבודת ה' כל השנה.

 

ג. עלייה והתקדמות מתמדת בעבודת ה'  

נפסק להלכה כי מי שפספס יום בספירה, ממשיך לספור בלא ברכה. יש חשיבות גדולה בשמירה על רצף בעבודת ה'. חז"ל הרבו לדבר על חשיבות ההתמדה. הם גינו את מי שלומד תורתו קרעים קרעים, וכן את הפוסק מלימודו. ואף קבעו ש"אם תעזבני יום- יומיים אעזבך". ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב דימה את עובד ה' לאיש הנוסע בעגלה במעלה ההר, אם יעצור באמצע העלייה הרי שעגלתו תיפול מטה והוא יאבד את כל מה שהשיג עד עתה.

 

ד. משמעות לכל יום, לכל דקה- ניצול הזמן

בספירת העומר אנחנו מזכירים לעצמנו שיש חשיבות לכל יום בחיינו, ושאסור לפספס אף יום. לכל יום יש משמעות וצריך לנצל אותו ולא לדחות למחר, כי מחר... כבר יום חדש שגם לו יש תפקיד. כמה מתוקים הם דברי ר' נחמן מברסלב שכותב שזוהי המשמעות הפשוטה של ספירת העומר :

"כוונת הספירה בפשיטות היא שצריך לדעת שימי האדם מנויים וספורים, והאדם צריך ליתן דין וחשבון מכל יום ומכל שעה ורגע.ודרך בנ"א שמתרחקים מעבודת ה' ע"י שדוחים מיום ליום מחמת המניעות והבלבולים שיש בכל יום, עד שנדמה להם על פי רוב שאין זה היום נמנה ונספר כלל, וכאילו אינו מימי חייו. בפרט שיש לו איזה סיבה כגון שיום זה הוא יום השוק, וביום זה הוא עסוק בחשבונות, וביום זה הוא יוצא לדרך ובאלו הימים הוא מטולטל בדרכים, ובזה היום הוא שב  מן הדרך, או שהוא צריך להרים משא מן העגלה וביום פלוני נזדמנה לו איזה קטטה עם שכן או שהוא נקרא לסעודת מרעים וכיוצ"ב ביטולים ובלבולים, ואין לך יום שאין לו ביטול ובלבול משלו עד שמדמה האדם שזה היום אינו כלום.אבל באמת צריך לדעת היטב שזה היום הוא יום עולה בחשבון וצריכים לצאת ידי חובת היום דווקא כי מחר הוא יום לעצמו, שיש לו חובות משלו. וזו בחינת היום אם בקולו תשמעו, היינו דווקא היום - לא לדחות. ועל כן ציוונו ה' יתברך קודם קבלת התורה לספור הימים בפה מלא."

יהי רצון שנפנים  את המסרים החינוכיים שלמדנו מימי הספירה וניישם אותם  במשך כל השנה.   

 

 

 

בית המדרש