ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

להטביע צורת האדם באדם - חלק ב´

ע"י: רון הופמן

ההתרחקות הקיימת מלימוד מידות הוא הפחד משינוי ומהתפיסה שעבודת המידות היא בעלת אמוציות שליליות. דילוג מעל המשוחות האלה מלמד כי לכל אחד יש סיכוי להינצל

בחלק א' כתבנו על החשיבות של תיקון המידות ולימוד קבוע יומיומי על הנושא. כתבנו על כך שאדם שלא עובד על מידותיו, אינו בכלל "אדם". חלק מהתגובות היו שלימוד כזה הוא מרתיע ומלחיץ. מי שאומר זאת מבין שספרי מוסר ותיקון המידות מדברים על האדם כאל חוטא שצריך לתקן את עצמו, ושכמה שהוא ינסה לעבוד הוא לא יגיע להתחלה של מה שהוא אמור לעשות. גישה כזו באמת מלחיצה, תובעת ולא מאפשרת התקדמות. לא על גישה כזו אנו מדברים, אלא על גישה שמאמינה באדם, מבינה שהוא "צלם אלוקים", שיש לו כוחות ולא רק תאוות ויצרים. שהוא כל כך גדול ויכול להגיע לגבהים עצומים. חילוק זה מבוסס על כך שאנו בארץ ישראל.  מובא בסנהדרין כד, א-

 

"אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב (זכריה י"א) "ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים", נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה. חובלים- אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה".

בחוץ לארץ המוסר הוא ע"י תוכחה וחבלה, היראה היא זו שמודגשת ואילו בארץ ישראל מדברים בנועם, מתוך אהבה ורצון להתחבר זה לזה ולקב"ה. זה נעשה ע"י הבנת גדלות האדם[1]. אדם גדול מבין ממילא שהוא צריך לשפר את עצמו כדי להתקדם. הספר "עלי שור" אשר נכתב ע"י הרב וולבה שהינו בן זמננו, נותן הדרכה מעשית לדורנו ע"פ גישה זו[2].

הסבר שני מדוע לימוד על תיקון המידות מלחיץ הוא הפחד מהישתנות. ראשית נסביר מדוע צריך האדם להשתנות. "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו" (משלי כא, ב). מסביר המצודת דוד שם- "כל דרך איש ישר בעיניו - כי אינו רואה חובה לעצמו". כל אדם חושב שהדרך שלו היא הדרך הישרה, ומדוע שאני אקשיב למישהו אחר שאומר לי איך לעבוד את ה'? אך שלמה המלך מלמד אותנו שכאשר האדם נמצא לבדו ולא עוסק בתיקון, כאשר אחרים לא עוזרים לו (או שהוא לא קורא ספרים שילמדו אותו מה יש לו לתקן), הוא לא יראה חובה לעצמו מכיון שזה טבע האדם, לחשוב שהוא בסדר.

בנוסף, ישנה תפיסה שאומרת "אני פחות או יותר בסדר, מדוע אני צריך לעבוד על המידות"? התשובה היא "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (איוב יא, יב) כל אדם נולד בצורה לא מושלמת, ויש בו מידות טובות ומידות פחות טובות. תפקידו הוא להתחזק במידות הטובות ולתקן את המידות הפחות טובות. אדם שנשאר עם המידות שאיתן הוא נולד ולא מתאמץ לתקנם, הוא נשאר כבהמה, ולא מגיע להיות "אדם". ר' צדוק (צדקת הצדיק מט) מוסיף- "כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו... כי כל אחד נברא לתיקון איזה דבר פרטי אשר בו נתיחדה נפשו בפרט ואין לה חבר". כלומר, בניגוד לתפיסה הפשוטה שאומרת שאם קשה לי במידה מסויימת, אין מה לעשות כי זה אני וככה נולדתי, ר' צדוק אומר שדווקא במקום שבו היצר חזק, שם הוא עיקר העבודה המיוחדת של האדם. אם עדיין נשאל, מדוע צריך ללמוד על תיקון המידות, מספיק שאנסה בעצמי לתקן? התשובה היא שחז"ל וגדולי ישראל בעקבותיהם, עמדו על מידות הנפש והדרכים לתיקונם. ע"י לימוד על תיקון המידות ניתן להגיע לגבהים ומקומות שהם הגיעו אליהם ואנו לא היינו  חושבים עליהם בעצמנו.

מה מפחיד בכך שאני משתנה? לימוד על תיקון המידות אינו רק לימוד בצורה כללית על חשיבות של לימוד תורה וכד' אלא על דרכים מעשיות איך האדם צריך לתקן את עצמו ולהשתפר (עלי שור חלק ב' עמ' קנז). האדם מכיר את עצמו, ופתאום להשתנות, לאבד חלקים מהאישיות שלי, זה מלחיץ. הוא נמצא בתוך העולם המוכר והחמים, ותיקון המידות דורש ממנו לשנות את עצמו, להגיע למקומות חדשים, אולי יהיה קר שם? אולי קשה להיות שם? כאן טוב לי. אך באמת כל התקדמות בעבודת ה' תלויה בכך שהאדם יזרום, בכך שלא יהיה מקובע בדרך שלו בצורה מוחלטת, שיהיה פתוח גם לתובנות חדשות. כמובן שישנה חשיבות לכך שתהיה לאדם דעה מוצקה, אך שיהיה פתוח לשנות דברים, שלא הכל יהיה סגור מראש[3]. כאשר האדם עובר את המחסום הראשוני ומתחיל לעבוד על מידותיו, הוא מגלה שזה לא כל כך קשה ושהוא נשאר ברובו כמו שהיה קודם, רק בדגם משופר. בהערת אגב נוסיף שהחשיבות של חוסר קבעון במחשבה, חשוב לא רק ללימוד על תיקון המידות אלא בהרבה תחומים בחיים- בלימוד תורה, זוגיות, הורות וכד'.

הסבר שני מדוע אדם מפחד להישתנות הוא הפחד שיעמיסו עליו יותר מדי דברים והוא לא יצליח לעשות את כל הדברים שילמד. לכן, עדיף לדעתו לא ללמוד בכלל. בנוסף, אדם שמחליט להשתנות בהרבה דברים עלול להתמרד כנגד זה. יש לכל אדם כוח התמרדות נגד דברים שמקשים עליו את החיים (עלי שור שם עמ' קפז). אם אדם מעמיס על עצמו יותר מדי שינויים, הוא יתקשה עם הזמן לעמוד בהם והוא ימרוד בהם. העצה לכך היא ללכת לאט לאט. כל פעם לשנות עוד דבר קטן. אם אדם מתחיל לעבוד על עצמו, אפ' במעשה קטן, הגלגלים מתחילים לזוז וכך הוא מוצא את עצמו בתוך עבודה. לדוגמא, אדם שלמד על מידת הכעס והסבלנות ורוצה לעבוד עליה, כאשר מכעיסים אותו, יבליג בפעם הראשונה באותו שבוע שזה קורא. בשבוע הבא יבליג פעמיים וכן הלאה. כך הוא יוכל לאט לאט לשנות את עצמו[4] וכן הלאה. כיצד נדע איזה מעשים קטנים צריך לעשות כדי להתקדם? בשביל זה צריך ללמוד ספרים שמדברים על תיקון המידות. (ניתן לראות בעלי שור פירוט מעשי לעבודה על כל מידה ומידה. חלק ב' עמ' קצב- שלד).  

לסיכום, חשוב ללמוד על תיקון המידות וגדלות האדם. לימוד כזה מצריך הבנה שיש על מה לעבוד ומה לשפר. לא מתוך לחץ אלא מתוך אמון בעצמך והבנה שאתה יכול להשתפר. הדרך לעשות זאת אינה ע"י שינוי קיצוני אלא כל פעם לעשות שינויים קטנים ומתוך כך האדם נכנס לעבודה ומסוגל להגיע רחוק. עם הזמן, ע"י לימוד ועבודה על המידות נהפך הלומד להיות אחר. הוא נהפך ל"אדם".

 


לחלק א' - http://www.ypt.co.il/show.asp?id=51533




[1] ישנה גישה שלמה בתנועת המוסר מבית המדרש של סלבודקה, שרואה את גדלות האדם בתור הדבר המרכזי. ניתן לראות על כך בספר "תנועת המוסר" של הרב דב כץ חלק ג'.


[2] ספרים נוספים שיכולים לעזור- תומר דבורה, מוסר אביך, אורות הקודש חלק ג' וחלק ד', צדקת הצדיק ועוד.


 


[4] כמובן, שישנם נסיגות והליכה אחורה לעיתים, אך זו חלק מהעבודה. כל עוד שממשיכים תמיד קדימה ניתן להתקדם. 


 

 

בית המדרש