ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

חב"ד - החסידות הקרובה ביותר ליהדות? חלק ג´

ע"י: אריאל טוכפלד

במאמר האחרון בסדרת המאמרים על חסידות חב"ד מנתח הכותב את הידוע לנו מן המקורות על המשיח ומנסה להשוות אותם לרבי מליובביטש, האם יצליח?

 

לקריאת המאמרים הקודמים בסדרה:

בחלקים הראשונים של המאמר ניסינו להתחקות אחר האמונה הרווחת בחסידות חב"ד, כי הרבי מליובוויטש הוא בחזקת מלך המשיח, אשר עתיד להתגלות ולגאול את עם ישראל. הראינו כיצד יש להסביר את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם, המפרט מהי שליחותו של מלך המשיח, וכיצד כל דבריו התקיימו ברבי מליובוויטש, שניתן לראות בו בחזקת משיח.

השלב האחרון הוא התגלותו לאחר זמן ההתכסות, וקיום התנאים האחרונים בדרך להכתרתו למשיח ודאי: להצליח להשיב את ישראל לתורה ולמצוות, להצליח בכל מלחמות ישראל, לבנות את בית המקדש, ולקבץ נדחי ישראל.

הזמן בו יקרה השלב האחרון אינו ידוע בשלב זה, היות והוא תלוי בדברים נסתרים שכתב דניאל, אותם פירש רש"י כך:

אשרי המחכה וגו' - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אליעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החדש) ויתכסה מהם שבועים ששה.

רש"י, דניאל יב, יב

בחלק האחרון של המאמר ננסה להסביר מדוע יקשה מאוד לומר שהרבי מליובוויטש הוא מלך המשיח.

ראשית, יש לומר שההסבר שניתן בחב"ד לדברי הרמב"ם סותר לחלוטין את פשט דבריו. כפי שציינו במאמר הקודם, התנאים שנותן הרמב"ם כדי להיות 'בחזקת' מלך המשיח הם אלו:

א.      להיות מלך ישראל.

ב.      להיות נצר לבית דוד.

ג.        לעסוק במצוות, בתורה שכתב ובתורה שבעל פה.

ד.       לכוף את כל ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות.

ה.      להילחם מלחמות ה'.

האם באמת הרבי מליובוויטש קיים את התנאים הללו? יתכן שאכן הרבי הוא נצר לבית דוד. קיימים מאות רבות ואולי אלפים בעם ישראל שהשושלת שלהם מגיעה עד לבית דוד. אפילו כותב שורות אלה יכול להתהדר בכך שהוא נצר לבית דוד (מצד האם, אמנם). זהו תנאי בסיסי שאין צורך להתמקד בו.

בחב"ד מסבירים שהתנאי שקובע הרמב"ם, שעל מלך המשיח להיות מלך, אינו אומר שהוא צריך להימשח בשמן המשחה. על המלך להיות כפי שמשה רבנו הנהיג את העם מגלות מצרים עד לפתח גאולתם בערבות מואב.

גם אם הסבר זה נכון, עדיין קשה לומר שהרבי מליובוויטש עמד בתנאי זה בחייו. אנשים רבים הגיעו אליו כדי להתייעץ ולשמוע את עצותיו, ואף רבים ממנהיגי העולם הגיעו אליו כי שמו הולך בכל המדינות כאדם מאוד חכם. עם כל זאת, המלך לא רק מייעץ, אלא הוא הקובע. אם בדבר אחד (ומסתמא היו דברים רבים) זה שהנהיג בפועל לא שמע בעצתו של הרבי, אם משום שהתעלם מדעתו ואם משום שלא ידע מה דעתו בעניין – ברור לכל מיהו המלך ומיהו היועץ. אפילו אם המלך היה נוהג בכל דבר כעצת הרבי, זה עדיין לא היה מעיד עליו כעל מלך, אלא לכל היותר כיועץ מצויין שכדאי לנהוג על פי עצותיו החכמות.

מעבר לכך, אף אחד חוץ מחסידי חב"ד לא קיבל עליו את מרותו של הרבי מליובוויטש. יותר אנשים התנגדו לשיטתו ולדרכו מאלה שהלכו על פיה. האם אחוז כל כך גדול באוכלוסייה של עם ישראל במדבר ערערו על מנהיגותו של משה? אמנם תלאות המדבר הובילו את עם ישראל לתלונות רבות, אך בסופו של דבר אף אחד לא חשב שיש למנות מנהיג אחר תחתיו. הקב"ה אפילו מעיד שהתלונות הם נגדו ולא נגד משה.

דבר נוסף שיש לערער עליו הוא הקביעה שהרבי נלחם את מלחמות ה'. אמנם, הלשון שננקטה בדברי הרמב"ם היא "מלחמות ה'", אך קשה לנתק את הדברים מהקשרם. הרי כל קובץ ההלכות הזה קרוי "הלכות מלכים ומלחמותיהם", ומפורטים לאורכו הלכות מלחמה, כיצד יוצאים אליה, מה מותר ואסור לעשות בשעת מלחמה, כיצד יש נהוג עם תושבי הארץ שאינם מעם ישראל וכד'. קשה לטעון שפתאום בפרק יא משתנה ההגדרה של מלחמה, וכעת הרמב"ם המתכוון למלחמת התורה באמצעות 'טנק' המצוות. מובן, אם כן, שהרבי מליובוויטש לא קיים את התנאי היסודי הזה כדי להיחשב מלך המשיח.

גם בנוגע לכפיית עם ישראל ללכת על פי דרך התורה, נראה שהרבי לא נחל הצלחה רבה. עם ישראל ברובו הגדול לא שומר ולא מקיים את דברי התורה. לכל היותר, רבים רואים את עצמם חלק ממסורת ישראל, ולכן הם מקיימים מצוות מסוימות שמקובל לקיימם. למשל, ברית מילה, ליל הסדר, צום ביום הכיפורים וכד'. אין בכך לא הליכה על פי התורה שבכתב ולא על פי התורה שבעל פה.

קשה להבין כיצד יכול הרבי מליובוויטש להיחשב למלך המשיח, כאשר ביתו נמצא בגלות אמריקה. איך ניתן לגאול את עם ישראל, אשר על פי כל דברי הנביאים זה יקרה בארץ ישראל, אם המרכז החשוב ביותר של החסידות נמצא ב-770 שבברוקלין, במקום בירושלים? גם הדאגה העצומה של הרבי לשלמות הארץ, וההתנגדות לכל נסיגה, לא יכולה לכפר על העובדה הזו.

כיצד ניתן לטעון שמישהו שהוא בחזקת מלך ישראל, הגואל האחרון, חי את חייו במקום הטמא בטומאת הגויים? כיצד אפשר לומר שהרמב"ם, שניתן לראות ממקורות רבים שהוא רואה בשלטון יהודי בארץ ישראל חלק מהיסודות של גאולת ישראל, הוא זה שעל פי פסיקותיו ניתן לטעון שהרבי הוא המשיח? יש פה לעניות דעתי בלבול גדול בהבנת דבריו.

עניין אחרון שיש לעסוק בו, הוא האפשרות של שיבת אדם מעולם הנשמות לעולם הזה. אמנם אנו מכירים דמויות כמו אליהו הנביא ויעקב אבינו שספרי הנביא וחז"ל אמרו עליהם שלא מתו. האם היינו אומרים זאת עליהם אם היינו חיים בתקופתם ולא הייתה רוח נבואה שמבשרת לנו על כך? יעקב אבינו נחנט על ידי המצרים בהוראת בנו, ואילולא המדרש לא היינו מעלים על דעתנו שהוא לא מת. בנוסף לכך, העובדה שלא מת לא מלמדת שהוא עתיד להתגלות שוב בעולמנו.

לאליהו הנביא היה סיפור שונה, הוא עלה בסערה השמימה, והנביא מבשר על בואו לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. יש לאליהו שליחות שעדיין לא הושלמה: השבת לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. לכן, הוא לא מת ועתיד על פי הנבואה להתגלות בעולם פעם נוספת.

האם ניתן להכליל את הרבי מליובוויטש בין אלה שישובו כיוון שלא מתו? יתכן שהתשובה היא שכן, אך הבסיס לכך כל-כך רעוע שקשה לטעון זאת עליו יותר מכל יהודי אחר שנפטר. מדוע פטירת הרבי שונה מפטירה אחרת, ודווקא עליו אפשר לומר שלא מת, אלא התכסה?

הרמב"ם עצמו מזכיר בהלכותיו פעמיים דרך שבעזרתה ניתן לקבוע שאדם הוא לא מלך המשיח. הוא פוסק בהלכה ג, וחוזר ואומר בהלכה ד, שאם מי שהוחזק למלך המשיח מת – הדבר מודיע לכל שהוא לא מלך המשיח. יהיה קשה לטעון שבג' בתמוז, התאריך שממנו והלאה לא ראו את הרבי מליובוויטש עוד על פני האדמה, אינו תאריך של מותו. הוא נפטר ונקבר בבית העלמין בקווינס, ניו יורק, לצד חמיו שהיה אדמו"ר לפניו, מקום שהפך למוקד עלייה לרגל לרבים מחסידי חב"ד. אם כן, לפי הרמב"ם בטלה האפשרות שהוא יהיה מלך המשיח, אפילו אם הוחזק ככזה בימי חייו.

הפסוקים בדניאל הם סתומים, וגם פירוש רש"י שמדבר על התכסות לארבעים וחמש שנה, לא מלמד שיש אפשרות שהמשיח ימות ויחיה שוב. אם זו הייתה הכוונה, היה ראוי שרש"י, פרשן שיודע להתבטא בבהירות רבה, יכתוב זאת במפורש. האפשרות הברורה ביותר לפרש את דבריו, היא שהימים לפני הגאולה השלמה יהיו ימים המלאים מצד אחד באור גדול, ומצד שני בחשכה ואפלה. ימי האפלה יטילו ספק גדול בבואה של הגאולה, אך לאחר ארבעים וחמש שנה ישוב ויזרח אור גדול שיאיר את העולם כולו לנצח.

נאחל לעצמנו שנזכה לימים שכולם אור, מתוך אהבת ישראל, הערכה וכבוד אחד לשני.

 

 

בית המדרש