ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

יסוד הדין בלימוד העיון

ע"י: מזור לבנוני

בישיבות הרבות הקיימות היום בכל הקשת הדתית התפתחו שיטות שונות ללימוד העיון ובתוך כל שיטה היו שהדגישו עקרונות שונים ומגוונים. מהו "יסוד הדין"? כיצד מחפשים אותו? ומדוע בכלל לעשות זאת?

 ישנם בתורה סוגי לימוד רבים, ובתוכם לימוד העיון. גם בלימוד העיון התפתחו שיטות רבות, וננסה לעמוד בקצרה על כמה נקודות חשובות לעניות דעתי.1 העלאת הנקודות אינה תיאורטית בלבד, אלא נועדה להוות טריגר לחשיבה על נושא שרובנו משקיעים בו שעות רבות ועמל רב.

השיטה המקובלת בבית מדרשנו ובבתי מדרש רבים, היא ללמוד את השיטות והסברות בסוגיא ללא הגבלה של שיטות שנדחו מן ההלכה ומן ה"מיינסטרים" של שושלת הפסיקה. בסוג לימוד זה ישנן סכנות וכבר עמדנו עליהן במאמר קודם (עיין הערה 1), אך כאן ננסה לדבר על היתרונות ועל הדרכים להגיע אליהן. ישנה דרך לימוד אפריורית המנסה למצות את הסוגיה ואת הסברות העולות ממנה לפני הלימוד, וישנה שיטה החורשת את כל הנכתב על הסוגיא ופורשת את כל הנכתב מקצה אל הקצה רק לאחר הלימוד. אין כאן מענייננו לכתוב על היתרונות והחסרונות של כל שיטה אלא לדבר בכלליות על המשותף שבהם והוא הלימוד הרחב.

חשיבות חיפוש יסוד הדין

חשיבות מרובה יש לבירור יסוד כל דין שכן הבנות שונות בבסיסו עלולות לשנותו מן הקצה אל הקצה2. כאשר אנו מבינים את יסודותיו האפשריים של הדין, נקל עלינו להבין את כל הדיונים והמחלוקות במשך הדורות בנוגע לדין זה. דוגמא לשימוש ביסוד הדין אנו מכירים במושג "דימוי מילתא למילתא"- הלמדן או הפוסק מנסים למצות את הבנתו במהות הדין וכך ניתן להשליך מדינים שונים ומשונים, שבבסיסם ישנו קישור כלשהו, שאינו נראה כלל מעל פני השטח3. לימוד שנעצר לפני ההבנה של סברות הדין ממצה במקרה הטוב את לבושיו החיצוניים של הדין, אך אינו מצליח לפענח ולהגיע אל פנימיותו, שהוא הדין בעצמו.

על אף חשיבותו של חיפוש יסוד הדין אין אנו מוצאים בדורות הקודמים דיונים וחיפושים מפורשים בכיוון זה. קשה לטעון שלא התענינו בהבנה מהותית של הדין, הן משום שאי אפשר להבין את הדין ללא הבנת בסיסו, והן משום שבפסיקת ההלכה בפרטי הדין חייבים להשתמש בהבנת הדין, וכך אכן נעשה. מוכרחים אנו לטעון שהדיונים הנגלים לעינינו אינם חזות הכול, ויש למצות מהכתוב את מה שנמצא בין השורות, והוא כנראה חשוב יותר ממה שכתוב בשורות עצמן. גאוני עולם, הקדמונים, יכלו כנראה ללמוד בצורות רבות, ולהבין את היסודות והמהויות של כל דבר ודבר, דבר שקשה לנו מאוד, וכמעט בלתי אפשרי ללא מחשבה מיוחדת וממוקדת.

כיצד אפשר להגיע ליסוד הדין?

השיטה הפשוטה ביותר הייתה למצוא את היסודות בדברי הקדמונים, אך כבר התברר ששם לא נמצא פתרון לבעייתנו. הדבר החשוב ביותר הוא לדעת מה אנו מחפשים. כאשר אדם ילמד בתודעה שהוא מחפש את היסוד ואת השורש של כל דבר הוא ירוויח מספר דברים: הוא יצליח למצוא בדברי הראשונים עצמם רמזים והצצות שיוכל לפענחם, ובנוסף הוא לא יתקע בסוף לימוד מקור כלשהו אלא ינסה להבינו. רוב הלומדים קוראים מקור כלשהו, וכאשר הם חושבים שהם מבינים אותו הם מסתפקים בכך. אדם שמחפש את השורש והמקור לא יעצור, וישאל את שאלת השאלות: "למה". גם כאשר ילמד דין מסוים ויצליח לסדר לעצמו את כל פרטי הדינים, וגם אם יצליח להכניסם בכללים מוגדרים המסדרים את כל השיטות וההסתעפויות, הוא לא יסתפק בכך. הוא יחתור לשלב הבא- שלב ההבנה. שלב ההגדרה וההכללה הוא חשוב מאוד, ואי אפשר להמשיך בלעדיו, אך אדם שמנסה להבין לא יוכל להסתפק בו. אדם שרוצה להבין את מה שלמד, ינסה להבין את הסברא העומדת מאחורי הכללים והדינים שלמד, ולא יגיע "אל המנוחה ואל הנחלה" עד שירגיש שהבין באמת את מה שלמד.

יתרונות השיטה

יתרונות שיטה זו מרובים. העיקרי והחשוב שבהם הוא שכך אדם מבין מה שלמד, ולא רק סידר דינים בטבלא או בכללים. יתרון נוסף הוא שכאשר מבינים את היסוד, אפשר לדעת מה יהיה הדין בכל תופעה ומקרה ע"פ היסוד. רווח נוסף הוא ההנאה הגדולה בלימוד וההזדהות עמו, שכן אנו בעיקרון אנשים אינטלקטואלים שלא מסתפקים בגדרים ודינים לא מובנים4. יתרון נוסף הוא הקלות היחסית בזיכרון הדברים. כאשר אדם הצליח לחדור אל מהותו של דין הוא מפנים זאת ומתחבר עמו לישות אחת, וכך יקל עליו לזכור את הדברים, זאת בשונה מגדרים וכללים שאינם מובנים כל צרכם. יתרון נוסף הוא החינוך לעמקות. האדם מתחנך להסתכל על כל תופעה בעומק ולבחון אותה ברצינות, ולא לחיות חיים רדודים המושפעים מחיצוניות תופעות וכד'.

טיפ לסיום

מקום טוב לבדיקת יסוד הדין הוא במקרי הקצה והגבול, והמקרים היוצאים מן הכלל. בהופעות ובמקרים הרגילים של כל דין קשה מאוד למצוא את יסודו, שכן שם כל האפשרויות מסתדרות. במקרי הגבול רק חלק מהיסודות נמצאים ושם אפשר לראות ע"פ ההלכה את היסוד המכריע. הנפקא-מינות הם כמעט תמיד מקרי גבול שכן בהם נמצאים רק חלק מהיסודות.

 


  1. להרחבה כדאי לעיין במאמר "אפריורית", פתיחתא ב'.

  2.  נציין כאן רק שתי דוגמאות מוכרות, אך הדבר נכון בכל דין ודין. בשבועות האחרון הועבר שיעור כללי ע"י הרב שרלו בנושא "כיבוד אב ואם". ההקדמה לשיעור ביררה את חשיבות החיפוש אחר יסוד הדין, שכן אחרת אי אפשר להבין באיזו מסגרת נמצא הדין, ומהם פרטיו. יסוד הדין יכול להיות הכרת הטוב, המשך המסורת, חלק מכבוד ה', ויכול להיות אף תיקון מידת העזות וקניית מידת בושת הענווה. כמובן שבעקבות כך משתנים מהותו של הדין וכל פרטיו לבלי הכר.

דוגמא נוספת היא דין פטור קטן מתשלומים שהועבר בשיעור הכללי האחרון ע"י הרב סתיו. הפטור יכול לנבוע מחוסר יכולת חיוב, או מחוסר הדעת של הקטן שהוא כאנוס, ויכול להיות שיש לקטן פטור מכל עונשים בתורה. כמובן שהדין שונה מהותית לפי כל אחת מהאפשרויות, והוא משנה את הגישה מן הקצה אל הקצה לגבי היחס לקטן, דיני התשלומים ויכולת הכפייה של בי"ד. ישנה גם נפ"מ גדולה, האם קטן יתחייב בתשלומי נזקו כאשר יגדל וכו'.

בדיקת יסוד הדין המבררת את מהות הדין ויוצרת נפקא-מינות עצומות נמצאת בכל דין ודין שנפגשים עמו.


  1. דוגמא מאלפת לכך, ראינו בדיוני הגמרא ב"ייאוש שלא מדעת". הגמרא הביאה שם הוכחות מתרומות שלא מדעת וכד', הגמרא התבססה על כך שאין כאן דין מקומי בייאוש, אלא יסוד מהותי של פעולות שמקבלות הסכמה רטרואקטיבית וכד'.

  2. ישנם המותחים ביקורת קשה כנגד בעלי בתים שבכל חייהם מתעסקים בעבדות מורכבות מאוד, רוכשים ידע גבוה מאוד, ודווקא בלימוד התורה מסתפקים בוורטים לא עמוקים, בשמיעת דרשות, ובלימוד בקיאותי וכד. בנוסף יכול להיות שכל הרתיעה וחוסר ההנאה של לומדי תורה נובע מכך שהם מרגישים שזה לא רציני, לימוד רציני ומובן אולי יפתור את הבעיה.

 

 

 

 

 

בית המדרש