ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מדוע תלונת בני ישראל לא הייתה מוצדקת?

ע"י: אבי אודסר

לכאורה תלונת בני ישראל מוצדקת, מדוע משה אומר ל-250 איש להקריב קטורת ובכך הוא גורם למותם, מדוע אינו אומר להם לעשות מעשה אחר בו לא היו מתים?

 "וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'  " (יז, ו).

"על דתן ואבירם הבלועים אנו מודים שחטאו, אבל מאתים וחמשים איש שמתו כמיתת נדב ואביהוא אתם הרגתם אותם שציויתם להקטיר קטרת" (רשב"ם  על הפסוק).

לכאורה תלונת בני ישראל מוצדקת, מדוע משה אומר ל-250 איש להקריב קטורת ובכך הוא גורם למותם, מדוע אינו אומר להם לעשות מעשה אחר בו לא היו מתים?

חיזוק לשאלה הזאת ניתן לראות בכך שהקב"ה מצווה את משה לומר לאלעזר לקחת את מחתות 250 האנשים ולעשות אותן ריקועי פחים לציפוי המזבח. והסיבה לכך היא: "כי הקריבום לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל" (יז, ג). הרמב"ן מביא פירוש שאומר       ש-250 האנשים קיימו את ציווי משה, בגלל שהם חשבו שבכך תהיינה המחתות לכלי שרת באוהל מועד לעולם.

לפני שנענה על שאלה זו, ננסה לזהות מי הם בכלל אותם האנשים המכונים: "נשיאי העדה קריאי מועד אנשי שם" (טז, ב)

רש"י אומר שהם היו מבני ראובן בכור יעקב. לעומתו, ה"אור החיים" טוען שאותם 250 אנשים היו גם משאר השבטים, אלה לא אותם בכורות שלאחר חטא העגל הוחלפו בלווים שעבדו במקומם במשכן (במדבר ג,יב), דווקא שבט לוי החליף כי רק הוא התייצב במלואו לקריאת משה: "מי ל-ה' אלי" (שמות לב, כו). כפי שנאמר ביחזקאל: "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' " (מד, טו).לכן גם לא היתה לאותם בכורות שלא נענו לקריאתו של משה תרעומת על כך.

אותם 250 איש היו דווקא חלק מאלה שנענו לקריאת משה "מי ל-ה' אלי", ועל-כן הם חשו שהם זכאים לעבודת הקודש, וכעת באו לתבוע מקום בעבודת הכהונה. ומכיוון שתביעתם זו היתה מתוך צימאון רוחני, זכו שמחתותיהם יהיו ציפוי למזבח שעליו יעשו הכהנים את עבודת ה' בהקרבת הקורבנות.

אם כן, מתחדדת יותר השאלה: מדוע משה רבינו גורם להם למות?

על כך ניתן לענות, שאותם 250 האנשים מצד אחד באמת היו מוכנים למסירות נפש עבור עבודת ה'. אולם, הם לא הסכימו לקבל את מנהיגותו של משה, שנבחר על-ידי ה' להנהיג את העם. הוכחה לכך היתה התזמון שבו התלוננו בדיוק, מתי שקורח יצא נגד משה בגלל הכבוד שלא קיבל. כיוון שכך, הם לא היו ראויים לעבוד את ה' בכהונה שלה מתאימים רק אנשים שלא חולקים על מאמר ה', ולא אלה המכונים: "הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם" (במדבר יז, ג). ואומר על כך רש"י: "שנעשו פושעים בנפשותם, שנחלקו על הקב"ה".

אך עדיין קשה, שהרי כוונתם היתה לשם שמים, כפי שהבינו בני ישראל בטענתם למשה ואהרן: "אתם המיתם את עם ה' " (במדבר יז, ו). מדוע משה אמר להם להביא קטורת ובכך ימותו במיתה כה חמורה?

נוכל לתת כמה תירוצים:

ראשית, היה להם ללמוד מנדב ואביהוא שהביאו אש זרה, ובשל כך מתו. ולכן כשהם לא חזרו בהם למרות כל זה, הם לקחו את גורלם בידם ובכך הביאו למותם ואין זו אשמתו של משה.

דוגמא נוספת לעיקרון זה היא: המרגלים שלא למדו ממרים שקיבלה צרעת, מפני שדיברה לשון הרע במרים והם, למרות זאת, דיברו לשון הרע ולכן נענשו.

שנית, היה על בני ישראל להבין שלא הקטורת היא זו שהמיתה את אותם האנשים, שהרי כאשר היתה המגיפה בעם ישראל, המגיפה נעצרה רק כאשר אהרן עמד עם הקטורת בידו, שנאמר: "וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת  וַיְכַפֵּר עַל הָעָם וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (במדבר יז, יב-יג), ואומר רש"י על אתר: "דבר אחר למה בקטרת, לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקב"ה תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא  הממית" (החטא היה שנחלקו על משה ובכך בעצם חלקו על הקב"ה שבחר אותו, הוכחה לכך כינויים: "החטאים" (במדבר יז, ג)). 

מכל האמור לעיל, ניתן להבין מדוע תלונת בני ישראל לא היתה מוצדקת.

 

לסיום, נאחל לנו ולכל ישראל, ובתוכם אנשי שדרות שעומדים בגבורה חרף הכל, שנצליח לעלות ולהתעלות בעבודת ה', ולאנשי שדרות שיזכו לשבת בשקט ובשלווה במקומם.

 

 

 

 

 

 

בית המדרש