ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

היחס ליג´ מידות שהתורה נדרשת בהם על פי משנת הרמב"ם

ע"י: ביסט ליקו

ביסט ליקו עוסק בשאלה המתודולוגית ביחס לפרשנות התורה. האם אנו ארכיאולוגים או פסלים? האם אנו חושפים את הקיים או יוצרים את האמת?

הרמב"ם מחלק את ההלכות לחמשה חלקים:

חלק ראשון – פירושים מקובלים, אלו הן הלכות שהתקבלו "למשה מסיני", אשר יש להם דרשה ואין עליהם מחלוקת.

חלק שני – הלכות "למשה מסיני", שלמרות שאין עליהם מקרא, הם מוסכמים על כולם, וגם עליהם אין מחלוקת.

חלק שלישי – הלכות שהתחדשו על ידי שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, ועליהן יכולה להיות מחלוקת.

חלק רביעי וחמישי – מנהגים ותקנות שחכמים תיקנו לאותו הדור כדי להרחיקם מעבירה, אלו סייגים שעשו חכמים. בנוסף, בקבוצה זו נכללים גם דינים שהחברה הסכימה עליהם.

את החלוקה הזאת הרמב"ם עושה גם בהלכות ממרים, אלא ששם הוא מחלק את הקבוצות לשלושה חלקים. במאמר זה אבקש לעסוק בחלק השלישי שמנה הרמב"ם.

בהקדמת הרמב"ם למשנה, וכך גם בספר המצוות, נאמר כי כל ההלכות המחודשות שנלמדו ע"י י"ג מידות אינן מדאורייתא, אלא אם כן יש קבלה לכך שהן הלכה למשה מסיני ובעצם מדאורייתא.

 כלומר, כל דבר שחכמים חידשו שאין לו קבלה (מסורת) הוא מדרבנן. לעומת הרמב"ם, הרמב"ן סובר שכל לימוד שנלמד ע"י י"ג מידות דינו דאורייתא. על כן, תמה הרמב"ן על הרמב"ם - איך ייתכן שלדעת הרמב"ם לימוד מי"ג מידות אינו דאורייתא?! אם כך, מה מעמדן של י"ג המידות?

את המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן בנוגע למעמד של י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן ניתן להעמיד על ההבדל שבין פָּסל לארכיאולוג. הרמב"ם נתפס כ"פָּסל". כלומר, כמו שהפָּסל לוקח את חומרי הגלם ויוצר דבר מסויים, כך גם אנחנו לוקחים את י"ג המידות ויוצרים דברים חדשים - אנו יוצרים את ההלכה, וזהו בעצם רצונו של ה'. ה' רוצה שאנו נלמד את התורה ע"פ שכלנו ונפסוק הלכה ע"פ הבנתנו, והלכה שאנו ממציאים תוגדר כדרבנן.

לעומתו, הרמב"ן נתפס כארכיאולוג. כלומר, כפי שהארכיאולוג מחפש דברים שכבר נמצאים, כך גם אנחנו מחפשים בתורה את רצון ה' בעזרת י"ג המידות, הכלי שניתן לנו. לכן, כל מצווה שנדרשת באחת מי"ג מידות חייבת להיות מדאורייתא, והרי שבכל דרשה מגלים את רצון ה'. לפי הרמב"ן, אשר סובר שמטרת י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן היא לגלות את רצון ה' בתורה, יש לשאול מדוע ה' לא אמר לנו במפורש את רצונו - את המצוות - מדוע צריך שחכמים ידרשו זאת? תשובת הרמב"ם לשאלה הנ"ל היא שה' כן גילה לנו במפורש בתורה או על ידי המסורת למשה מסיני את מה שרצה לגלות לנו, וי"ג המידות נועדו לכך שגם חכמים יחדשו הלכות, ובכך אנחנו נעשים כשותפים לה', ומתקרבים אליו. אך לדעת הרמב"ן, השאלה לכאורה קשה. תשובת הרמב"ן לדבר היא שה' רוצה שאדם ילמד ויפעל בעולם, ולא שיהיה כמו רובוט אשר רק מציית לציווים. ה' רוצה שנחקור ונדרוש וע"י זה נגלה את רצון ה' בתורה.

מטרת האדם היא להשיג ככל יכולתו את רצון ה', וזה נעשה בעזרת י"ג המידות. מכאן בעצם ניתן ללמוד כי שיעור גמרא עיון, אשר בו רואים כיצד מנסים החכמים לגלות מה ההלכה, כלומר מה הוא רצון ה', הוא בעצם שיעור האמונה הטוב ביותר שיכול להיות. ככל שלומדים יותר כך מגלים יותר את רצון ה'.  

 

 

בית המדרש