ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

כל מה שרציתם לדעת על שלושת השבועות

ע"י: ינון טייטלבאום

סקירה של ענייני שבעה עשר בתמוז, שלושת השבועות, תשעת הימים ותשעה באב. מה עניינם? מה עושים בהם? הכל כאן

 

שלושת השבועות הם שלושה שבועות שמתחילות בצום י"ז בתמוז ונגמרות במוצאי צום ט' באב. בשלושת השבועות ובצומות בכלל יש דינים שונים, לפי המחבר של קרני יוסף שעתיד בית המקדש להבנות, צום י"ז בתמוז וצום ט' באב יהפכו לימים טובים ושלושת השבועות ביניהם יהפכו לחול המעוד.

דיני י"ז בתמוז

י"ז בתמוז שחל בשבת, יש אומרים שהנושא אישה ביום שישי - ט"ז בתמוז, צריך להקפיד במיוחד לעשות את החופה ואת ה"יחוד" לפני שקיעת החמה, למרות שמצד קנין בשבת יש להקל לשאת אישה בערב שבת בין השמשות, הסיבה לכך היא שלפי האבלות על החורבן מתחילה כבר מבין השמשות של יום ט"ז בתמוז, ולכן כל האיסורים הנוהגים מי"ז בתמוז עד תשעה באב, חלים כבר מבין השמשות. ישנן קהילות שנהוגות בשבת שלפני צום י"ז בתמוז, צום גדליה וצום עשרה בטבת, אחרי קריאת ההפטרה, שליח הציבור מכריז ומודיע לציבור המתפללים באיזה יום יחול הצום. הסיבה לכך היא לפי שבזמן חז"ל תעניות אלו לא היו קבועות, אלא תלויות ברצון הציבור, לכן נהגו להכריז עליהם, כדי להודיע שאכן רוצים הם להתענות. בנוסף הסיבה שצמים על י"ז בתמעל כי אירעו בו צרות רבות לעם ישראל , נשתברו הלוחות1, ובוטל התמיד, והובקעה העיר2, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. שכי"ז בתמוז, וגם ט באב שיוצאים בשבת, נדחים ליום ראשון ולא מקדימים אותן, כי עניין של פורענות אין מקדימים. אולם החומרות שיש בט באב, אינן חלות על י"ז בתמוז ואין חלות גם על שאר בצומות.

חודש אב + ט באב

השם שמוסיפים לחודש אב זה "מנחם", מכיוון שעם ישראל זקוק לנחמה בחודש זה, לכן החודש נקרא מנחם אב. דבר נוסף, לפי החתם סופר, בתשעה באב נולד משיח ששמו היה מנחם, וגם במגילת איכה  אנו מבקשים מהקב"ה  שינחם אב, דהיינו שינחם אותנו. לגבי תספורות ישנן כמה וכמה סברות ממתי אסור להסתפר:

-מי"ז בתמוז.

-ראש חודש אב.

בשבוע שחל בו ט באב.

גם אם יש ברית מילה, אין מסתפרים, גם בעלי השמחה אין רשאים להסתפר. מכיוון שבתספורת אין כלל משום צורך המילה, וכשלא מסתפרים אין שום גרעון בשמחת המילה.

יש שאומרים שאסור ללמוד תורה מערב הצום ועד חצות היום של הצום, מכיוון שהלמידה שלו עלולה להכניס אותו לשמחה ביום שכזה, אך דברים הקשורים לצום מותר, וגם אמירת תהילים. כי הסיבה שאסור ללמוד תורה בערב תשעה באב אחר חצות היום היא משום שכל מה שאדם לומד מחצות היום ואילך דעתו עליו ומהרהר עליו בלילה ונמצא שנכנס לתשעה באב כשהוא שמח, אבל מזמורי תהילים שאינו מעיין בהם דרך לימוד אלא אומרם דרך בקשה, אין חשש שיבוא להרהר בהם בליל תשעה באב.

הסעודה האחרונה שלפני התחלת צום יום הכיפורים וצום תשעה באב נקראת "סעודה המפסקת". לפי שהיא מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן האסור באכילה.

בתשעה באב מתענים ומתאבלים, מפני חמשה דברים שאירעו לאבותינו בתאריך זה: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו - יוצאי מצרים - שלא יכנסו לארץ1; וחרב הבית בראשונה2 ובשניה3; ונלכדה ביתר4; ונחרשה העיר5 (תענית פ"ד מ"ו)."  למאורעות אלו קיימת השלכה רבה על כל הדורות. בחורבנו של בית המקדש איבדנו שפע רוחני רב ביותר. דיני האבל שאנו מקיימים בתשעה באב, מלווים בציפייה לבניינו המחודש של בית המקדש ולבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו.

בתשעה באב קוראים את מגילת איכה, לפי שמגילת איכה היא דברי קינה על חורבן הבית הראשון, על נפילת ירושלים ועל עם יהודה שגלה לבבל.

בתשעה באב נוהגים להסיר את הפרוכת מארון הקודש, על שם הנאמר במגילת איכה: "בצע אמרתו", ודרשו חז"ל "בזע פרפורין דיליה". פירוש: קרע מלבושיו. על פי המובא במדרש, שטיטוס הרשע נכנס לבית קודש הקדשים כשחרבו שלופה בידו וגירד את הפרוכת.

החל מליל תשעה באב ועד למחרת בחצות היום, אין יושבים על כיסא או על ספסל וכדומה, אלא על מקום נמוך, הטעם לכךהיא על שם שנאמר במגילת איכה: "ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון". בנוסף, על פי המובא בברייתא (תענית ל, א): "כל המצוות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב"

בתשעה באב אין מברכים איש את רעהו בברכת שלום, כמנהג אבלים והטעם לכך היא שלפי ש"שלום" גזור משלמות, ושלמות היא מאתנו והלאה ביום זה.

בתשעה באב אסור ללמוד תורה אלא בנושאים הקשורים לחורבן ולאבלות  שלפי שלימוד התורה משמח את הלב, כפי שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ובתשעה באב אסורה השמחה (שם).

במוצאי תשעה באב אחרי תפילת ערבית, יש נוהגים שלא לקדש את הלבנה מיד, אלא הולכים לבתיהם לסעוד ולאחר מכן חוזרים לבית הכנסת ומקדשים את הלבנה בציבור. מפני והואיל וצריך לקדש את הלבנה מתוך שמחה, לכן סועדים תחילה כדי להפיג את אבלו של יום.

למרות שמבואר בפוסקים שלפני ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב יש לנעול נעליים, מכל מקום אם כתוצאה מכך יימנע מלברך ברכת הלבנה בציבור, לא ילך לביתו לנעול נעליים אלא יברך כמות שהוא. מפני שלפי ש"ברוב עם הדרת מלך" עדיף על ברכת הלבנה עם נעליים.

 

 

בית המדרש