ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הסברות בלימוד של ניל אמסטרונג

ע"י: מלכיאל השכל

מה הקשר בין אמירותו המפורסמת של האסטרונאוט ניל אמסטרונג לבין לימוד תורה? והאם זה קשור לשלת גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה. מאמר על חלל בלי יותר מדי אבק כוכבים

 בשבוע שעבר הלך לעולמו ניל אמסטרונג.לרגל המאורע ראיינו ברוב כלי התקשורת מומחים לחקר החלל והם נשאלו את אותה השאלה בניסוחים שונים.האם אכן ניל אמסטרונג עשה "צעד גדול לאנושות" ? מה הטעם להשקיע כל כך הרבה אנרגיות ומשאבים כדי לדרוך על הירח ?

את תשובתם ניתן היה לחלק לשניים.תשובה תועלתנית ותשובה עקרונית.התשובה התועלתנית הייתה שחקר החלל הביא בעקיפין לפיתוחן של אלפי טכנולוגיות שאנו משתמשים בהם ביום יום.

כגון טכנולוגיית ייבוש המזון,המצאת הטפלון,יצירת תחום בקרת האיכות שהוריד את הפגמים בפסי הייצור מ-1% לכמה פרומילים בודדים ועוד ועוד.טכנולוגיות אלו הוטמעו במגוון תעשיות ומוצרים:במזון לתינוקות,בנעלי ההתעמלות שלנו וכו'.

התשובה העקרונית של טל ענבר ראש המכון לחקר החלל במכון פישר למחקר אסטרטגיה וחלל הייתה : "בני אדם צפו בירח משחר האנושות ותמיד רצו להגיע לשם.אנחנו צורת החיים היחידה על פני הפלנטה שלנו שב-DNA שלה טבוע המחקר.אם יש הר נטפס עליו ואם יש ים נצלול לתוכו ואם יש אוויר נטוס בו.

...הצעד של ניל אמסטרונג חרג במימד ובזמן והפך את האנושות לאחרת,כי אנושות שבה מביטים בירח ויודעים שאנשים בשר ודם הלכו עליו היא אנושות בעלת תודעה אחרת".

מעניין כי שאלה זו לא הועלתה בנוגע למשאבים והאנרגיות שהושקעו באולימפיאדה שזה עתה הסתיימה.

ההיקש לעולמה של תורה מתבקש.חז"ל התייחסו למתח שבין הת'כלס ("מה יוצא לי מזה ? ") לבין הלימוד התיאורטי:

"וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה."(קידושין מ:).

יש שהגדירו את ייחודה ובשורתה של החברה היהודית בכך שהיא חברה לומדת. והראיה שלהמולת בית המדרש בניגוד לדממת ספריית האוניברסיטה וכן לחתך האוכלוסייה הנרחב המגיע לבית המדרש אין אח ורע בעולם.

על כולם מוסכם שחובה לעשות (ועל הלומד בלבד נאמרו דברים חריפים :'אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם' - הלמד לעשות, לא הלמד שלא לעשות, שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא." תורת כהנים בחוקתי י' פרשתא א',ה' וכן באבות:"הלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות".) השאלה היא מה הוא הדגש.

יש הלומדים במטרה ל"אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא",יש הלומדים כחזונו של הרב קוק ב"בירור הלכה",יש שהעמידו את ההלכה כיצירה עצמאית בעלת מבנה משל עצמה ("איש ההלכה" לרב סולבייציק),יש הלומדים בעיקר למען העיון בבחינת "להלכה ולא למעשה",יש הלומדים כדי לחשוף את הרעיונות הרוחניים והנפשיים שמאחורי העיון. (ראה ספרו של הרב שג"ר "ובתורתו יהגה") וכן יש שיטות שונות בנוגע למה היא תורת ארץ-ישאל.

ובחזרה לחקר החלל,יש הרואים בו עיסוק לגיטימי כחלק מעולמו הטבעי של האדם כבשאר עיסוקיו.עיסוק שאינו צריך לשרת מטרה רוחנית אחרת או לקבל "הצדקה דתית"(עין איה,"בהע"ב בוצע" ברכות מו.),יש הרואים בו מבוא לידיעת ואהבת ה' כ"הכשר מצווה" ויש הסוברים שחקר החלל עצמו יכול להיות בבחינת עבודת ד'.

בין כך ובין כך נראה שלעיתים צעדים קטנים של עם ישראל בכל תחומי החיים הם צעדים גדולים לאנושות כולה.

 

 

בית המדרש