ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

כשמדרגות החיים נתקעות

ע"י: אמתי קטי

בטור אישי שנכתב מהלב כותב אמתי קטי על מדרגות החיים שלפעמים נושאות אותנו מאליהם ולפעמים נתקעות ומדמות לנו כאילו נתקעו חיינו. בעקבות רבי נחמן הוא לומד כי יציאה ממשבר ודיכאון היא דווקא בהכרה שהחיים הם בסך הכל מדרגות

"מדרגות נעות אף פעם לא מתקלקלות. הן פשוט הופכות למדרגות." משפט זה של הסטנדאפיסט מיטץ' הדברג בעיני הוא משל לחיים. אפשר להמשיל את חייו של אדם כגרם של מדרגות: לפעמים עולה ולפעמים יורד. אני הייתי רוצה להוסיף למשל זה עוד רעיון: חיו של אדם כגרם מדרגות נעות; לפעמים החיים נמצאים בעלייה, כל דבר שאתה עושה אתה מצליח, הכל פשוט מסתדר בעצמו ומרגיש כמו עליה במדרגות נעות, כלומר הכל מסתדר ללא התערבות האדם העצמו. אך לפעמים אותם מדרגות מפסיקים לעבוד. זה יכול להיות בגלל מעשה של האדם או בעקבות בחירתו של הקב"ה. במקרים כאלה, שמרגישים שהחיים לא זזים לשום מקום, שהדברים אינם נופלים בידו, יש לכאורה לאדם שתי אפשרויות: לרדת, לפול לדכאון או לעלות במעלה המדרגות. נכון, זה לא אותו הדבר כמו מקודם, המדרגות לא נעות מעצמן, האדם צריך להפוך מפסיבי, אחד שנותן למדרגות לעלות מעצמן, לאדם אקטיבי, שעולה בזכות עצמו.האדם צריך לדאוג בעצמו שהדברים יקרו, הוא זה שצריך "להתגבר כארי".

רבי נחמן כותב משהו דומה בעצות ישרות, התחזקות ס"א: "כי באמת צריך האדם לידע ולהאמין, שנפש כל אחד מישראל גבוהה ויקרה מאוד מאוד...ויכולים לזכות למדרגות גבוהות וקדושות מאד מאד כמו כל הצדיקים והכשרים, כי גם עליהם עברו מחשבות וחלישות הדעת כאלה וכאלה אך היו משכילים לבי להניח להטעות אותם, והתגברו והתחזקו מאוד, עד שזכו למה שזכו...". מה שרבי נחמן אומר שהצדיקים הגדולים הגיעו למדרגתם לא בגלל שהכל פשוט הצליח להם תמיד, אלא שכאשר המדרגות התקלקלו הם לא חיכו שיחזור אלא התגברו והמשיכו לעלות בעצמם. כאשר החיים מרגישים תקועים ואינם מתקדמים כמו שהיינו רוצים, חס וחלילה אם נחשוב שזהו, אי אפשר לעלות עוד, אלא בנקודות אלה האדם צריך להתחזק, להתגבר, ולעלות מעלה בזכות עצמו. פה זה מבחנו של האדם, פה זה הזדמנותו של האדם להראות לה' שרוצה הוא הוא לעלות, ולא רק שיש לו רצון אלא גם עושה פעולה אקטיבית לדאוג לזה בעצמו בלי עזרתו של הקב"ה. החיים הם כמו מדרגות נעות. כאשר הן מתקלקלות פשוט צריך להשקיע מאמץ לעלות.

 

 

בית המדרש