ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

רק אברהם ראה את העולם כ-"בירה דולקת"

ע"י: גלעד צורן

20 דורות עוברים אך הק בוחר להתגלות דווקא לאברהם, מדוע? המדרש מסביר שרק אברהם ראה את העולם כ-"בירה דולקת". המושג הזה צורך ביאור

על הפסוק הפותח את פרשתנו נכתב המדרש הבא: 

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו', ר' יצחק פתח (תהלים מה) שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם, (שם /תהלים מ"ה/) ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך, ויתאו המלך יפיך ליפותיך בעולם והשתחוי לו הוי ויאמר ה' אל אברם (בראשית רבה לט, א).

(יא) שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ:

(יב) וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ: (תהילים מ"ה)

הקשר בין הפסוקים המופיעים בתחילת המזמור הוא נטישת בית האב. מזמור מ"ה בתהילים עוסק בחציו הראשון בשבחי המלך ובחציו השני בבת שמתחתנת איתו. הנמשל, עפ"י רש"י, הוא שהבת היא כנסת ישראל והמלך הוא ה'. הפסוק בראשית המדרש הוא הפסוק הראשון במזמור שבו המזמור פונה אל הבת ומזכיר אותה. הקבלה זו מתאימה לאברהם כי הוא הראשון בכנסת ישראל. עפ"י רש"י לפי המזמור יש כאן תנאי – אם הבת תשכח את בית אביה, אז יתאוה המלך ליפיה. יש מה להאריך בהקבלה בין תיאור סיפור אברהם בתורה לבין מזמור, אבל אנחנו נתמקד יותר במדרש עצמו.

המדרש שלפנינו בא לענות על השאלה מדוע ה' לפתע נגלה דווקא אל אברהם ולא אל אף אחד מ-20 הדורות שקדמו לו, והתשובה היא שאברהם היה היחיד שחיפש את ה'. אברהם רואה את העולם שנמשל ל"בירה דולקת". הוא תוהא אם מישהו מנהיג את הבירה הזאת, ואז מנהיג הבירה – ה', נגלה אליו.

מה המשמעות של הביטוי "בירה דולקת" בהקשר הזה?

ניתן להבין זאת בשני אופנים (ישנה גם אפשרות שלישית, עפ"י החסידות אבל היא לא נכנסת בפשט בשום אופן):


  1. הבניין מואר – כלומר הנמשל הוא שהעולם עובד, קורה בו משהו, הוא לא בניין חלול וריק אלא יש בו כוח כלשהוא. אברהם תוהה מי זה שגורם לאור לדלוק בבניין הגדול והמפואר, ואז נגלה אליו הקב"ה ומודיע לו שהוא "בעל העולם", ושאכן לכל היופי הזה יש מנהיג.

  2. הבניין עולה באש – אברהם רואה שיש אנרכיה מוחלטת, כל אחד עושה מה שבא לו, ונראה כאילו העולם קורס, כנראה שהוא הגיע למסקנה של קיום כוח אלוקי כלשהוא עוד לפני כן (כפי שטוען הרמב"ם בהלכות ע"ז א, ג), ולפתע הוא מגיע לתובנה קשה על העולם וזה גורם לו לתהות האם יש איזשהו מנהיג שמוביל את העולם למקום מסוים, האם יש תקווה לבירה הזאת? ואז נגלה אליו הקב"ה מבין הלהבות ו"הציץ עליו". והודיע לו שאכן יש מנהיג לבירה (מבוסס על הרב יונתן זקס).

מבחינת הפשט הפירוש הראשון מסתבר יותר. כלומר התמיהה של אברהם "תאמר שהבירה הזאת בלי מנהיג" מתאימה להבנה שבה הוא רואה משהו טוב, ותוהה מי מנהל אותו. על כל פנים מחיפוש קצר של המילה "דולקת" נמצא שהיא באה בסמיכות רק לדברים דליקים שעולים באש – עששית, נר, מנורה, מערכה, קטורת וכו', ולא על דברים מוארים (אפשר עוד להאריך ולבדוק קשר מסוים בין המדרש לבין ב"ק כב. שגם שם מוזכרות המילים "בירה" ו"דליקה").

מה המשמעות של כל אחד מהפירושים?

שמעתי פירוש שטוען שהמשמעות של המדרש עפ"י ההבנה הראשונה, היא שלא ניתן להגיע אל ה' בדרך הטבע. אתה יכול לראות עולם מאוד יפה ולתהות אם יש לו מנהיג, אבל עד שבעל הבירה לא יציץ עליך בחיים לא תוכל להגיע אליו, אלא רק להעלות ספקולציות בקשר לקיומו. כל עוד אתה לא מכיר את המושג אלוקים אתה לא תגיע להבנה הזאת באף חקירה אלא רק להבנה שיש סיבה ראשונה.

את הפירוש השני אפשר לקחת רחוק יותר. המנהיג רק מודיע לאברהם שהוא קיים, הוא לא טורח לכבות את האש, אבל הוא מודיע לאברהם שלמרות האש והאנדרלמוסיה, יש הנהגה, שמסתתרת ורק מציצה מאחורי הלהבות. הרוע קיים בעולם, ולא ה' הוא זה שיכבה אותו. מי שצריך לכבות אותו הוא אנחנו, וזה התפקיד שלנו בעולם.

 

 

 

בית המדרש