ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

בין קין והבל לעשו ויעקב - שבר משפחתי ותיקונו

ע"י: מתניה בארי

מאבקים משפחתיים מצויים בתנ"ך לא מעט. מתניה מתחקה אחר שניים מהם ומלמד מסר מהותי וחשוב אודות היחסים הבין משפחתיים. גבורתה של המשפחה על העימות

מעל שורות אלו נשתדל לעמוד על נקודה מעניינת העולה מהשוואת הכתובים המתארים את סיפורי העימותים בין האחים[1] בספר בראשית: 

טובים השניים

למיטב זכרוני, ישנם רק שני זוגות של תאומים במקרא: עשו ויעקב, פרץ וזרח. אולם, לא מתואר לנו דבר על פרץ וזרח מלבד לידתם. קין והבל דומים יותר אל עשו ויעקב מבחינת תיאור התורה את חייהם כבנים לאותם הורים.

העימות בין עשו ליעקב מתואר בשלושה שלבים: השלב הראשון הוא ברגע לידתם. כבר מלידתם יעקב "עוקב" את עשו, וחז"ל אף נדרשים להסביר את עובדת יציאתו של עשו ראשון, כעין תחרות ביציאה בין האחים.

השלב השני הוא בבחירת המקצוע: התורה מתארת את גדילת האחים כאילו גדלו לתוך אותו עיסוק מסוים[2]: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (כה:כז). תיאור זה הוא ייחודי, אשר ניתן למצוא לו מקבילה (הן בלשון "ויהי", והן בתוכן בחירת המקצועות כמנוגדים זה לזה) רק אצל קין והבל: "וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" (ד:ב). רשב"ם, אב"ע וחזקוני[3] מבארים את "ישב אהלים" כרועה צאן, הדומה להבל, וממילא עשו הוא הדומה לקין, המתעסק בקרקע[4].

השלב השלישי הוא העדפת ההורים: יצחק אוהב את עשו, עם סיבה מפורשת: "כִּי צַיִד בְּפִיו", בעוד רבקה אוהבת את יעקב לכאורה ללא סיבה.

אנו נתמקד כאן בשלב השני של העימות בין האחים, אשר דומה לו מצוי גם אצל קין והבל[5]. אמנם על קין והבל לא נאמר שהם גדלו, אולם הדמיון בסדר הופעת הדברים בפרשות קיים: ראשית מתואר ההריון, שנית מתוארת לידת הגדול ושמו, שלישית לידת "אחיו"[6], ושמו. לבסוף אנו מגיעים לבחירת המקצוע, המשלימה את ההנגדה בין האחים במקרה של קין והבל.

מה ניתן ללמוד מדמיון זה? הרב אלחנן סמט ביקש ללמוד מהדמיון שהקטע לא מסתיים בביטוי "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם", כפי שניתן היה לחשוב, אלא ההמשך הוא המשך ישיר[7]. אנו ננסה להסיק מדמיון זה דווקא את ההבדל בין הדמויות.

שמעתי פעם מפי הרב יעקב מדן כי דמיון בין שתי פרשיות מבחינת הסיפור, אך לא מבחינת הביטויים הספרותיים, מרמז על דמיון במסגרת, אך לא בתוכיות הדברים[8].

הכל נשאר במשפחה

כל סיפור נתינת הברכה של יצחק, כולל ה"תעתוע" כביכול של יעקב, משופע בביטויים המתארים את הזיקה המשפחתית בין הדמויות השונות. לדוג': "וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר".

יש שביקשו ללמוד מנקודה זו את דרכה של התורה להעביר ביקורת עזה: כך מתנהלת משפחה? כך אומרת אם לבנה, המספרת לו על דברי האב לבן אחר, שנאמרו בחדרי חדרים? כל אזכור מחודש רק מודיע לנו על גודל השבר, שכך מתנהלת משפחה של שניים מאבות האומה, ואחת מאמותיה.

על בסיס ההשוואה בין עשו ויעקב לבין קין והבל, ננסה ללמוד מנקודה זו אלמנט אחר. הרב סמט, בתארו את הדמיון בין הפרשיות, מזכיר נקודה חשובה המבטאת את העימות בין האחים: כמות האזכורים של כל אחד. בפרשיית יעקב ועשו (עד מכירת הבכורה), כל אחד מהם מוזכר תשע פעמים: עשו פעמיים בחלק הראשון (עד "ויצחק בן ששים..."), ויעקב פעם אחת, לבטא את העובדה שעשו הוא הבכור. אולם בחלק השני מתהפכות היוצרות, ויעקב מוזכר שמונה פעמים, בעוד עשו מוזכר שבע בלבד[9], לבטא את העובדה שיעקב הוא עתה הבכור.

אם נבדוק את הופעת קין והבל בפרשייתם, נראה שקין מופיע 14 פעמים[10]. הבל, לעומת זאת, מופיע שבע פעמים בלבד. אולם הביטוי "אחיו" מופיע אף הוא  שבע פעמים, וסה"כ 14. קין, לעומת זאת, לא זוכה לייחוס משפחתי, אף בלידתו.

אילו רצתה התורה לבטא את השבר הנורא בתא המשפחתי של המשפחה הראשונה בתבל, היה עליה לתאר גם את קין כאחיו של הבל, כפי שעשתה אצל יעקב ועשו. אולם לא כן הוא: הבל הוא "אח" של קין, בעוד קין אינו "אח" של הבל.

משפחה קודמת לכל

על כל האמור, נסכם: ההבדל הבולט בין קין והבל לבין עשו ויעקב הוא ביחס המשפחתי. למרות כל התחרותיות, וכל העימות בין האחים, עשו ויעקב נותרים אחים זה של זה. היותם אחים גוברת על כל העימותים וכל המאבקים.

אולי זהו גם היסוד למדרשם של חז"ל על כיבוד האב של עשו: וכי הביטוי "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי", יש בו משום כיבוד אב? או שמא "וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה", האמור על נשותיו? אולי מועט שבמועט. אולם על בסיס דברינו, ניתן אולי לראות את מדרשם של חז"ל, "הה"ד (מלאכי א) בן יכבד אב, זה עשו שכבד אביו הרבה" (שמות רבה (וילנא) פרשת כי תשא פרשה מו). חז"ל קראו בין השורות את מקומה של המשפחה עבור עשו, ולפיכך תלו בו את מצוות כיבוד אב.




[1] אנו נתמקד כאן בפרשייה הפותחת את פרשת תולדות, עד מכירת הבכורה.


[2] לו יתואר שגם היום היה כזה פשוט לבחור עיסוק...


[3] בשונה מרוב הפרשנים המתארים את ישיבת האהלים כלימוד תורה.


[4] לכאורה, ניתן היה לדמות את עשו להבל, משום שהם הראשונים המובאים, וכן משום שעשו שונה מקין: אחד עובד אדמה, בעוד השני איש שדה (נח נקרא "איש האדמה"). האחד מתעסק באדמה ממש, ובגידוליה (וכן נח), בעוד השני מתעסק בשדה שכבר עומד וישנו, וכידוע השדה הוא מקום רעיית צאן.

אך יש גם להבחין כי היו לעשו שני עיסוקים: מחד הוא יודע ציד, מקצוע שלא בהכרח היה קיים קודם ההיתר לאכול בשר בימי נח, ומנגד הוא איש שדה, שהוא דבר אחר, שיכול להיות כ"עובד אדמה" ממש. לפיכך עשו הוא המתעסק באוכל, בעוד יעקב מתעסק בגידול בהמות בחייהן.


[5] הסיפורים אינם זהים לחלוטין. לדוגמא, ליעקב ניתן שם, להבל לא.


[6] וראה בהמשך את משמעות היותו "אחיו".


[7] וממילא יש להבין מחדש את משמעות הביטוי הפותח: "אלה תולדות יצחק בן אברהם". מסתבר שהתולדות כוללות את סיפור גדילת הנערים, לפחות עד מכירת הבכורה.


[8] וראה לדוגמא את הדמיון בין סיפור הכרתת הזכרים באדום ע"י דוד, הכולל את בריחתו של בן הדד למצרים, עד חזרתו אל עמו לאחר מות דוד ויואב (מלכים א' יא), לבין גזירת פרעה על הזכרים, הכולל את בריחתו של משה ממצרים, עד חזרתו אל עמו לאחר מות פרעה.


[9] על כל המשמעויות של המספרים הטיפולוגיים שבע ושמונה.


[10] למרות שיש לתהות האם הביטוי "וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד..." הוא כבר קטע חדש, ספרנו גם אותו.


 

 

בית המדרש