ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

על זוגיות ושכנים

ע"י: הרב מומי פאלוך

בשיעור קצר שהעביר הרב פאלוך במסגרת תוכנית הבוגרים של ישיבת ההסדר נוצר דיון אודות סיפור נישואיו של רבי יהושע, בנו של רבי עקיבא.

 סיכום השיעור על ידי תלמיד (הסיכום לא עבר את אישור הרב)

הקדמה

בגמרא מסופר כי כאשר אדם נושא אישה שואלים אותו 'מצא או מוצא' כאשר 'מצא' מפנה אותנו לפסוק מצא אישה מצא טוב, ו'מוצא' מפנה אותנו ל'מוצא אני את האישה מר ממוות'. מנהג זה מעלה בפנינו מספר פנים לסיטואציה בה השכנים תוחבים את אפם לתוך עולמנו המשפחתי באופן כה בינארי וסטיגמתי. ניתן להציע כי מדובר בשאלה פתוחה בה הזולת פותח בפניך את האפשרויות לחוות את הזוגיות באופן סובייקטיבי כטוב וכרע כאשר הנתונים אובייקטיבים ונתונים.

בנו של רבי עקיבא ואשתו

בתלמוד הירושלמי כתובות לג, ב כתוב "אבל דברי חכמים נושא אדם אשה ותנה עמה על מנת שלא לזונה ולפרנסה ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדו תורה. מעשה ברבי יהושע בנו של ר"ע שנשא אשה והתנה על מנת שלא לזון ושלא לפרנס ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה וכיון שבא שני רעבון וחלקו הנכסים ביניהן התחילה קובלת עליו לחכמי ישראל אמר להן היא נאמנת עלי יותן מן הכל אמרה להן בודאי כך התניתי עמו אין אחר קניין כלום".

וריציא אחרת של הסיפור מילקוט שמעוני משלי יח,תתקנח "מעשה בבנו של ר' עקיבא שנשא אישה. מה עשה כיון שהכניסה עמד לו כל הלילה והיה קורא בתורה בפרשה. אמר לה סיבי בוצינה ואנהירי לי (החזיקי לי את הנר והאירי לי). סבת לה כל לילה בוצינא והות קיימא קמיה מנהרא עד דאתא צפרא (עמדה מלילה עד בוקר והאירה עבורו), בצפרא קרב רבי עקביבא לגביה ואמר ליה ברי מצא או מוצא, אמר ליה מצא.

לפי גרסת הילקוט מה חושבת אישתו של רבי יהושע? נתון לנו כי היא עמדה והאירה אולם כיצד אנו מתייחסים לעובדה שבליל הכלולות הזוג אינו עוסק במימוש הזוגיות ויחסי האישות אלא בלימוד תורה. לכאורה, ניתן היה לראות את זה באור שלילי כאשר מדובר באישה כעוסה וצוברת משקעים אשר נגזר עליה בליל הכלולות לעמוד לילה שלם ולהחזיק את הנר עבור בעלה שלא מתייחס אליה. לעומת זאת, נראה כי הצלילים של הסיפור הם רומנטיים כאשר מדובר בהתמסרות זוגית עבור לימוד התורה כאשר האישה נרתמת באופן הרמוני לאידיאל הלימוד של בעלה.

בגרסה נוספת בתהילים נט,ג ניתן לשים לב שבעלה אומר לה 'טלי לנו' בשיתוף המגמה. וכן מהנוסח שם לא ברור אם הנר מאיר או שהיא עצמה מאירה. בנוסף אנו רואים שם שהאישה הייתה שותפה פעילה בלימוד כאשר היא גוללת עבורו את הספר כאומרת אני שותפה במידת האפשר בלימוד התורה של בעלי. בגלילה המשותפת ישנה אמירה כאילו רבי יהושע פותח בפניה את עולמו התורני ומאפשר לה להיכנס וליטול חלק.

בסופו של הסיפור יש את המפגש של רבי עקיבא שנטש את אישתו 40 שנה בשם לימוד התורה ושואל מצא או מוצא כאשר אולי ישנה הנגדה או מבחן של אשת רבי יהושע אל מול מסירותה של רחל אשת רבי עקיבא. ייתכן ויש הנגדה בין הנתק שבין תורתו של רבי עקיבא ואישתו אל מול השיתוף שאישתו של רבי יהושע חווה עם בעלה. לחלופין ניתן לומר שמדובר במעין טבילת אש בזעיר אנפין כאשר האישה החדשה חווה מעט את חוויתו של רחל ובכך עוברת את מבחן המצא או מוצא.

 

 

בית המדרש