ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מעמד ההלכה והאינטואיציה

ע"י: אביאל רוזנברג

במסגרת חבורת הבוגרים של ישיבת פתח תקוה מעביר אביאל חבורה העוסקת במעמד ההלכה בעולם הדתי. בעקבות פסקאות של הרב קוק מצטיירת לנו עבודת ה´ חדשה ופנימית.

רבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין, פגע ביה בגינאי נהרא, אמר ליה: גינאי, חלוק לי מימך ואעבור בך, אמר ליה: אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני, אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה. אמר ליה: אם אי אתה חולק, גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם, חלק ליה. (תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד א)

 

עבודה רוחנית גדולה היא לאדם, שיפתח כ"כ את עצמו עד שיכיר את קרבת אלוקים אליו בפנימיותו. כל סדרי החיים הם מתיישרים, כשנטייה זו הכוללת היא מתעוררת יפה. לשם צורך זה אין הפרש באיזה אופן יבאו לידו ההרגשות עד קרבת אלקים, אם יבאו בדרך שכל והכרה הגיונית או בדרך הרגשה פנימית, ובלבד שיכיר בתוכיותו את עצמה ואמתתה. המצות כולן והתפילות, הנן המכשירים היותר טובים להרחיב את הנטייה של קרבת אלקים, ולהרחיב את צעדיה במעמקי הנפש. על כן גדול ורם הוא מאד ערך כל תפילה בכוונה, כל ברכה ותהילה, כל מצוה וכל מנהג טוב, שהם הם הנם האמצעיים לייסד את הרגשת קרבת אלוקים בלבו של אדם בדרך יסוד מוסד... (שמונה קבצים, קובץ א, פסקה כ)

 

וזאת הוא שורש החיים של יהודא להביט לה' בכל דבר ולא להתנהג על פי מצות אנשים מלומדה אף שעשה אתמול מעשה כזו מכל מקום היום אינו רוצה לסמוך על עצמו, רק שהשם יתברך יאיר לו מחדש רצונו יתברך ועניין הזה יחייב לפעמים לעשות מעשה נגד ההלכה כי עת לעשות לה' הפרו תורתך... (מי השילוח, חלק א, פרשת וישב, סוף ד"ה הראשון)

 

כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך כך צריך אחר כך להאמין בעצמו. רצה לומר שיש להשם יתברך עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין לילה וגו' וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם. רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו והשם יתברך מתענג ומשתעשע בה כשעושה רצונו...  (ר' צדוק הכהן מלובלין - צדקת הצדיק אות קנד)

 

"ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך. היינו שתהיה מוכן לשמוע בקולו זה קיום המצות. והישר בעינו תעשה ישר מורה שתעשה פקודתו באהבה וחיבה, ותבין לכוון עומק דעתו יתברך לעשות יותר ממה שנצטווית מחמת שישרות לבך יורוך כן שכך ישר בעיני השם יתברך..." (מי השילוח, חלק א, פרשת בשלח ד"ה ויאמר)

 

כל הנטיות הטבעיות עומדות הכן בהרחבתן למלא את התפקיד האלוקי הטוב והנאור, וכל המחשבות השכליות הנן המאורות הגדולים להזריח אורם על כל ארצות החיים של "אורח צדיקים כאור נוגה ההולך ואור עד נכון היום". על-כן אין שום כח נידח, אין שום מחשבה נדכאת, כי-אם הכל מאיר הכל חי והכל מוכן ומזומן לשרת עם מלאכי השרת ולשורר עם כל אראלי שחק, להשביע לכל חי רצון ולהרבות האושר הכללי והפרטי של שמחת ד' במעשיו, כשהם מתעלים ומתברכים, כשהם שמחים ומתמלאים זיו, אין עצב ותוגה, אין שטן ואין פגע רע, רק סוכת שלום פרושה וחופת כבוד חופפת על כל רגש חיים, על כל נטייה ומחשבה, על כל מעשה ומפעל... (הרב קוק, מאמר הדור, הוצאת מוסד הרב קוק, עמוד קיג)

 

 

בית המדרש