ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תקופת העומר- בין שמחה אבל לחידוש חלק ד

ע"י: הרב אביע"ד סנדרס

סדרת שיעורים מרתקת עומד הרב אביעד סנדרס על מהותם של ימי ספירת העומר ועל מורכבותם המיוחד. מורכבות של אבל, שמחה וחידוש - חלק ד´

תקופת העומר- בין שמחה אבל לחידוש חלק ד


בשיעור שעבר עמדנו על הקושי המובנה שנמצא ביהדות, היהדות היא דת הנטולה שבתוכה מטובע מעין כפיפות קומה בסיסית, כפיפות קומה המנטרלת את הרצון לעצמה שבוערת בקרב האנושות. כמובן שדבר זה גורם לבעיה- בסופו של יום היהודי כן אמור לשלוט, היהודי כן אמור לנהל מדינה, איך הוא יעשה דבר זה כאשר זה מנוגד לכל החינוך שהוא קבל עד עכשיו?


התופעה אותה אנו מתארים יכולה להוביל לאחד מן השניים, או לכפירה מוחלטת בעבר, או לנמיכות קומה עד  סף סלידה מכל סוג של שלטון יהודי.


בימי בר כוכבא נעשה ניסיון לשלטון יהודי של ימות המשיח, ניסיון זה לא עלה יפה. למען האמת בהתחלה זה כן עבד, כדברי טשרנחובסקי בשירו המיוחד על בר כוכבא:


"שמאלו שלח ברעמת לביא,

ואת ימינו אל ההר,

על אזרועו עוד יצלצל,

שריד אזיקיו - כבלי צר.

דהרות אימה, דהרות לביא,

כולו רוחץ בגלי ריר;

מני קרקס של קיסריה,

נישא ביתרה העיר".


ואמנם, ר' עקיבא אכן ראה בו את מלך המשיח:


"דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת"

(במדבר כ"ד י"ז; סנהדרין צ"ז.).


אך עד מהרה החלה להתגלות בעיה מובנית באישיות של בר כוכבא:


אמר רבי יוחנן: רבי היה דורש (על הפסוק) "דרך כוכב מיעקב" (במדבר כד) -

אל תקרא כוכב אלא "כוזב"

רבי עקיבא, כשהיה רואה את בר כוזיבא, היה אומר: הנה מלך המשיח

אמר לו ר' יוחנן בן תורתא: עקיבא! יעלו עשבים בלחיך ועדין לא בא!


א"ר יוחנן שמונים אלף זוג של תוקעי קרנות [רומאים תוקעים בשופר] היו מקיפין את ביתר (במצור על העיר)...

והיה שם בן כוזבה והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע (קטועי אצבע).

שלחו חכמים ואמרו לו עד אימתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין?

אמר להן וכי היאך איפשר לבדקן.

אמרו לו כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארז מן לבנון לא יהיה נרכתב באיסרטיא (צבא) שלך. היו לו מאתים אלף כך ומאתים אלף כך.

וכשהיה יוצא לקרב, היה אומר:

ריבון כל העולמים - אל תעזור ואל תכלים [במקור: תכסוף, כלומר אל תביישינו]

'הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו' (תהילים ס)

ומה היה עושה בר כוסיבא?

היה מקבל אבני בליסטראות באחד מארכובותיו

וזורקן, והיה הורג מהן כמה נפשות

ועל זה אמר ר' עקיבא כן" (ירושלמי תענית פ"ד)


בר כוכבא חש בתוכו את הניגודיות בין עצמה מדינית לכפיפות לקדוש ברוך הוא. הוא רצה לעשו הכל בעצמו. זהו הניסיון הראשון להנהגה יהודית באלפיים שנות משיח, ניסיון שכפי שאנו רואים לא עלה יפה, אמנם היתה פה מנהיגות אך היא לא היה בה רצון ליצור מסגרת שלטוטן יהודית מובנית, אלא אך ורק מסגרת יהודית פשוטה. היתה כאן הנהגה דיקטטורית  המבוססת על עצמה גופנית וכריזמה.


בשיעור הבא נמשיך ונבחן את היחס למנהיגות ומדיניות יהודית באלפיים שנות המשיח ונראה את הצד ההופכי, את הבריחה מכל סוג הנהגה ומדיניות שגם הלכה וקבל גושפנקה דתית לאורך הדורות.

 

 

 

בית המדרש