ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תנועת המוסר: אישים ושיטות - הקדמה

ע"י: הרב אביע"ד סנדרס

בסדרת שיעורים יוצא הרב סנדרס בעקבות תנועת המוסר ומעצבי פניה ודולה את המסרים העמוקים והחשובים לימנו אנו. שיעור ראשון- הקדמה

 

 

 

 

בתקופה האחרונה נכתב לא אחת על החידוש הגדול שמביאה תנועת החסידות לחיים הציונים דתיים. ראשון ללמד תורה זו בציונות הדתית היה מו"ר הרב ח"י הדרי בשבתו כמשגיח רוחני בישיבת כרם דיבנה וכראש ישיבה בישיבת הכותל. מישיבת הכותל הלכה והתפתחה תנועה של תלמידים שאימצו גוונים רבים בחסידות והכניסו אותה לתוך עולמה של הציונות הדתית. ראש וראשון לתלמידים אלו היה הרב שג"ר ובעקבותיו חבורת תלמידיו שהלכה והפיצה את השילוב של החסידות כגורם מפתח בעולמה של הציונות הדתית - בתחילה בהארת שורשים חסדיים בכתבי הרב ובהמשך בלימוד חסידות על הסדר. היום כבר נדמה שהחסידות הארץ ישראלית ציונית דתית היתה כאן מאז ומעולם.

 

לעומת זאת, חשוב לציין שהרב הדרי לא לימד אך ורק חסידות, הרב הדרי לימד אף תורתיהם של גדולי תורת המוסר, שיעורו השבועי של הרב נקרא חסידות ומוסר על פרשת השבוע, שיעוריו בהפטרה במהלך השבת מלאים בדבריהם של גדולי המוסר. דומה הוא שמקומה של תנועה זו בקרב הציונות הדתית נדחק לקרן זוית. כתלמידו של הרב הדרי, אני מוצא את עצמי נמשך יותר ויותר לאלמנטים שונים בתורה גדולה זו. בסדרת השיעורים שלפניכם אנסה בכל מאמר להעיר דמות אחרת מגדולי תורת המוסר, להביא את סיפוריה, ללמוד קצת מתורתה ויותר מכל לנסות וגזור הנהגות מעשיות לאור דמויות אלו.

 

בראש ובראשונה צריכים להגדיר מהי בדיוק תנועת המוסר.

 

באמצע המאה ה19 ניצבה היהדות המתנגדית בנקודת משבר, היתה הכרה בכך שמה שהיה עד עכשיו הוא לא מה שיהיה. מצד אחד ניצבה החסידות שהצליחה ליצור סחף אדיר אצל המון העם ולהעמיד חבורה נכבדת של עובדי ה' ומאידך ניצבו המון העם הלא חסידים וניכר היה שחלק זה חסרה לו התשוקה והדבקות להקב"ה, חסרה לו הכוונה. היהדות דמתה לכמה מצוות פולחניות סמליות אותם קיימו אנשים ולא יותר מכך.

 

על פי תנועת המוסר היהדות היא תורה המשלימה את האדם בכל תחומי החיים, הדבר נכון לבנוגע לתחומים הדתיים כגון לאמונה וההכרה של אלוקים, בהשקפת העולם ובמחשבה- אך גם ולא פחות חשוב בבקווי אופי ותכונות נפש, בתיקון גדרי חוק ומשפט. גדולי תנועת המוסר אבחנו שהיסוק המרכזי של היהודים הוא במ=תחום של בן אדם למקום, בחווית רוחניות בתשוקה לעולמות עליונים, אך  חלקים גדולים מן התורה עוסקים בתיקון המידות וביחסים שבין אדם לחברו ובין אדם לעצמו, חלקים אלו הושמטו והוזנחו, אף על פי שהם משמשים כבסיס לכל המצוות והמעשים.

 

תורת המוסר היא בראש ובראשונה תורת האדם, התורה העוסקת באדם עצמו- תוך הבנה שהחלק הארי של התורה עוסק דווקא בכך ולא בעולמות עליונים. גם עיקר תלמודו של העם היה נתון ברובו לאותם דינים ה'דתיים' שבתורה, וכמעט ללא התייחסות לחלקים שלמים בתורה, כגון לימוד ספרי היראה, עבודה על מידותיו של האדם ועיסוק לא רק בצד הטכני של קיום המצוות אלא גם בצד המחשבתי-אמוני שלהן. תנועת המוסר השיבה לתחייה ספרי יראה ומוסר קדמוניים, רעיונות תורניים ומצוות נשכחות, הכניסה אותם לסדר לימודי יומיומי, ויצרה על פיהם שיטה חינוכית מקיפה ורבת גוונים להשתלמות האדם.

ניתן לחלק את יסודות תנועת המוסר לשלושה חלקים: שלמות התורה, המעשים והאדם. כל אחד מן חלקים אלו עליו להיות שלם- הן התורה העוסקת הן בתשוקה לאל עליון והן בהתנהגות אנושית, הן המעשים שהנם מצוות כביעור חמץ, תפילה, שמירת הברית אך גם ובעיקר מצוות של יושר, עזרה לגר היתום והאלמנה והן האדם- אדם שמצד אחד עובד את הקב"ה, אך מצד שני הוא אדם בפני עצמו שעליו להיראות ולהתנהג בצורה מכובדת.


בשיעור הבא אנו נעסוק במבשר תנועת המוסר- הרב זונדיל.

 

 

 

בית המדרש