ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

בין רבן גמליאל ורבי יהושע למאבק על דמותה של הרבנות הראשית

ע"י: הרב אביע"ד סנדרס

הגמרא מתארת לנו שכתוצאה מן המאבק הועבר רבן גמליאל מתפקידו ונפתחה הישיבה ונוספו לה עשרות ספסלים של לומדים מבית המדרש. התורה הפסיקה להיות אליטיסטית והתחברה אל כלל העם. מה זה אומר על הרבנות שלנו היום?

נדמה שהמאבק על דמותה של הרבנות הראשית הנו קשה מעין כמוהו. באופן עקרוני, ניתן לומר שיש שתי אסכולות על הפרק, אסכולה הקוראת לשמר את דמותה של הרבנות המסורתית מחד, אל מול ההצעה של מודל חדש של רבנות.

 

למען האמת, מאבק זה הנו מאבק קדום ביותר:

 


ב,ט  [ח] דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו על הטבלה בכותל, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר להם, הכזה ראית, או כזה.  מעשה שבאו שניים ואמרו, ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב; אמר רבי יוחנן בן נורי, עדי שקר הם, וכשבאו ליבנה, קיבלם רבן גמליאל.  ועוד באו שניים ואמרו, ראינוהו בזמנו, ובלילי עיבורו לא נראה; וקיבלם רבן גמליאל.  אמר רבי דוסא בן הרכינס, עדי שקר הם--היאך מעידים על האישה שילדה, ולמחר כרסה בין שיניה; אמר לו רבי יהושוע, רואה אני את דבריך.

 

ב,י  [ט] שלח לו רבן גמליאל, גוזר אני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך.  הלך ומצאו רבי עקיבה מצר.  אמר לו, יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר "אלה מועדי ה', מקראי קודש, אשר תקראו אותם" (ויקרא כג,ד)--"אשר תקראו אותם", בין בזמנן בין שלא בזמנן; אין לי מועדות אלא אלו.  בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס; אמר לו, אם באים אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל--צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר "ויעל משה, ואהרון--נדב, ואביהוא, ושבעים, מזקני ישראל" (שמות כד,ט).  למה לא נתפרשו שמותן של זקנים:  אלא ללמדך, שכל שלושה ושלושה שיעמדו בית דין על ישראל--הרי הם כבית דינו של משה.  נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו. (משנה מסכת ראש השנה פרק ב משניות ח-ט)

 

משניות מפורסמות אלו מגלות לנו מאבק החורג מהגדר הרגיל, יש כאן מאבק על דמותה של ההנהגה. רבן גמליאל השריד לימות הבית, מאמין בהנהגה טוטאלית, הנהגה היונקת את מקורה מלשכת הסנהדרין, מסיני (ובאמת משמת רבן גמליאל החלו ללמוד תורה בישיבה- אל מול תורת מעמד הר סיני הנה תורה של עמידה). רבי יהושע מאמין בתורה של הגיון, של נכונות לוגית. תורה של נכונות לוגית אינה תורה של אמירה חותכת, זוהי תורה שעליה להיות מבוססת בהגיון, להתיישב על הלב, תורה שאף צריכה להיות מוצגת בדרך זו לציבור הרחב.

 

הגמרא מתארת לנו שכתוצאה מן המאבק הועבר רבן גמליאל מתפקידו ונפתחה הישיבה ונוספו לה עשרות ספסלים של לומדים מבית המדרש. התורה הפסיקה להיות אליטיסטית והתחברה אל כלל העם.

 

דומה הוא שהדילמה מאז נמשכת עד היום, עד לרגעים אלו ממש. אך נדמה גם שהתוצאה היא בלתי נמנעת, התורה לא תישאר במגדל השם לעד, היא תרד אל העם ותקבל את העם על על גווניו וסוגיו. יה״ר שזה יהיה מוקדם ממאוחר.

 

 

בית המדרש