ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

רמב"ן על פרשת וירא

ע"י: הרב אביע"ד סנדרס

סדרת שיעורים בנושא - רמב"ן על הפרשה. הדף המצורף הינו דף מקורות הכנה לשיעור.

 

בס"ד יב בחשון תשע"ד

דף הכנה לשיעור

רמב"ן על התורה כפרשן וכמעצב עולמה של תורה/ פרשת וירא

 

בראשי פרקים: מסלול זה מתבסס על לימוד עצמי בקיאותי של רמב"ן על פרשת השבוע. שורשו של המסלול הוא שההפרדה בין "פרשן" ובין "ספר מחשבה" היא הפרדה מלאכותית וחיצונית, שכן בחלק גדול מפרשנות הפסוקים נעוץ יסוד עולם המחשבה של התורה. המסלול הזה יעסוק בעיקר בהצמחת עולמה המחשבתי של התורה מתוך פירוש הרמב"ן לפרשת השבוע.

 

הלימוד העצמי: בסדר הלימוד העצמי שביום רביעי בערב יש ללמוד ראשית את פיסקאות הרמב"ן שאני מפנה אליהן בדף מקורות זה עם הדרכה מועטת, ולאחר מכן ללמוד ברצף כסדר בקיאות את פירוש הרמב"ן לתורה. אולם ממש בכל פסוק ובכל פיסקה של הרמב"ן (גם באלה המופיעים ברשימה וגם בלימוד הבקיאות) לנסות ולענות לבד על השאלה הכפולה: מהו השורש הפרשני של פירוש פסוק זה או פיסקה זו, ומהו העולם הרעיוני הנחשף בו.

פרק יח:

פסוק א: יש דיון ארוך ברמב"ן על שאלת ההתגלויות, על מה בתורה ניתן לומר שלא היה בפועל אלא רק במראה הנבואה וכדו'. זהו דיון חשוב מאוד, אולם אנחנו לא ניכנס אליו. מומלץ ללימוד עצמי.

פסוק ב: "באלוני ממרא: גם כן נושא מעניין - היחס בין הזכויות של האדם להתגלות האלוקית עליו. מומלץ ללימוד עצמי.

יט: כי ידעתיו – אלו אפשרויות בוחן הרמב"ן להבנת המונח "ידיעת ד'" ? מהי המשמעות של הדיון ?

כג: מה טיב הויכוח שבין אברהם אבינו ובין הקב"ה לדעת הרמב"ן ? מה אנחנו יכולים ללמוד על מקומו של האדם מול האלוקים לפי זה ?

 

 

פרק יט:

ה (בחלק השני): מהי התפישה המיוחדת של הרמב"ן ביחס לארץ ישראל ? (למעוניינים: השיטה ברוחב הגדול שלה כתובה בויקרא יח, כה).

יז: למה לא להביט אחורה ? מה אנחנו יכולים ללמוד בהרחבה גדולה מהפירושים השונים ?

לב: היחס למעשה בנות לוט – מה אנחנו יכולים ללמוד מכאן בהיקף רחב יותר ?

 

פרק כא:

יז: במה חולק הרמב"ן על רש"י ולמה זו מחלוקת חשובה ?

 

פרק כב:

א: אם איזו בעיה מתמודד הרמב"ן בביטוי "והאלוקים ניסה". נראה כי הפירוש הנועז ביותר מבחינת פשוטו של מקרא הוא פירוש הרשב"ם:

(א)   ויהי אחר הדברים האלה - כל מקום שנא' אחר הדברים האלה מחובר על הפרשה שלמעלה. אחר הדברים האלה, שהרג אברהם את המלכים אמר לו הק', אל תירא אברם, מן האומות. ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק, ויוגד לאברהם לאמר עוד ובתואל ילד את רבקה... אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הק' על זאת שהרי ארץ פלשתים בכלל גבול ישראל והק' ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל, לכן והאלהים נסה את אברהם קינתרו וציערו כדכת' הנסה דבר אליך תלאה, על נסותם את י"י, מסה ומריבה, בחנני י"י ונסני. כלומר נתגאיתה בבן שנתתיו לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך...

 

 

 

בית המדרש