ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מפתח אדר ב´ תשע"ד

ע"י: תלמידי הישיבה

כתב עת למחשבה, הגות ויצירה מבית ישיבת ההסדר אורות שאול *גליון 5 *אדר ב´ תשע"ד

דבר המערכת

בשנה האחרונה עברה ישיבת פתח תקווה 'התחדשות'. בית המדרש הישן בפתח תקווה ננטש לטובת כפר בתיה, הרב תמיר תפס את מקומו כראש הישיבה לצד הרב שרלו, בית מדרש שערים מפעיל תכניות אגדה ותנ"ך בסדרי בוקר ושיעור א' גדול, תוסס ופעיל תפס את מקומו בספסלי בית המדרש ובמיטות הפנימיה. ההתחדשות הביאה לישיבה עדנה. בית המדרש חי כפי שלא היה בשנים האחרונות, מספר התלמידים בישיבה גדל והישיבה החלה למשוך אליה אברכים מישיבות אחרות. באופן טבעי, ההתחדשות שינתה במעט את אופי הישיבה הישנה. ניתן להצביע בנקל על הדגש החסידי הבולט בישיבתנו, שהופיע במידה פחותה בהרבה בישיבה הישנה, וכן על הבדלים נוספים. בטרמינולוגיה הישיבתית השתרשו המושגים 'מתיישנת' ו'מתחדשת' כדי להבחין בין האופי המייצג את הישיבה לפני ואחרי ההתחדשות.

אותנו, השיעורים המבוגרים שלמדו גם בישיבה המתיישנת, הציבה ההתחדשות מול שאלה: האם להתמסר אל השינוי, להיות חלק מההתחדשות ומהאופי החדש שנתנה לישיבה; או שמא לנסות להתמסר לעבר, להתרפק על סיפורי פתח תקווה ולהתגעגע. תחושתנו היא שמרבית השיעורים הבוגרים בחרו באפשרות הראשונה, יעידו על כך שיעור ד' שחזר ברובו מהצבא אל הישיבה החדשה ומהווה חלק מההווי הישיבתי, אולם בחירה זו דורשת מאתנו התמודדות עם שאלה נוספת.

שאלה שיש לשאול בעקבות כל שינוי שעובר ארגון, מוסד או אדם היא: האם שינוי זה בא להחליף את אופיו הקודם, או שמא בא להוסיף עליו? לדוגמה: כאשר אדם חוזר בתשובה, האם הוא זונח לחלוטין את עיסוקיו ותחביביו הקודמים ומתמסר ליהדות (מודל אורי זוהר), או שמא הוא ממשיך בהם, אך בקדושה (מודל אביתר בנאי). האם הישיבה המתחדשת באה במקום הישיבה המתיישנת, או שמא היא קומה נוספת על גביה.

אם נסכם, עומדות בפנינו שלוש אפשרויות נפשיות: הראשונה, להתנגד להתחדשות ולשלול אותה; השנייה, לזנוח את האופי ה'מתיישן' ולסגל לעצמנו אופי 'מתחדש'; השלישית, לבנות קומה חדשה ומתחדשת מעל הקומה המתיישנת שבאופיינו. בהסתכלות ראשונה, האפשרות השלישית היא המועדפת, היא מאפשרת לנו 'גם וגם', אך בהסתכלות עמוקה יותר, אפשרות זו נראית הקשה והמכאיבה יותר מבין השלוש. קל לשלול או לקבל רעיונות, או מציאות, אך קשה מאוד למצוא קשר, לחבר, להפוך תורות שונות לתורה אחת. כיצד אפשר לחבר התוועדויות בימי חמישי עם עיסוק בשאלות אתיות? האם בית מדרש ציבורי ובית מדרש שערים באים כאחד? האמנם לכולנו יש מקום כאן?

ה'מפתח' המונח לפניכם, הוא הגיליון החמישי של כתב העת להגות ויצירה של ישיבת פתח תקווה, והראשון של ישיבת כפר בתיה. ניתן לסווג את ה'מפתח' כשייך לאופי המתיישן של הישיבה. נודה, שבתחילת עבודת העריכה היה בכך מעיין עשיית 'דווקא', הכנסה של אופי מתיישן אל הישיבה החדשה. באמת, במבט ראשון, לא ניכר הבדל בין גיליון זה לגיליונות הקודמים של כתב העת, לא בתחומי העיסוק של המאמרים ולא באופיים. אולם, אנו נדרשים להודות, ש'מפתח' זה, על אפינו, הוא יצירה מתחדשת. מאמרים אלו, אף שאינם תורניים בהכרח, נכתבו מתוך בית המדרש בכפר בתיה וספגו את ניחוחו.

המאמר הראשון נכתב על ידי חיים אקשטיין, ועוסק בחוויותיו ובלבטיו של אברך מבוגר, הלומד אגדה. המאמר מציג את ההתלבטויות והקשיים הכרוכים בבחירה ללמוד תורה שנים רבות, וביחוד אגדה, ומסביר מה בכל זאת כוחו של לימוד זה.

המאמר השני נכתב על ידי נתנאל שמחה נחשון, ועוסק בשאלה: האם אתיקה צבאית ורדיפת שלום יכולות לדור בכפיפה אחת? המאמר מציג את הסתירה בין שתי התפיסות ומציע לה שני פתרונות.

המאמר השלישי נכתב על ידי מתיתיה ליפשיץ, ומנתח את הסרט 'ממזרים חסרי כבוד' מאת קוונטין טרנטינו. המאמר משווה בין הסרט למגילת אסתר, ומציג קווי דמיון ושוני בין שני הסיפורים.

המאמר הרביעי נכתב על ידי אריה גרין, והוא למעשה תרגום וניתוח של השיר 'וינסנט' מאת דון מקלין. במאמר מוצג תרגום חדש לעברית של השיר, הסבר על התרגום, וניתוח ספרותי לשיר.

המאמר החמישי והאחרון נכתב על ידי מתן בלוך, ועוסק בקשר בין האדם לעצם המעשים שהוא עושה, ולא רק לתוצאותיהם, זאת על פי סיפור של מארק טווין, הספר מסע קון טיקי וסוגיית 'בו יותר מבשלוחו' שנלמדה השנה בסדר עיון.

בין המאמרים מפוזרים 'טפטופים' – קטעי שירה ויצירה של תלמידי הישיבה.

ומה עכשיו? האם גיליון זה הוא גיליון ראשון או חמישי? האם הוא בעל אופי 'מתיישן'? 'מתחדש'? האם יש כאן סינתזה? איננו מצליחים לתת תשובה. על כל פנים, אנו חושבים שאם יש מקום בו יוכל להיווצר חיבור עמוק בין ה'מתיישנת' ל'מתחדשת' הוא בכתיבה וביצירה. המחשבות והיצירות המופעים על הדפים של לפניכם נולדו מתוך בית מדרש, מתוך דיון, מתוך ויכוח. רק מתוך דיון, ויכוח, אולי אפילו מאבק, ניתן ליצור קשר אמתי ועמוק, ניתן ליצור 'התחדשות' אמתית.

 

קריאה מהנה ומועילה.

נתנאל שמחה נחשון

הראל אגמון

מפתח

במקום שבו תעבור המחרשה - מתן בלוך

לילה זרוע כוכבים - אריה גרין

"אשר ישלטו היהודים" - מתיתיה ליפשיץ

שלום נצחי וצדק במלחמה - נתנאל שמחה נחשון

איש התורה-לשמה הבודד - חיים אקשטיין

טפטופים

בין פורים לפסח - מחשבות - אביעד בזק

* - יהודה פאווה

ציצית - מדרש ושיר - עדן יהודה

תפילה - תורה - תפילה - אלי רובינשטיין

 

 

 

בית המדרש