ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שער הבחינה

ע"י: נתנאל ויזנר

חובת ההתבוננות בטבע, ומשמעותה בנוגע ליחס לעולם החול.

רבנו בחיי מבקש ללמדנו בשער הבחינה שעל האדם לברר ולחקור אחר חכמת האל וחסדיו על מנת להוכיח את גודל כוחו ורוב חסדו. זאת במטרה שהאדם יפנים את השגחת ה' בעולם באופן תדיר, גם בשטף החיים. או אז ייעודו בעולם לא יישכח מלבו, ואמונתו לא תתעמעם ולו לרגע קט.

הבחינה היא הכלי שדרכו ובאמצעותו יש לבני האדם דרך ואפשרות לפגוש את הקב"ה בעולם.

במאמר זה אני מבקש לבחון שתי שיטות באופן הבחינה: הבחינה המדעית, ובחינת הופעת ה' בעולם. בהמשך, נבקש לעמוד על דרך עבודת ה' של היהודי. סיומו של המאמר יסוב על דרך החקירה אל מול דרך האמונה הפשוטה והתמימה.

 

הבחינה -על ידי המדע

הבחינה ככלי מדעי מבקשת מהאדם לחקור את העולם ואת החיים בתוכו בעין מדעית, ובאמצעותה לגלות את חסדי האל ואת חכמתו. התובנה האמורה לעלות מבחינה זו הינה: "כמה גדול ה'", ומכאן קצרה הדרך להעצמת האמונה ועבודת ה', כמובא ברבנו בחיי בפרק א:

התבונן בסימני חכמת הבורא בברואים ושערם בנפש כפי כח הכרת המבחין... על כן התבונן בבריאות הבורא מקטנם ועד גדולם, והתישב בנעלם ממך מהם, תמצאם כאשר ספרתי לך בעז"ה. ומפני שהם מתחלקים בברואים, התחייבנו להתבונן ולחשוב בהם, עד שיתיישב ענינם בנפשותינו וינוח ברעיונינו.                    (פרק א)

הרעיון העומד מאחורי תובנה זו מבקש להדגיש את הדרישה האלוקית לבחון את המציאות המתגלה ביקום ולהבין את גדלות הבורא ואת חסדיו; לו היה ה' יתברך תולה את השמש באלפית האחוז קרוב יותר לכדור הארץ, האנושות הייתה נשרפת. מאידך, לו הייתה השמש "נתלית" באלפית האחוז רחוק יותר, היינו קופאים.

בחינה זו מובאת בספר תהלים, במזמור שבו דוד המלך ע"ה מבטא את התפעלותו מהבריאה:

הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם...

                                                               (תהלים יט, ב-ה)

כשהתובנה העולה מהתפעלותנו לאמונה וליראת ה' מובאת בהמשך המזמור:

תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו...

                                                                      (שם, ח-יב)

הבחינה- באמצעות ראיית האל בעולם

הקב"ה מופיע בעולם בצורה גשמית בשתי דרכים עיקריות:

א. הקב"ה נתן לנו תורה, חוקים ומצוות. אדם שמצליח להעמיק אל שורש החוקים והמצוות יכול לעתים לגלות ששורש המצווה משנה משהו אצלו בנפש והופך אותו לאדם יותר טוב, ערכי, מוסרי ועמוק. התבוננות בהשגות אלו יוצרות העצמה אמונית ומחויבות להודאה לה' יתברך.

ב. בנוסף, ייחודה של היהדות על שאר הדתות הוא שהאדם נדרש להכיר בכך שחיי התורה וחיי החול אינם שני עולמות נפרדים אלא עולם אחד. גם החול הוא כלי של הקודש ואי אפשר להפריד בין שניהם. הקב"ה מופיע לא רק בעולם הרוחני אלא בעולמות כולם. ההופעה האלוקית בעולם הינה ייעודו של העולם ותפקיד היצורים שבתוכו לרומם את המציאות ולקדשה, ובבחינת: "בשעה שברא הקב"ה העולם, התאווה שיהא לו דירה בתחתונים, כשם שיש לו בעליונים" (מדרש תנחומא פרשת נשא סימן כד). האדם חי את חייו, אוכל, שותה, ישן ועובד, ואין הוא נדרש ואף לא רשאי להתבדל מהחיים. קדושה ביהדות הינה התקדשות בתוך המציאות ולא בהתנתקות ממנה. וכבר נקבע להלכה שאין האדם צריך לעשות כוונות מיוחדות בטרם ייהנה מהנאות העולם הזה בקדושה, אלא שעליו פשוט לזכור שפעולותיו נועדו לעבוד ולסייע לו בעבודת ה', כמו שמלמד אותנו רבי נחמן:

עקר ההתחזקות והבקיאות בהלכה של תשובה הנ"ל, העיקר הוא על ידי אמונה שלמה להאמין שהשם אחד ראשון ואחרון ובכול מקומות ממשלתו, וכול מה שעובר עליו ועל כל העולם כלו אור וחושך לילה יום חורבן ובניין יקשר הכל להשם יתברך שזה שלא יהא נאבד שום יום מימי חייו ובכל יום יזכה למצא האבדות השיכים לשרש נשמתו".

                                                     (משיבת נפש, מאמר כג)

וכן בשולחן ערוך:

כדכתיב: 'בכל דרכיך דעהו' (משלי ג, ו) ואמרו חכמים: כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות, כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך, יהיו כולם לעבודת בוראך, אול דבר הגורם עבודתו..."

                                                       (אורח חיים סימן רלא)

לסיכום, רבנו בחיי מלמד אותנו על הדרכים למציאת האל בעולם: חקירת הטבע וגילוי כל החכמות והחסדים שה' עשה לנו בעולם. לעומתו, יש הוגים רבים שלפיהם אין חובה לחקור את הטבע, אלא צריך פשוט לראות את המציאות כמו שהיא: מציאות אלוקית השורה בעולם החול. רבי נחמן מסביר על פי שיטה זאת את המשנה: "רבי שמעון אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר 'מה נאה אילן זה', ו'מה נאה ניר זה', מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו" (אבות ג, ז) הסיבה שמתחייב בנפשו איננה שהפסיק לשנות, אלא שהפריד בין עולם התורה לעולם החול.    

 

 

בית המדרש