ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מהקישקעס, לא מהשכל

ע"י: מתיתיה ליפשיץ

"13 פעילים למען זכויות בעלי חיים נעצרו אתמול (יום ג') במסגרת מיצג לקידום תזונה טבעונית שערכו בפארק הירקון בתל אביב. הצעירים הגיעו למקום סמוך לשעה 14:00 כשהם נושאים פגרים פשוטי עור של ארנבים, חולדות וחתולים, והניחו אותם על מנגלים. הם אף קראו לילדים בני 3 ו-4 שבילו באזור עם משפחותיהם להתקרב ולהתבונן במחזה. ההורים הזועמים התאספו סביב הקבוצה ושוטרים שהוזעקו למקום הפרידו בין הצדדים. 13 מהפעילים נעצרו בגין התעללות בבעלי חיים, התעללות בחסרי ישע - על שהציגו את הפגרים בפני ילדים - והפרת הסדר הציבורי. הם יובאו היום לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בתל אביב." (אתר Ynet, 07.05.14)

המיצג המתואר בכתבה, שנערך ביום העצמאות, זכה לתהודה רבה בתקשורת וברשתות החברתיות. התגובה הנפוצה ביותר, מפי אוכלי בשר וצמחונים גם יחד, היתה סלידה ורתיעה מהמעשה, בין בגלל המניפולציה הרגשית כלפי ילדים ובין בגלל המעשה עצמו. יחד עם זאת, היו קולות לא מעטים- גם של כאלה שאינם צמחונים- שטענו שההתנגדות למיצג היא צביעות. מדוע צליית גופות מתות של חתולים (שנאספו ממרפאות וטרינריות, כך על פי הפעילים) היא מעשה לא לגיטימי ולא חוקי, ולעומת זאת התעללות והרג המוניים של בהמות ועופות וצלייתם היא דרך מקובלת לחגוג את יום העצמאות?

השאלה שמעורר המיצג נוגעת לשאלה נוספת שמועלית לעיתים קרובות על ידי צמחונים וטבעונים, והיא שאלת ההבדל בין פגיעה בבעלי חיים לבין פגיעה בבני אדם. טענה טבעונית, שהולכת ונעשית נפוצה בשנים האחרונות, היא שהבדל כזה לא קיים. אלה ואלה מרגישים, אלה ואלה רוצים לחיות, ולאלה ולאלה יש זכויות. נאמרו מילים רבות בתגובה לטענה הזו- שבעלי החיים נבראו לצורך בני האדם, שלבעלי חיים אין רגשות אלא אינסטינקטים, ששרשרת המזון קבעה שבני אדם יצטרכו לאכול בעלי חיים. אני רוצה לטעון שהטענה הזו שגויה לא כי היא לא הגיונית, אלא דווקא מפני שהיא הגיונית מדי.

פגיעה בבעלי חיים לא חמורה כמו פגיעה בבני אדם פשוט כי ככה זה. כי ככה אומרת האינטואיציה האנושית הבסיסית, לפני שהשכל נכנס לתמונה. כי רובם המוחלט של בני האדם לא יזדעזעו מהרג בעל חיים כמו שהם מזדעזעים מהרג בני אדם. בדומה לכך, צליית גופות של חתולים היא מעשה דוחה ובזוי פשוט כי זה מה שזועק הרגש האנושי הבסיסי ביותר- זאת לעומת צליית בשר לצורך אכילה, שהיא מעשה שעושה האדם מאז ומעולם.

 

הסיבה לכך היא שהשורש של המוסר, מה שהופך אותו למוסר, הוא לא השכל, אלא הרצון שקודם לשכל. האקסיומות שעומדות בבסיס קיום האדם ועל גביהן נבנה כל השאר. למחשבים אין מוסר, מפני שאין להם רצון כזה. "מוסר כליות", לאמור- מוסר שבא מהקישקעס, מהאינטואיציה האנושית הבסיסית שברא הקב"ה באדם. זה בעיני המובן הפשוט ביותר של הביטוי דרך-ארץ: הקומון סנס, הטבע האנושי הפשוט, לפני שמתחילים לחשוב ולפתוח ספרים.

האם לשכל אין תפקיד בשאלות מוסריות? יש לו. האינטואיציה מהווה את הבסיס, את מקום הנביעה של המוסר, שמעליו בונה השכל בניינים של הגות ואתיקה, שמשמשים את האדם והחברה כדי להכריע בשאלות מורכבות יותר. השאלה היא האם הבניינים האלה נועדו לפתח את המוסר התשתיתי ולהביא אותו לידי ביטוי, או שהם מתרבים, משתלטים על השיח המוסרי ומאבדים את הקשר לרצון שממנו נבעו.

 

מצד שני, אותה טענה עצמה עומדת גם בבסיס הבחירה שלי שלא לאכול בשר. אני צמחוני כי האינטואיציה אומרת שלרחם על בעלי חיים, להימנע מאכילתם ולתפוס מרחק מסוים מתעשייה שמאמללת אותם, זה דבר מבורך. האם מי שנוהג אחרת הוא רוצח ואדם מתועב? לא, כי האינטואיציה אומרת שלא, שלאכול בשר זה דבר נורמלי ואנושי. אבל כשמתחילים לדבר איתי על מבנה המוח של בעלי חיים ועל שרשרת המזון, אני אומר- הלו, אתם חושבים יותר מדי. להקריב מהנוחות ומהרצון שלי מתוך רחמים על בעלי חיים- זה מעשה ראוי להערכה, כשם שאדם שמטפל בציפור פצועה באמצע הרחוב הוא אדם ראוי להערכה, פשוט כי ככה זה. לא צריך להסתבך.

 

אמנם יצר לב האדם רע מנעוריו, אבל הקב"ה- ואלפי שנות ציוויליזציה- בראו באדם גם מערכת מצפונית, שיודעת פחות או יותר מה נכון לעשות. התמונה אמנם מורכבת ותלוית תרבות, ולמרות זאת אני מעז לומר- אסור לנו לאבד את הקשר למצפון האנושי הבסיסי והשורשי שטבוע בנו. בניית מבנים אידיאולוגיים מפוארים, שבהם הכל מסתדר לפי השכל אבל האינטואיציה אומרת שהלכנו לאיבוד, היא מעשה של יוהרה, שלא מוכן לקבל את האדם כפי שהוא.

 

 

 

בית המדרש