ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שערים לתלמוד מסכת בבא קמא

ע"י: תלמידי הישיבה

Acrobat להורדת השיעור

שערים לתלמוד

מסכת בבא קמא

 

רבני ותלמידי בית מדרש "שערים"

ישיבת ההסדר אמי"ת "אורות שאול" רעננה

 

 

א | אב התשע"ה

 



פתח דבר


ראש הישיבה הרב תמיר גרנות, ראש שער הגמרא

בקובץ זה כונסו מאמרים שנכתבו ברובם במסגרת לימוד מסכת בבא קמא בשנת תשע"ה בחבורת הגמרא במסגרת בית המדרש שערים.

בית המדרש שערים הוקם בשנת תשע"ד בישיבת אורות שאול ברעננה עבור התלמידים המבוגרים בישיבה, והמצטרפים מישיבות אחרות, מתוך כוונה לתת לכל לומד את האפשרות לבחור את החלק שלו בתורה, קרי – את התחום שהוא מוכשר בו ביותר, וליבו נוטה אליו, או גמרא, או תנ"ך, או אגדה(הגות) ולהקדיש לו לכל הפחות סדר אחד ביום בעיון ובבקיאות.

אך לבית המדרש עיקרון מרכזי נוסף הבא לידי ביטוי בדרכי הלימוד – השאיפה ללימוד המחבר תנועות למדניות ותנועות רוחניות שונות באחדות. עיקרון זה בולט במיוחד בדרכי לימוד הגמרא. כל סוגיה נפתחת בלימוד מקורותיה המקראיים בעיון ובהקשר רחב, ואחר כך נלמדים דברי חז"ל בסוגיות ובמדרשי ההלכה תוך נסיון להבין אל נכון את דרשותיהם ומסקנותיהם על רקע היסודות המקראיים, והפער, אם יש כזה, בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. המעיין בקובץ זה יימצא דוגמאות לכך במאמריהם של צמח דוד שלוס וגלעד שטרן על בל תשחית, במאמרו של אורי רוס על בושת, ובמאמרי על אש בהלכה ובאגדה.

בשלב השני נלמדת הסוגיה תוך שימת לב ליחסים בין המקורות התנאיים והאמוראיים, לבתי מדרש שונים ולשיטות החכמים. דגש ניתן למבנה הסוגיה ולהבנת מהלך השקלא וטריא, ויחד עם ליבון והגדרה של מושגי היסוד של הסוגיה, כדרך הלימוד המקובלת בישיבות, מופנית תשומת לבנו מעבר לתוכן גם להיבטים צורניים של הסוגיה. דוגמאות לכך ניתן למצוא במאמרו של אריה אברהם שלוסברג על המעשה בעיזי דבי תרבו והנמשך ממנו, במאמרם של גלעד שטרן וצמח דוד שלוס על תחילתו בפשיעה וסופו באונס, ובמאמרי על שתיקתו של רב.

בשלב השלישי, שלעתים הוא בוקע ועולה מינה ובה של הסוגיה ותוך כדי לימודה, ולעתים הוא מופיע אחרי הפרק הלמדני של הלימוד, אנחנו מבקשים את הטעם ואת המשמעות של הנלמד, ומחברים הלכה ואגדה. דרכנו בלימוד שאת המשמעות אנחנו מבקשים להעלות מתוך המקורות עצמם, יהיו אלה הפסוקים, המשניות, הסוגיות ההלכתיות או האגדתיות. הטעם והמשמעות של הסוגיה צומחים אורגנית מתוך לימודה, ולאו דווקא מתוך לימוד מקורות חיצוניים לסוגיה. סוגיות שיש בהן שילוב של אגדה והלכה מזמנות כמובן את האפשרות להעמיק במימדים ההגותיים והערכיים של הסוגיה ההלכתית. במאמרים על בור ואש בהלכה ובאגדה, ובמאמר על שתיקתו של רב, ניתן מקום מיוחד לניתוח הקשרים בין הלכה ואגדה כפי שהם עולים מתוך סוגיות התלמוד בבבא קמא. מקום מיוחד לפן ההגותי יש גם במאמרים העוסקים בבל תשחית ובבושת, ובמידה מסויימת גם במאמרי: "בא הרא"ש והעמידן על אחת".

בשער הראשון שובצו מאמרים אשר יש בהם מבט רוחבי ומקיף על העקרונות המכוננים של דיני הנזיקין, ובמיוחד נזקי ממון.

בשער השני שובצו מאמרים העוסקים בסוגיות ספציפיות בעיקר מתוך הפרק השני והפרק השמיני של מסכת בבא קמא.

בשער השלישי שובצו מאמרים שניתן בהם מקום מיוחד לניתוח סוגיות שיש להן חלק הלכתי וחלק אגדתי – וממילא עוסקים המאמרים גם בניתוח הזיקות שבין האגדה וההלכה בכל סוגיה.

החיבור בין ההלכה והאגדה יש לו, אם כן, שלוש משמעויות בתהליך לימודנו. ראשית, בקשת החיבור בין ההלכה להגות, בין הניתוח הלמדני לבקשת המשמעות. שנית, שימת לב ליחסים שבין התוכן לבין הצורה, בין ה"מה" לבין ה"איך" בסוגיות. ושלישית, ניתוח פרשני מדוקדק לסוגיות שיש בהן חומר הלכתי הכרוך עם חומר אגדי.

תודה להשי"ת על החסד שגמל עמנו וזיכנו ללמוד את מסכת בבא קמא בהרחבה ובנחת. תודה לבני החבורה הנפלאים עימם למדתי, שפירות עבודתם של רבים מהם מונחים כאן לפניכם, על הלימוד המשותף והתובעני, על בקשת האמת והבקורתיות, על הבירורים הערכיים הנוקבים, ועל החביבות והנעימות.

 

תודה לחיים אקשטיין וליונתן ברגר שלקחו על עצמם את משימת העריכה ובצעו אותה בפרק זמן קצר ביעילות, במקצועיות ובנועם, על אף הזמן הרב לו נדרשו כדי לסיים את עבודת העריכה.

אינני יכול שלא להזכיר ביראה ובהכרת תודה עמוקה את זכרו הטוב של מו"ר הרב אהרון ליכטנשטיין ז"ל הכ"מ שנפטר לבית עולמו לפני מספר חודשים, ושמבאר תורתו שתיתי אני במשך שנים, ואף מסכת בבא קמא למדתי ממנו, ויסודות תורתו אשר רשומים מני אז במחברתי עברו גם לתלמידיי הי"ו בלימודנו השנה. במאמרם של צמח דוד שלוס וגלעד שטרן בעניין "תחילתו בפשיעה וסופו באונס" נדונים חידושי תורתו של הרב ליכטנשטיין בסוגיה, יהיה זכרו ברוך.

בשם הכותבים כולם אני נושא תפילה להשי"ת שיהיה הקובץ הזה נחת רוח אליך, שנכוון לאמת ולא נכשל בדבר הלכה. אנו תקווה שיישאו חידושי התורה שבקובץ זה חן בעיני הלומדים ונזכה להיות חוליה בעלת ערך בשלשלת מסירת התורה שבעל פה.

תמיר גרנות


 



הקדמת העורכים


 

אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות

(בבא קמא ל ע"א)

בלב העולם, בין חומות גבוהות, עומד ארמון התורה. החומות שומרות על הארמון היקר, אך אינן מונעות מבני האדם להיכנס; אדרבה, כמה וכמה שערים בחומה מאפשרים לגשת אל הארמון. המתבונן מבחוץ עשוי לחשוב שמדובר במבוך, אולי רק פתח אחד הוא הנכון, בפרט כשמגלים כי כל שער מוליך אל דרך אחרת; אך באמת כל הדרכים מובילות אל הקודש פנימה.

הרוצה להיות חסיד ולפגוש את בוראו, צריך לבחור את השער המתאים לו: שער עבודת ה' שבין אדם למקום, שער דיני הנזקים והאחריות שבין אדם לחברו, אפשר גם להיכנס דרך שער ההתבוננות במעשי אבותינו. השנה, במסגרת לימודנו בבית מדרש "שערים", ניסינו לפתוח את שלושת השערים: לומדי האגדה שבינינו עסקו בתורת האלוקות ועבודת ה' על פי הבעש"ט ותלמידיו, לומדי התלמוד במסכת בבא קמא ולומדי התנ"ך בספר ירמיה.

כעת, על ידי הכתב והדפוס, אנו מבקשים לפתוח את שערינו לרווחה, שכל הרוצה יוכל לבוא בהם. דרך קובץ זה אנו מצרפים כמה שערים מבית מדרשנו אל המבנה האדיר, המרהיב ורב-הפתחים של עולם התורה בכללו.

 

מבין שלושת הכרכים שרואים אור עתה, בחסדי שמים, כרך זה הוא פרי יצירתה של חבורת הגמרא בבית מדרשנו. המאמרים נולדו מתוך הלימוד לאורך השנה, ומשקפים במידת מה את אופיו: לימוד שיטתי של המסכת, שדן ביסודיות בסוגיות מהפסוקים עד לראשונים ולאחרונים, ומבקש למצוא את עומק הרעיונות שבשורש דברי הגמרא.

 

יהיו נא אמרינו לרצון בעיני הקוראים ולפני אדון כל

המערכת


 

 

 

בית המדרש