ישיבת אורות שאול, רעננה

הלימוד בישיבה

הלימוד בישיבה

בית מדרש שערים – ישיבת אורות שאול – תל אביב

ואתדבק לפום מה דמשער בליביה (זוהר ח"א קג ע"ב)

  • בית מדרש שערים מאפשר לתלמידיו למצוא את השער שדרכו יבחרו לבוא בברית עם ה' ועם תורתו. תוכנית שערים נועדה לאפשר 'הרכבה אישית' לכל תלמיד, של מינוני מקצועות התורה השונים, בתרכובת מותאמת אישית. 
  • בית המדרש שערים שואף להצמיח  תלמידי חכמים בעלי ידע תורני מקיף ומקצועי, מומחים בתחומם, בעלי אופקי מחשבה ותרבות רחבים, אשר יבשרו בשורה של התחדשות רוחנית, תרבותית  וחברתית לעולם התורה ולעם ישראל כולו כרבנים, מחנכים, יוצרים או בכל תחום עשיה אחר.
  • בית המדרש שערים יפעל במתכונת של חבורות לומדות, מבררות ומשוחחות, בנושאי הלימוד ובסוגיות של עבודת ה' ותיקון הנפש, תוך הדגשה של האיכות הלימודית והנפשית המיוחדת המתרחשת בחבורה.
  • הלמידה תהיה יסודית ומקצועית, ותשלב עיון מעמיק עם תביעה לרכישת ידע מקיף על ידי לימודי בקיאות מונחים – איש איש בתחומו. מתודולוגית – הלמידה תשלב ישן וחדש: לימוד בדרכים המסורות לנו מדור דור, במסורת חז"ל, המפרשים והישיבות, מחד גיסא; ושימוש בכלים חדשים ובידע מדעי ותרבותי כדי להעמיק את הלימוד – מאידך גיסא.
  • השאיפה ליצירתיות וליצירה תהווה חלק מרכזי מההוויה הלימודית. התלמידים יעסקו בכתיבה תורנית ובדרכים נוספות של יצירה אישית ומשותפת, מתוך מגמה להצמיח אנשי תורה מקוריים ויצירתיים.
  • בית המדרש שואף ללמידה שיהיה בה מתח מפרה בין הקשבה פנימית ומודעות עצמית, מחד, ובין מודעות חברתית ואורינטציה ציבורית – מאידך. בבית המדרש שערים יוקצה זמן לחשיפה לתהליכי עומק תרבותיים, היכרות עם מפעלים ומוסדות חברתיים, מפגש עם אינטלקטואלים ואנשי רוח, וכל מה שיכול לתרום לצמיחה של אנשי תורה המעורבים בדעת עמוקה עם הבריות.
  • הנחת היסוד של התוכנית, כי לימוד תושב"ע בשנות הישיבה, מהווה מרכיב יסודי ובסיסי בבניית בניין התורה וביתו של כל תלמיד. על כן בסדרי בוקר, כל תלמידי שערים ילמדו תושב"ע, באחד משלושת המסלולים שיפורטו להלן. גיוון המסלולים בתושב"ע, יאפשר לכל תלמיד לבחור את העוצמה, המינון והאופי, של הלימוד המתאים לו.
    • גמרא עיון – הרב מאיר ליכטנשטיין
    • לימודי הלכה – הרב יובל וקסלר
    • עיון מהיר – הרב איתמר אלדר

(מסלולי הגמרא וההלכה, לא יחפפו מבחינת השיעורים, כך שיתאפשר לתלמיד ללמוד גם גמרא באחד המסלולים וגם הלכה).

  • אחה"צ, יתקיימו שני מסלולים מקבילים:
    • שער האגדה – הרב איל קהלני
    • שער התנ"ך – הרב איתמר אלדר
  • הלימוד בשערים – אגדה ותנ"ך – אחה"צ, יתאפשר בשני אופנים (כפי שיפורט להלן):
    • שער: תלמידים שיבחרו בשער האגדה או התנ"ך, כשער העיקרי שלהם.
    • אשנב: תלמידים שיבחרו בשער הגמרא, כשער העיקרי שלהם, ואגדה או תנ"ך ילמדו כלימוד משני.
  • שער האגדה והתנ"ך, יפעלו במתכונת מודולרית ארבע שנתית. כל שנה עומדת לכשעצמה, וביחד כולן, מהוות מערכת שלמה של היקף ועיון במקצוע התורה.
  • בד"ד - העשרה: בימ"ד שערים, פותח תוכנית העשרה (בימי חמישי אחה"צ). מטרתה של תוכנית ההעשרה להרחיב את אופקי התלמידים, להעניק להם כלים, הגותיים ונפשיים, שיוכלו להשתמש בהם בתחומי העיסוק השונים שאליהם יפנו (פירוט התוכנית בהמשך).

 

תושב"ע

 

גמרא עיון – הרב מאיר ליכטנשטיין

"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה" (רמב"ם תפילין ומזוזה וספר תורה ז, א)

תכלית השער היא לימוד מעמיק של סוגיות הגמרא המחוייב לניתוח בהיר בדרכי הישיבות וידיעה שורשית של הסוגיה, יחד עם שימוש בכלי מחקר המעשירים את ידיעת התורה ונסיון לבקש את משמעות הסוגיות, כלומר: את העומד בשורשם ואת מגמתו, למען דעת ה' ואהבתו.

רבותינו דימו את התורה לשירה – לחכמה מליצית עמוקה, הנכנסת ללבו של האדם ומשפיעה עליו. בשירת התורה יש הד לבת קול שיוצאת מהר סיני, והנמסרת בכל הדורות בתורתם של חכמי תורה שבעל פה. ה'מלחין' של שירת התורה הוא ריבונו של עולם נותן התורה ששיתף אתו את ה'תזמורת' של נגני חכמי תורה שבעל פה. שירת התורה מנוגנת כיצירה קלאסית בה הנגנים מבקשים לנגן את היצירה באופן מדויק מתוך היצמדות לתווים, יחד עם 'נגיעות' של נגני ג'אז, המסלסלים את היצירה ושוזרים את סלסולם יחד עם היצירה של המלחין, והם הופכים בידם לאחד.

מטרת הלימוד שלנו בבית המדרש הוא להקשיב לבת הקול היוצאת מסיני, לשמוע את סלסול הנגינה של חכמי תורה שבעל פה, לשאוף שה'ניגון' ייכנס ללבבותינו.

פתיחת שערי בית המדרש עבור התלמידים הנכנסים בה בתחילת לימודם בשיעורים א-ב, הוא להכשירם להיות קהל מאזינים נאמן לשירת התורה.

ב"שער הגמרא", המיועד לתלמידים ברמה מתקדמת יותר, אנחנו מבקשים לעלות קומה – לעבור מספסלי המאזינים לשרפרפים של נגני התזמורת. אנחנו מבקשים ללמוד את התווים של כל אחד מהכלים השונים, לפרק את היצירה לגורמיה הראשוניים, כדי שנוכל לחברם יחד, ובכך ניטיב להבין את ההרמוניה הנוצרת מצירוף הצלילים של הכלים השונים. אנחנו מבקשים ללמוד תורה בְּכָל כְּלֵי שִׁיר (תפילת הושענות להושענא רבא, נוסח אשכנז), ליצור הרמוניה של צלילים שתקרין על חיינו.

  • נבקש לעמול ולעמוד על עומק סודותיה של שירת התורה, מתוך לימוד של שפת המלים שלה ושל שפת הרעיונות שלה. בסיס הלימוד הוא התלמוד הבבלי. הלימוד יכלול לימוד של מקורות חז"ל המשיקים לבבלי קידושין – משנה ותוספתא, תלמוד ירושלמי.
  • שפת המלים - התורה שבעל פה נמסרת לנו בלימוד של חיבורים כתובים, שלשם הבנתם נשתמש בכלים טקסטואליים המבררים את נוסח ופרשנות לשון הסוגיה.

נלמד מתוך מודעות ש"טוב אחרית דבר מראשיתו" במובן ש"האחרית" היא טובה שעה שהיא יוצאת מ"הראשית". נשאף לראשוניות באופן רחב – כאמור, לימוד מקורות ראשוניים – תנאים ואמוראים; לימוד החיבורים הנלמדים מתוך נוסח ראשוני של החיבור (עדי נוסח); חתירה למשמעות הראשונית של הדברים (ככל שניתן); לימוד מתוך מודעות לסדר הכרונולוגי של מוסרי התורה, בכדי לראות את סלסול הנגינה של המוסרים המיישמים את התורה במקום ובזמן נתונים.

  • שפת הרעיונות – דרכה של תורה הוא לפרוס בפנינו פרטים הלכתיים, ואילו עקרונות ההלכה והסוגיה חבויים בין השורות של הסוגיה, נסתרים מהעין. לשם חשיפת סוד עקרונות ההלכה, נצטייד בכלי הניתוח הלמדני המושגי, המעניקים ללומד שפה המנסחת את יסודות הסוגיה מתוך צירוף הפרטים יחד.

השימוש בכלים שונים, נעשה מתוך אמון עמוק שלא מדובר במקבילים שלא נפגשים. אדרבה, הלימוד הוא מתוך אמון שהכלים השונים מקרינים איש על רעהו, מפרים זה את זה, הופכים בידי הלומד ל"אחדים בידו".

  • סיכום בשפה מעשית – נשלב עיון למדני אנליטי מדוקדק על פי שיטת בריסק, יחד עם עיון טקסטואלי מדוקדק ובהיר תוך שימוש בשיטות פילולוגיות ושימוש במרחבי הידע והגישות העומדות לרשותנו כיום. נדגיש את המצבים האנושיים המשתקפים בסוגיות, ובכך נחתור למפגש של הלומד וחוויותיו כאדם וכיהודי  עם התורה.
  • צורת הלימוד – בשנת תש"פ נקיים בעז"ה שיעור בימים שני ורביעי. בלימוד בסדרים נחווה יותר את חווית לימוד התווים של הכלים השונים – המאמץ יוקדש ללימוד טקסטואלי יחד עם נגיעה למדנית. מטרת השיעור אינה לחזור על מה שנלמד בסדר אלא ליצור את ההרמוניה מתוך הצלילים של הכלים השונים שנלמדו בסדרים. עבור המעוניינים, אהיה זמין בזמן הסדרים ללימוד 'חבורות' של המקורות הנלמדים.

 

גמרא עיון מהיר – הרב איתמר אלדר

נלמד את המסכת הנלמדת, בקצב של 2 דפים בשבוע. מתוך החומר השבועי, נעיין בסוגיה מרכזית בכל שבוע, בראשונים העיקריים, ובסוגיות מקבילות חשובות. נשתדל בכל סוגיה, להביא את הדברים להיבטים השקפתיים וקיומיים, כולל ניסיון לעבודה פנימית לאור הסוגיה.

בימים ראשון – שני, בסדרי בוקר, יתקיים לימוד עצמאי, ובימים שלישי – רביעי, יתקיים לימוד חבורתי, מונחה משותף (לא שיעור).

 

הלכה – הרב יובל וקסלר

יפורט בנפרד להלן.

 

שער האגדה

  • תכלית השער להעמיד תלמידי חכמים בחכמת האגדה: ההגות, האמונה והנפש – המבקשים דעת א-לקים ודרכי התגלותו במציאות, ועולם האגדה הוא להם בית ואהבה, והם מאירים מתורת האגדה על סביבתם.
  • בראש שער האגדה, יעמוד הרב איל קהלני, וישתתפו בהוראה בשער, הרב חיים וידל וראש הישיבה הרב יובל שרלו.
  • תוכנית שער האגדה תתפרש על פני ארבע שנים, אולם היא תהיה מודולרית כלומר שתהיה אפשרות להצטרף בכל שנה.
  • התוכנית תכלול את ההגות היהודית לדורותיה, ממחשבת חז"ל ועד העת החדשה.
  • על מנת לאפשר את הגיוון, גם עבור מי שישתתף בשנה או שנתיים מהתוכנית, התקופות בהגות (חז"ל, ראשונים, אחרונים וכו'), לא תתחלקנה לפני שנים, ובכל שנה יילמדו כמה תקופות.
  • במהלך השנים, יינתנו מבואות שונים מההגות הכללית ומן המחקר, להעמקה.
  • הלימוד ילווה גם במרכיב בקיאותי, שיכלול לימוד עצמי ושיעור מסכם.
  • לאורך השנים יתקיים שיעור מבוא לתורת הנפש לאור תורת הסוד.
  • להלן התוכנית במלואה לפי נושאים:
    • מחשבת חז"ל: סוגיות אגדתות בש"ס, מעשי חכמים במדרשים, מדרשי רבה.
    • פילוסופיית הראשונים: רס"ג, ריה"ל, רמב"ם, חובות הלבבות, ספר העיקרים, אור השם, הר"ן ועוד.
    • קבלת הראשונים: הרמב"ן, ר' יוסף ג'קטילה, ר' מאיר אבן גבאי, הרמ"ק.
    • מהר"ל, ראשית חכמה, של"ה, רמח"ל, נפש החיים.
    • חסידות: הבעש"ט ותלמידיו (המגיד ואחרים), חב"ד, ברסלב, פשיסחה.
    • מוסר: תורת המוסר.
    • העת החדשה: הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, הרב שג"ר (השל, לוינס, ברקוביץ, מניטו, הנזיר).
    • זוהר

 

  • התוכנית במלואה לפי שנים:

 

שנה א'

שנה ב'

שנה ג'

שנה ד'

נושא 1: סדר + שיעור

1. סוגיות אגדתות בש"ס

2. קבלת הראשונים (ר' מאיר אבן גבאי, הרמ"ק, ר' יוסף ג'קטילה

1. משנת הרמב"ם

2. משנת הרמח"ל

1. סוגיות ליבה בזוהר ובתקו"ז

2. הבעש"ט ותלמידיו

1. משנת הרמב"ן

2. חב"ד, ברסלב, פשיסחה

 

נושא 2: סדר + שיעור

משנת הראי"ה

 משנת ריה"ל ומשנת מהר"ל

1. מעשי חכמים במדרשים

2. משנת הגרי"ד סולובייצ'יק

הרב שג"ר, השל, לוינס, ברקוביץ, מניטו, הרב הנזיר

נושא 3: שיעור

תורת הנפש על פי האריז"ל

תורת הנפש על פי האריז"ל

תורת הנפש על פי האריז"ל

תורת הנפש על פי האריז"ל

בקיאות: לימוד ושיעור מסכם

מדרשי רבה, רס"ג, ריה"ל

ראשית חכמה, השל"ה, נפש החיים

אור השם, ספר העיקרים, הר"ן

חובות הלבבות

 

 

  • תלמידים ששער האגדה, יהיה השער הראשי שלהם, ישתתפו בכל ארבעת היחידות הנ"ל.
  • תלמידים ששער האגדה, יהיה האשנב שלהם (וילמדו בשער הגמרא כשער ראשי), ישתתפו בשתי היחידות הראשונות (סדר + שיעור).
  • נושא 1 (סדר+שיעור) – הנחיה ושיעורים על ידי הרב איל קהלני.
  • נושא 2 (סדר+שיעור) – הנחיה ושיעורים על ידי הרב חיים וידל.
  • נושא 3 (שיעורים בתורת הנפש) - השיעורים יינתנו על ידי הרב איל קהלני ויעסקו במבנה האישיותי ובמודלים המשפחתיים, על מצביהם השונים, לאור קבלת האר"י. הלימוד יכלול הכרה עם מבני הבסיס ותנועות הצמיחה בתורת הסוד, ובזיהוי פנימי של מבנים ותנועות אלו בתוכנו, בבחינת 'מבשרי אחזה א-לוה'.
  • בקיאות – התלמידים ילמדו בהנחיה ובסוף הלימוד יתקיים שיעור סיכום בהובלת אחד התלמידים ובהנחיית רה"י הרב שרלו.

 

שער התנ"ך

  • תכלית השער להעמיד תלמידי חכמים בתנ"ך: המבקשים להתבונן בדבר ה' ביד משה וביד נביאיו, להבינו בכל כלי ההבנה המצויים ברשותנו – מסורתיים וחדשים, לרדת לעומקו, ולינוק ממנו חכמה, דעת ומוסר לימינו אנו.
  • תוכנית שער התנ"ך תתפרש על פני ארבע שנים, אולם היא תהיה מודולרית כלומר שתהיה אפשרות להצטרף בכל שנה.
  • התוכנית תכלול עיסוק בחומש, נביא, כתובים, פרשנות, מבואות ומסלול בקיאות.
  • במהלך השנים, יינתנו מבואות שונים מההגות הכללית ומן המחקר, להעמקה.
  • הלימוד ילווה גם במרכיב בקיאותי, שיכלול לימוד עצמי ושיעור מסכם.
  • להלן התוכנית:

 

שנה א

שנה ב

שנה ג

שנה ד

נושא 1: חומש ופרשנות (סדר+שיעור)

בראשית (התמקדות ברש"י)

שמות/במדבר (התמקדות ברשב"ם)

ויקרא (התמקדות בראב"ע)

דברים (התמקדות ברמב"ן)

נושא 2: נביאים

(סדר+שיעור)

ישעיה

ירמיה

יחזקאל

תרי עשר

נושא 3: כתובים

(שיעור)

איוב

עזרא ונחמיה, תהלים

משלי, תהלים

קהלת, דניאל, שה"ש

מבואות

(סדרות)

5 - תרגומים ונוסח המסורה (ליאור גוטליב)

5 - המזרח הקדום (סיפורים ומיתוסים, חוקים, ספרות החכמה - נילי סמט), תיאולוגיה מדינית ופילוסופית, והקשר צבאי (ג'וש ברמן).

שיטות פרשנות:

5 – ביקורת המקרא הגבוהה

3 - ארכיאולוגית, היסטורית, ריאלית (חגי משגב)

1 – סוגים ספרותיים (גונקל, המושב בחיים)

3 – קריאה צמודה (גלוי ומוצפן);

1 – סטוקטורליזם)

בקיאות

יהושע, ישעיה, חמש מגילות, דניאל, תהלים

שופטים, תרי עשר, משלי, עזרא, נחמיה, תהלים

שמואל א, שמואל ב, יחזקאל, איוב, תהלים

מלכים א, מלכים ב, דברי הימים א, דברי הימים ב, ירמיה, תהלים

 

 

  • תלמידים ששער התנ"ך, יהיה השער הראשי שלהם, ישתתפו בכל חמשת היחידות הנ"ל.
  • תלמידים ששער התנ"ך, יהיה האשנב שלהם (וילמדו בשער הגמרא כשער ראשי), ישתתפו בשתי היחידות הראשונות (סדר + שיעור).
  • נושא 1 (סדר+שיעור) – הנחיה ושיעורים על ידי הרב איתמר אלדר
  • נושא 2 (סדר+שיעור) – הנחיה ושיעורים על ידי הרב איתמר אלדר
  • נושא 3 (שיעור) - השיעורים יינתנו על ידי ד"ר יושי פרג'ון
  • מבואות – סדרות שיינתנו על ידי מרצים שונים (בהנחיית ד"ר יושי פרג'ון)
  • בקיאות – התלמידים ילמדו בהנחיה ובסוף הלימוד יתקיים שיעור סיכום על ידי רה"י הרב יובל שרלו.

 

 

לימודי הלכה

"נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה"  (סנהדרין כד ע"א)

  • ישיבת אורות שאול, מקיימת תוכנית לימודי הלכה, שמטרתה הצמחת תלמידי חכמים, בעלי כושר מנהיגות, אשר יוכלו לשמש כרבנים ומורי הוראה בקהילות ישראל, באהבת תורה ויראת שמים, ברחבות אופקים וכישורים המתאימים למנהיגות קהילתית ואישית.
  • בראש תוכנית ההלכה, יעמוד הרב יובל וקסלר. בנוסף ילמדו בתוכנית ההלכה, רה"י הרב יובל שרלו, והרב גיל דביר.
  • במהלך הלימודים בתכנית במשך 4-5 שנים, בהתאמה אישית, ייבחנו התלמידים במסגרת מבחני ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל בנושאים הנדרשים לקבלת תעודת "יורה יורה".
  • אופן הלימוד יהיה בדגש על עיון בשיטות הפוסקים מהראשונים והאחרונים ועד פוסקי זמננו – ומתוך הבנת מקורות הדין ממקורות חז"ל – במשנה ובגמ'. למעוניינים תינתן האפשרות להרחיב ולעיין בסוגיות מעבר ללימוד הבסיסי.
  • בנוסף ללימוד במסגרת מבחני הסמיכה, תכנית הלימוד תכלול בע"ה מרכיבים נוספים לתלמידים אשר יחפצו בהוספה והשקעה בהרחבת העיסוק בהלכה:
    • לימוד בעיון והלכה נושאים אקטואליים ומורכבים שלא בחומר הבחינות לרבנות הראשית - גרות, בניית המשפחה ומניעת הריון ותחומים נוספים.
    • הרחבה בבקיאות לסוגיות הלכתיות מצויות שלא בחומר הבחינות - בעיקר מחלק אורח חיים לקראת חגים ומועדים ולימוד של נושאים גם מהמצוות התלויות בארץ, ברית מילה ועוד.
    • מפגשים ו'שימוש' עם ת"ח ומורי הוראה - החל מרבני הישיבה ובעיקר ראש הישיבה הרב שרלו. וגם רבנים ות"ח גדולים נוספים במפגשים מזדמנים סביב נושאי הלימוד.
    • שיעורים מעשיים בדברים הרלוונטיים - 'מראות', ארבעת המינים, סת"ם, תפילין ועוד.
  • תלמידי הלכה יוכלו להצטרף לאחת מתכניות הלימוד הנוספות בבית מדרש שערים – לימוד גמ' עיון, לימודי תנ"ך ולימודי אגדה – בהתאם לבניית מערכת אישית של התלמיד.
  • תוכנית לימודי ההלכה תורחב לתחומים נוספים שיעניקו לתלמידים כלים נוספים למנהיגות תורנית רבנית קהילתית: רטוריקה, גישור וייעוץ, סדרי הקהילה ועוד (בהתאם לגודל התוכנית).

 

 

תוכנית העשרה

בכל דרכיך דעהו (בד"ד)

  • בימ"ד שערים מבקש להרחיב את אופק המחשבה והנפש של תלמידיו, לפתוח את המחשבה ואת הלב, על מנת להפוך לאנשים עובדי ה' שלמים יותר, ולבעלי יכולות וכישורים להתמודד עם אתגרי הזמן והתרבות, לפעול בהם, ולהיות שותפים בהתרקמותם.
  • תוכנית בד"ד תתפרש על פני שלוש שנים, ואף היא תהיה מודולרית.
  • התוכנית תהיה מורכבת מ: 30-35 מפגשים לאורך השנה, בימי חמישי אחה"צ (15:30-19:30).
  • מבנה התוכנית:
    • יחידה א' – יחידה פנימית (לאורך כל השנה).
    • יחידה ב' – העשרה אינטלקטואלית או רגשית (30-35 מפגשים בשנה).
  • יחידה א' – שיח קבוצתי עם אחד מרבני הישיבה. תכליתו לגעת בשלושה נושאים:
  1. סוגיות מן החיים: זוגיות, הורות, פרנסה וכו'
  2. סוגיות בעבודת השם המעסיקות אותנו: תפילה, הלכה, קודש וחול וכו'.
  3. סוגיות הקשורות לחיינו הישיבתיים: שערים כחבורה, ועוד.
  4. סוגיות אתיות וציבוריות אקטואליות בהנחיית רה"י הרב שרלו.

את השיח ינחו כל רבני הישיבה (כל פעם מישהו אחר), ולעתים הוא גם יונחה על ידי התלמידים עצמם.

  • יחידה ב' – להלן התוכנית:

 

העשרה הגותית

העשרה רגשית

שנה א'

מודרניזם; פוסט מודרניזם; פמיניזם; כלכלה

רציונאליזם; אימפריציזם; אקזיסטנציאליזם; פוסטמודרניזם ורלטיביזם; השפה; הפוליטיקה; מרקסיזם; פמיניזם; התיאוריה הקויירית; תיאוריות כלכליות.

כתיבה יוצרת

תיאטרון פלייבק

 

שנה ב'

הגות ליברלית ופרוגרסיבית

תומאס הובס; ג'ון לוק; ז'אן ז'ק רוסו; ג'ון סטיוארט מיל; קרל מרקס ומבקריו; יעקב טלמון; ישעיהו ברלין;צג'ון רולס; הוגים קהילתנים; שיח זכויות האדם.

הגות שמרנית

אדמונד ברק; טוקוויל; ליאו שטראוס; פרידריך האייק; ארווינג קריסטול; תומאס סואל; אלסדייר מקינטאייר; דניאל אלעזר; משבר המשפחה במאה ה-21; שמרנות ודת.

דמיון מודרך/נובע

קורס שיחות אישיות

 

שנה ג'

לאומיות וחקר הלאומיות

יחסי יחיד-חברה-מדינה במחשבה המדינית; צמיחת הלאומיות - רקע היסטורי; צמיחת המחשבה הלאומית; לאומיות, ליברליזם ושמרנות; הפולמוס על המודרניות של הלאומיות; הלאומיות היהודית.

משפט ומדיניות ציבורית

אקטיביזם שיפוטי - רקע תיאורטי; אקטיביזם שיפוטי בישראל; היועץ המשפטי לממשלה; בעיית העוני; מדיניות הרווחה בישראל; השלטון המקומי בישראל; אפליה מתקנת; דת ומדינה - רקע תיאורטי; דת ומדינה בישראל; הפוליטיקה הישראלית.

אומנות/תנועה

הנחית קבוצה

 

 

 

 

 

חינוך

היסוד הראשי הוא החינוך (אגרות הראי"ה ח"א, עמ' שיג)

  • ישיבת אורות שאול חרטה על דגלה כאחת ממשימותיה, להעמיד אנשי חינוך, בעלי נפש רחבה, ויכולות הוראה עשירות, לצד ידיעה מעמיקה ורחבה בתחומי הידע הרלוונטיים. זאת מתוך הבנה כי עתידו של עם ישראל מצוי בעיקר בחינוך והוראה, והעשייה החינוכית חייבת להתחדש ולהתעשר בכל הכלים – ישנים גם חדשים.
  • הישיבה בשיתוף עם רשת אמי"ת ומכללת הרצוג, תיצור מסלול מיוחד, שיאפשר השלמת תואר ראשון ושני בזמן המינימלי האפשרי (בהמשך ינתנו פרטים מדויקים יותר), ובהעשרה משמעותית מעבר ללימודי ההוראה הרגילים, בשיתוף עם "גוגיה – רשת אמי"ת) – שיטה פדגוגית חדשנית שפותחה על ידי הרשת ומופצת במוסדותיה.
  • ההכשרה המעשית תיעשה במוסדות אמי"ת.
  • רשת אמי"ת תפעל לשלב את התלמידים הראויים לכך במוסדותיה.
  • התוכנית הייחודית, נבנית בימים אלו, ובע"ה בשבועות הקרובים תפורסם במפורט, על כל ההטבות הגלומות בה.