חיפוש

הרב יובל שרלו

שאלה

שלום לכב' הרב,   נא לא לפרסם את השאלה באתר. חשוב לי להדגיש  כי שאלתי להלן אשר אמורה לפרט אמירות שונות שלי ושל אחרים שמדובר למיטב זכרוני ברוח הדברים ולא בהכרח ציטוט מדוייק. במסגרת תפקידי בהסתדרות אני מטפל בפניות של עובדים במקומות עבודה. במסגרת עבודתי אני מטפל בעובדות של מעון שהופעל על ידי ישוב עירוני קטן (כ 10-15 עובדות בערך). נוכח שינוי בסטטוס המשפטי של הישוב איחודו עם ישוב אחר והפיכתו למועצה מקומית התחלפה ההנהלה. כפועל יוצא מהחלפת ההנהלה, קבל ראש המועצה החדש לפני מס' שבועות (ממונה ולא נבחר אשר ניכר שהוא אדם מנוסה בעל ניסיון בניהול במגזר הציבורי) החלטה לפיה המעון יופרט ליעבור לידיים פרטיות. לטענתו המעון מהווה הוצאה כספית גדולה והוא כמועצה מקומית אינו מחוייב לנהל את המעון ואין לו את הידע בנושא. הוצעו תנאי העסקה טובים תחת המעון הפרטי עם זאת הליך ההפרטה אמור היה להביא לכך שהעובדות לא ייוצגו יותר על ידי ההסתדרות (להשלמת התמונה יאמר כי ההצעה הזאת ירדה מהשולחן נכון לעכשיו ולפחות בשנת הלימודים הקרובה). שוחחתי עם העובדות ובאותה עת הן הביעו התנגדות למהלך אשר ניזום ונראה כי פנינו למאבק. לאחר אותה ישיבה, הנהלת המועצה כנסה את העובדות והסבירה להם את הצעת ההפרטה.לאותה ישיבה זומנתי אף אני.   לאחר הסבריהם נתבקשתי על ידי העובדות להביע את עמדתי. הבעתי ביקורת על ההחלטה ולמיטב זכרוני אמרתי באותה עת כי התנהלות המועצה החדשה נראית כמי שהחינוך אינו מצוי בראש מעייניהם או משהו בדומה לכך (וזאת נוכח העובדה כי המועצה החדשה שינתה מדיניות של כ 30 בישוב הקטן של הפעלת המעון על ידי גוף ציבורי). ראש המועצה מאד התרגז נוכח אמירתי למיטב זכרוני קרא לי חצוף והציע לי ללכת.   הופתעתי מכעסו וניסיתי להרגיעו ולנסות להסביר את אמירתי אך הדברים לא עלו יפה.   לאחר היציאה מהישיבה התנצלתי בפניו לאחר מכן. הוא לא קיבל את התנצלותי והביע שוב את כעסו. לגישתו הטחתי בו רפש בפני העובדות וזאת בכדי לקדם אג'נדה של ההסתדרות ועוד בימי בין המצרים. מאוחר יותר אמר לי מנכ"ל המועצה שאף הוא היה באותה ישיבה, שנושא החינוך מאד חשוב לאותו ראש מועצה ולפיכך נגעתי בנקודה רגישה.   למיטב זכרוני מסרתי לו לראש המועצה התנצלות פעמיים (אולי זו היתה פעם אחת איני זוכר בדיוק) באמצעות מנכ"לו אבל איני יודע אם ההתנצלות התקבלה.   להשלמת התמונה אומר כי לאחר מכן יו"ר וועד העובדים תמכה באמירתי ואמרה שצדקתי ובאמת נראה כי נושא החינוך פחות חשוב לראש המועצה.     1. האם בכלל הייתי צריך להתנצל? האם אמירתי חרגה מתחום הלגיטימי? או שמדובר בשיח מקובל ולגיטימי במחלוקות מהסוג (מנסיוני דברים כאלה וחריפים הרבה הרבה יותר נאמרים במחלוקות בין עובדים להנהלה ואני חושב שאפילו באירועים שבהם נוכחים גם ציבור עובדים ולא רק נציגיהם וגם בהליכים משפטיים). זה המקום להעיר כי המו"מ אמור להחדש בשבוע הבא ונראה כי אנחנו קרובים לסכסוך עבודה ולמאבק של ממש, כך שחשוב לי להבין מה אני יכול לומר המצוי בתחום הלגיטימי. 2. אם חטאתי כלפיו, האם אני צריך לעשות דבר מה נוסף בכדי לקבל מחילה בפרט בשים לב לסכסוך העבודה המסתמן? 3. אם חטאתי, כיצד ניתן להמנע מלחטוא כך בעתיד? מאד קשה לפתח תודעת חטא במקרים כאלו. שאמרתי את דברי לא העלתי על דעתי שהוא לכאורה יפגע כל כך. ולכאורה בלהט מחלוקת או עימות משפטי אמירות מעין אלו יכולות להאמר. אשמח להרחיב במידת הצורך בכתב או בע"פ. נוכח רגישות העניין נא לא לפרסם את שאלה באתר.   רוב תודות  

תשובה

שלום וברכה


הנושא שאתה עוסק בו הוא אכן מהיסודות העמוקים ביותר של הקיום החברתי.

מדבריך ומדברי אחרים עולה כי אכן לא היה מקום לומר שנושא החינוך אינו בראש מעייניו, בראש ובראשונה בשל העובדה שאינך יודע זאת והמעשים שלו ביחס להפרטה לא מוכיחים זאת, ואפשר אפילו שלא זו בלבד שאינך יודע שזה נכון – אלא שזו אמירה לא נכונה.

לכן היה מקום מאוד להתנצל.

אינני חושב שהעובדה שנאמרים דברים חריפים יותר רלוונטית לדיון. לא זו בלבד שהדבר לא מהווה קריטריון, ואנחנו צריכים להקפיד על לשוננו, אלא שבכלל בנושאי תקיפה אישית לכל אדם הנקודות המיוחדות שפוגעות בו יותר מאחרים, ואם אין לגיטימציה לומר אותן – צריך להתנצל על אמירתן.

אתה עשית את שלך לגבי ההתנצלות. אשמח אם תצפה ב https://youtu.be/XzYZmMa-Z8I.

צריך להיזהר מלקבוע קביעות ביחס לבני אדם. אפשר לומר כי נראה שההכרעה בנושא החינוכי הזה אינה נכונה וכדו', אולם אין לנו רשות לומר דברים כוללים על האדם במצב בו לא ניתן לבסס את הטיעון הזה על עובדות.



כל טוב ויישר כוח