הפרעות אכילה

תשובה

שלום וברכה

לפני כל דבר אחר אני מבקש לחזק ולאמץ אתכם, ולהתברך ביחד אתכם בפתיחת שערים חדשים לקראת השנה החדשה.

אחד המאפיינים המובהקים ביותר של משפחות נפגעי הנפש היא ההאשמה העצמית, והטלת האחריות על עצמם. לא זו בלבד, אלא שנראה להם כי הפרשנות למה שאירע ממש מובילה ישירות מהמעשים אל התוצאות, כגון מהמסכים אל הפרעות אכילה והפרעות הגוף.

אבל חובה להשתחרר מזה. נפגע נפש הוא בדרך כלל חולה. לא כתוצאה מפעולות כלשהן ומהזנחה כלשהי, אלא בשל העובדה שהוא חולה, וזה היה מתפרץ גם בלי הסביבה. לא זו בלבד, אלא שגם אם יש משקל מסוים למעשים שלנו – תמיד צריך לזכור כי הדבר לא נעשה במזיד, ולא הייתה חס ושלום כוונה רעה, ובעיקר: ההשתקעות במה שהיה בעבר אינה מטיבה ואינה יוצרת מרחב כלשהו שמסייע לצאת מהבור.

ומה כן ? בשערים החדשים. עכשיו צריך להיכנס בשערי המחלה, ולנסות מחד גיסא לרפא אותו, ומאידך גיסא להשפיע עליו שפע של אהבה וקבלה והכלה, כי זה מה שהוא זקוק לכך עתה. זהו עולם התיקון, שבו אנו מנסים לתקן מיניה וביה, ומתמסרים לאפשרות שנפתחת עכשיו, ולמשימה שקיימת עכשיו. לא זו בלבד, אלא שאנו זוכרים שיש גם בני משפחה אחרים, ומנסים שלא להזניח אותם, כי שאיבת הכוחות והזמן של נפגעי נפש עלולה להאפיל על בני המשפחה האחרים, וכדו'.

כשאנו מנסים מעתה לבנות, להיטיב, לשים לב, להשפיע חסד, להאיר ככל יכולתנו לבני המשפחה האחרים – זהו מעשה התיקון, שהוא ממש מתוך התחושות הקשות שקיימות עכשיו לגבי העבר. זה עושה הרבה יותר טוב מאשר לשקוע.

וזו המשמעות האמיתית והפנימית של חודש אלול.

כל טוב ושמחה גדולה,

ורק אם זה ממש לא קשה לך – אשמח אם תתיר לפרסם את התשובה (כמובן שנשנה את הפרטים, וזה לא יאפשר זיהוי).

שנה טובה