שאלה14667
חיפוש
שאלה
שלום לכבוד הרב אני אשמח להתייעץ עם הרב לגבי שאלה מסויימת. אשמח מאוד מאוד אם השאלה והתשובה לא יתפרסמו באתר. אני בחורה רווקה בת 29 כמעט, שמחפשת את זיווגי לצורך הקמת בית בע"ה. עומדת בפניי כרגע הצעה של בחור שיצאתי איתו בעבר, וכרגע ההצעה הועלתה שוב. זהו בחור נעים ובעל מידות טובות, שהיה לי טוב איתו כשנפגשנו, והייתי רוצה לגשת להצעה הזו. אך אני מתלבטת לגבי עניין מסויים, ואשמח אם הרב יוכל לכוון אותי. זהו בחור טוב מאוד, אך יש בינינו פער תורני מסויים. אני מגיעה מבית מאוד מאוד תורני והלכתי שמשתדלים להקפיד בו על קלה כחמורה, והוא חוזר בתשובה, בהחלט די מקפיד ורוצה להקפיד ובהחלט מגדיר את עצמו כתורני, אך מתקדם בקצב שלו, וכן ניכר הפער בינינו. למשל, אני משתדלת להקפיד על הליכה עם גרביים, והוא כלל לא הכיר את הסגנון הזה (חשב שמקפידים על זה רק בציבור החרדי). הוא כלל לא הכיר את העניין שלעיתים יש נשים שנמנעות מלעשות ריצה ברחוב מטעמי צניעות. חושבת שאני בקיאה בהלכות הרבה יותר ממנו, ושהוא מכיר פחות הלכות. הוא רואה סרטים נקיים יותר או פחות, בהחלט משתדל להתקדם בעניין הזה, אך אני רחוקה מהדברים האלו. וכן על זו הדרך. יחד עם כל הפער הזה, היה לנו טוב מאוד בקשר ביחד. אך אני עם חששות מסויימים לגבי הקשר הזה. יש לי חשש שמא בשל הצורך להקפיד על ההלכה אני חס וחלילה אצטרך להיות יותר נאמנת להלכה מאשר נאמנת לו. לדוגמא- נניח אם הוא עבר על איזושהי הלכה בשמירת שבת, הלכה שהוא אינו מכיר אותה, ואחר כך יהיה לי אסור להנות מהמלאכה שהוא עשה, זה יכול ממש לפגוע בו. וכן עוד סיטואציות אחרות בהן אצטרך להתחשב יותר בהלכה מאשר ברגשותיו. ואני מאוד לא רוצה כך. אני רוצה להתחתן איתו בידיעה שאני תמיד יכולה להיות נאמנת לו, רגישה כלפיו, אכפתית ממנו, ללא חשש שתהיינה סיטואציות שאצטרך לפעול בהן בצורה שתהיה לא נעימה לו. מה דעת הרב על כך? האם יהיה מותר לי במקרים בהם הקפדה על ההלכה עלולה לפגוע בשלום הבית, להעדיף במקרים כאלו את שלום הבית גם אם זה מנוגד להלכה? האם במקרים בהם יש לי דילמה בין להיות נאמנת לו ובין להיות נאמנת להלכה על חשבונו, אוכל לבחור בנאמנות אליו? באופן כללי הוא כן מכיר הלכות ובהחלט רוצה להקפיד עליהן, אך אני חוששת שתהיינה סיטואציות כמו שהזכרתי. ומעבר לכך, מה דעת הרב על חתונה עם פער כזה בין בני הזוג? תודה רבה רבה, ואציין שוב שאשמח מאוד שהשאלה לא תתפרסם. תודה מראש!תשובה
שלום וברכה
אני מצטער על העיכוב בתשובה.
פער תורני בין בני זוג הוא דבר שקיים. הוא לא סיבה העומדת בפני עצמה.
הדבר היסודי ביותר הוא ה"ודבק באשתו", לאמור: הקשר הזוגי, יכולת ההקשבה שלו, העובדה ששניכם מוציאים את המיטב האחד מהשני מעצם המפגש, וכל הדברים החשובים לזוגיות עצמה.
האם הרוחניות שולית ?
חס ושלום. אולם הדיון הוא בשאלת הכיוון והתנועה.
אם הוא נמצא בהתקדמות, בתנועה כלפי מעלה, בנכונות ללמוד, ביכולת לטעות וכדו', ושניכם בכלל לא מתנשאים האחד על השני, וגם את לא חיה באופן שיפוטי מתמיד, אלא מבינה היטב את המצב ואת הקצב של ההתקדמות שלו – זוהי משמעותה האמיתית של התקדמות רוחנית בתשובה.
ואז גם לומדים מה לעשות כאשר מתחוללת טעויות, והוא יוכל להכיל את תביעות ההלכה ואת תוכלי להכיל את הטעויות שלו.
זה מאתגר, אבל זו גם זכות גדולה.
כל טוב