דברי פתיחה לקראת הלימוד ושאלות מנחות: 1. נק' המוצא לדיוננו הוא דין כתובה 200 לבתולה ומנה לאלמנה (או ליתר דיוק ל'לא בתולה'). מהי ההגדרה המדויקת של בתולה? מי שלא נבעלה לאחר? מי שפיזית יש לה את קרום הבתולים? 2. המבחן יהיה במקרים מיוחדים שבהם יש אחד מן הנ"ל: יש בתולים פיזיים למרות שלא הייתה בעילה (בוגרת שנשרו בתוליה; מוכת עץ). או שהייתה בעילה ועדיין יש בתולים (קטן הבא על גדולה; ביאה שלא כדרכה וכד'). השאלה מה הדין בכל אחד מהמקרים הנ"ל, יכולה לחשוף את הפרמטרים המגדירים 'בתולה' או 'לא בתולה'. 3. ישנם נושאים שונים שבהם עולה שאלת 'בתולה' 'לא בתולה': כתובה; קנס של אונס ומפתה; בתולה לכהן גדול. האם אותם הפרמטרים המגדירים 'בתולה' בנושא אחד, חייבים להיות גם ביחס לנושא אחר? נראה מח' תוס' - ירושלמי בקשר לכך. 4. נתחיל לבדוק בפסוקים – האם אפשר להסיק מהם מהי ההגדרה של 'בתולה' במדויק. ומשם נמשיך לכל המקרים הנ"ל. לימוד פורה!
בשיעור הרב מתייחס למקור הכתובה מהתורה לפי מחלוקת רמב"ן ורש"י, ואומר מה המשמעות של כתובה מדאורייתא או מדרבנן, ואת הנפקא מינות.
השיעור יסכם יסודות תפיסת הנישואין כפי שנלמדו בחודשיים האחרונים בפתיחת מסכת כתובות דף ב א – דף ח ב, בתקווה שמתוך המבט הכללי המודע כבר למכלול הסוגיות יתחדשו ויתחדדו עקרונות שעסקנו בהם במהלך לימודנו. הסוגיות עוסקות באופן כללי במוסד הנישואין בהיבטים שונים שלו ואנחנו נתמקד בשיעור בהיבטים אלה, אף שכמובן עלו מתוך הדברים גם שנושאים נוספים כגון: תנאים, אונס, קידוש וה' וכדו'.
השיעור לא יעסוק בפרטי הסוגיה אלא במבנה הכללי, ובהצעה כיצד לקרוא את פסק ההלכה בסוגיה באופן שמשנה לחלוטין את המבט על הדיון.
בעקבות פירוש הגמ' שהביטוי: "מחמת אונס" המתיר להקדים את יום הנישואים ליום ב כנגד תקנת המשנה, מתייחס למצב של אנינות או אבלות, כדי להקדים את שבעת ימי המשתה לימי האבלות, נתייחס ליסודות ההלכתיים והמחשבתיים של האבילות והאנינות ולמשמעות ההבחנה ביניהם אשר עולה מן הסוגיה. נעיין במקורות השונים בתורה, בהגדרות של המצוות ובכל מיני ביטויים הלכתיים ומחלוקות מרכזיות מהן ננסה לדלות את יסודי הדינים ומהותם. הדגש בשיעור יהיה על אנינות, שהיא פחות מוכרת מבחינה הלכתית. במהלך העיון אנא שימו לב לדגשים הבאים: א. המקורות בתורה: באילו תחומים הם מופיעים? מה טיבם של המקורות (למשל: סיפור, מצווה, אזכור אגבי וכן הלאה) ב. הבחנה בין אבלות/אנינות דאורייתא לדרבנן. מה משמעותה? ג. הגדירו את ההבחנה בין אנינות לאבילות מבחינה הלכתית, ונסו לתת לה משמעות. ד. מהו המוקד של הלכות אנינות? האם מדברי הראשונים והפוסקים עולות אפשרויות שונות? ה. כנ"ל לגבי אבילות.
בשיעור הרב מציג את סוגיית אפקעינהו רבנן לקידושין ומציג את היחס היחס בין הסוגיות המקבילות בש"ס, את היחס בין 'כל דמקדש' ובין 'אפקעינהו' – האם יש סוגייה בהן הנימוקים מופיעים בפני עצמם? ממתי בדיוק חלה ההפקעה? בנוסף הרב מציג את גט המהרש"ם ומציג את ההשלכות שלו לימינו ולתוצאות סרבני הגט.
נדון בסוגיית כלה הנכנסת לחופה כשהיא נדה, בעקבות הנחת הגמ' בדף ב א שאם פירסה נדה אינו יכול לשאתה, והרי הוא כאנוס. השאלה עקרונית העומדת בפנינו היא מה מעמדה של חופה כזו, והיא דורשת דיון גם בשאלות: • מהי החופה מבחינה מעשית • מהי מהותה ותכליתה של חופה. כאן ניזקק לדברי הר"ן היסודיים בסוגייתנו. קרובה לשאלה זו של חופת נידה היא שאלת תקפותה של חופת פסולות (כהן וגרושה למשל) או חופה של אשה הנוטה למות. נקודת המוצא של הבירור ההלכתי והעיוני היא פסיקת הרמב"ם שמעוררת כמה קשיים וספיקות, משום שאין לפנינו סוגיה תלמודית ישירה אף שמספר סוגיות נמצאות ברקע. ראשונים ואחרונים דנו בדברי הרמב"ם ובסוגיות שברקע פסיקתו, ואנחנו נלך בעקבותיהם וננסה לפלס דרך.
בשיעור כללי זה יסביר הרב את המושגים אירוסין ו קידושין על פי עיון בפסוקים וספרות חז"ל. נעמוד על ההבדל בין המושגים שאינם שגורים בדעתנו משום שכיום אנו עורכים אותם באותו מעמד. נסביר את ההבדל הטכני ואת ההבדל התודעתי - הגותי בניהם.
בשיעור הרב מסביר את הדעות השונות בקביעת רגע המוות, והשלכותיה על סוגיית תרומת איברים.
נדון בעז"ה במהותה של קדושת יום הכפורים בהשוואה לשבת וליום טוב, בהתמקד בהיקפו ומהותו של איסור מלאכה ביוהכ"פ באופן כללי, ובמלאכות מסויימות, בעיקר: הוצאה, הבערה, ומחר ושביתת בהמתו. נתחיל ברענון הלימוד מהפסוקים בהתמקדות באיסור המלאכה והגדרתו בתורה, משם לעיון קצר בהבדל שבין שבת ליו"ט ואח"כ הדיונים הפרטניים על איסורי מלאכה מיוחדים (הוצאה, הבערה, שביתת בהמתו ומחמר). מתוך כולם - ננסה להגדיר את היקפו ואופיו של איסור מלאכה, את היוצאים מן הכלל, אם ישנם, וטעמם, מה משמעותו של איסור המלאכה, וכיצד הוא מעצב את קדושת יוהכ"פ?
בשיעור ראינו את ר' יוחנן וריש לקיש לגבי סיבת פרישת כהן גדול מביתו שבעה ימים ומשם ניסינו להבין מה עניינה של פרישת כהן גדול שבעת ימים לפני יום הכיפורים, ואיך הייתה הכניסה לקודש הקודשים בתקופת אהרון.
נלמד בעז"ה את מונחי היסוד של יום הכפורים מתוך עיון מדוייק בעיקר בפסוקי התורה ובמדרשי ההלכה שבתלמוד ובתורת כהנים. תכלית השיעור היא להניח את היסודות בתורה שבכתב ללימוד סוגיות יום הכפורים בפרק שמיני של מסכת יומא – והאופן שבו קראו חז"ל את מונחי היסוד של החג.
הרב מסביר את מהות מושג עובדין דחול, תוך כדי הצגת מחלוקת רמב"ם ורמב"ן ומשמעות הלכתיות לימינו.
הרב סיקר את דיני והלכות מוקצה בשבת, הציג כל דין של מוקצה והסביר עליו לעומק. דף מקורות: https://drive.google.com/file/d/1ayTP...
השיעור יעסוק בסוגיית מוקצה בבעלי חיים בכלל ובחיות מחמד בפרט. בשיעור יעלו גם יסודות רבים בתחום סוגיית מוקצה מחמת גופו. בנוסף, השיעור יגע במדיניות הפסיקה ועל היחס בין ההלכה לתרבות.
